אאא

התוכנית להתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי משאירה מחוץ למעגל התמיכה מאות אלפי משפחות חרדיות שחיות באי-ביטחון תזונתי וחושפת אותם לסיכון מוגבר לתחלואה קשה בקורונה.

אנשים שחיים באי-ביטחון תזונתי חולים יותר בתחלואה כרונית, ומנתונים מחקריים שנאספו בעולם עולה שחוסרים תזונתיים, מצבים של תת-משקל, עודף משקל ותחלואה כרונית מעלים את הסיכון למחלה קשה ולאחוז תמותה גבוה בקרב חולים בקורונה.

הקורונה פגעה בחוסן התזונתי של מאות אלפי אזרחים, והדבר מעמיד אותם בסיכון גבוה להידבקות ופוגע ביכולתם להתמודד עם סיבוכי המחלה.

חוסר מעורבותה של הממשלה עד כה, גרם להפקרת השכבות המוחלשות כלכלית והותיר אותן נעדרות חוסן תזונתי וחשופות לפגיעוּת יתר ממגפת הקורונה. ולכן הקניית רשת ביטחון תזונתי לאוכלוסיות מוחלשות, צריכה להיות על שולחן קבינט הקורונה, כחלק מהאסטרטגיה להפחתת תחלואה קשה בכל תקופת הקורונה ולא רק כתמיכה חד-פעמית.

הקריטריונים שקובעים מי יקבל את שוברי המזון (לפי מדד הרשויות המקומיות של 70 אחוזי הנחה בארנונה), משאירים בחוץ מאות אלפי משפחות חדשות שהצטרפו למעגל של אי-ביטחון תזונתי בזמן המגפה ומעמידים אותן בסיכון מוגבר לתחלואה קשה בקורונה. יש אפוא להרחיב את הקריטריונים להכללתן של משפחות אלו ולהביא לכך שכל מי שסובל מאי-ביטחון תזונתי יוכל לקבל שוברי מזון.

צריך להבין, שעלות הוצאות המזון של המשפחה החרדית התייקרה באופן דרסטי מאז תחילת הקורונה בשל העלייה המשמעותית במספר הנפשות המוזנות בכל משק בית, על רקע סגירת הישיבות והפנימיות.

השילוב של ירידה בהכנסות עם עלייה דרסטית בהוצאות המזון, גרם לכך שמאות אלפי משפחות חרדיות, אשר נהנו מביטחון תזונתי, הצטרפו למעגל המשפחות שסובלות מאי-ביטחון תזונתי.

יתרה מכך - תוספת עלות המזון של הציבור החרדי בקורונה גבוהה הרבה יותר מהחלק היחסי של התוספת במספר הנפשות המוזנות בבית, שכן מדובר בעיקר בקבוצת המתבגרים - בחורי הישיבות - הקבוצה בעלת הצרכים התזונתיים הגבוהים ביותר בהשוואה לגילאים אחרים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נוסף לכך, כדי שתכנית זו אכן תשפר את החוסן התזונתי של האוכלוסייה המוחלשת ותקטין בכך את רמת פגיעותה לתחלואה בקורונה - יש לוודא שהיא אכן מספקת את סל המזון החיוני הדרוש להשגת החוסן התזונתי.

ולכן קביעת תמהיל רשימת המזונות שייכללו בתוכנית חלוקת תלושי המזון, צריכה להיות מותאמת להמלצות התזונתיות הלאומיות של אגף התזונה בראשותה של הפרופסור רונית אנדוולט במשרד הבריאות. היא מובילה את נושא הביטחון התזונתי ורתמה את כל הגורמים הרלוונטיים, בראשם רשת החירום הלאומית ומשרדי ממשלה נוספים לפריסת רשת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה בזמן הקורונה ובכלל.

צריך לוודא שתלושי המזון יהיו תואמים להמלצות הלאומיות ויאפשרו לכל משפחה לקנות את המזונות שמקנים חוסן תזונתי. מזונות אלו הם: פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, שמן זית ואגוזים, ביצים, מוצרי חלב, עוף, הודו ודגים.

חשוב להדגיש: הכללתם של מזונות מזיקים בשוברי המזון – מזון אולטרה-מעובד, חטיפים, ממתקים, משקאות מתוקים וכדומה – לא רק שלא תיתן מענה בהקטנת הסיכון של האוכלוסייה לתחלואה; היא עלולה להחמיר עוד יותר את הפגיעה בחוסן התזונתי של האוכלוסיות המוחלשות בהתמודדות עם מחלת הקורונה וסיבוכיה.