אאא

מכירים את הפיוטים "שמח בני בחלקך"? "אל גליל"? רבים חושבים שמדובר בפיוטים קדמונים אך למעשה מדובר בשירים חדשים למדי שחדרו לעולם הפיוט בעשרות השנים האחרונות.

החזן והפייטן, ציון יחזקאל, מראשוני האמנים במוזיקה המזרחית שהקליט את שיריו בראיון מיוחד בתכנית 'המבקר' בה הוא מספר כיצד התגלגל לעולם הפייטנות וההקלטות וכיצד הקליט את השירים שכתב אחיו הרב יצחק סונה שהפכו עם השנים לנכסי צאן ברזל המושרים בשולחנות השבת בעולם היהודי הספרדי כשגם אשכנזים מכירים רבים מהם. "אני מאושר ושמח שזכיתי יחד עם אחי שכתב את כל השירים, ששרים בכל שולחן שבת שרים את השירים שלנו", הוא אומר מביתו שבניו יורק.

ציון יחזקאל המתגורר כבר שנים ארוכות בארה"ב, שם הוא משמש כחזן הקהילה החלבית מספר על החוויה הייחודית להיות חזנו האישי של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, "הייתי מתפלל איתו עוד בביתו ברחוב זבוטינסקי ואז בבית הכנסת הגדול בירושלים בלובי שם, מה שביקש מרן בזמנו. שלוש תפילות ביום, שבעה ימים בשבוע".

הוא מספר כיצד מרן היה זה ששלח אותו אל המשרה היוקרתית בארה"ב, "במהלך השנים פנו אליי עשרות פעמים מהקהילות פה בארה"ב שאבוא להיות חזן אך מרן הטיל ווטו ולא וויתר עליי. סיפר לי הרב של פנמה עליו השלום, כשהוא ביקר בארץ ושמע אותי אצל מרן הוא דיבר איתו ואמר לו שהוא רוצה לקחת אותי לפנמה ומרן הטיל ווטו".

ציון יחזקאל מספר מה גרם בכל זאת למרן לוותר על שירותיו, "עם השנים אחרי שהתחתנתי ונולדו לי ילדים ואז פנו אליו ישירות הקהילות בארה"ב ודיברו איתו ואז הוא אמר לי דבר שאני אומר לקהילה שלי עד היום וגם לעצמי  ברגעי קושי כשאני חושב איך עזבתי את הארץ, איך עזבתי את מרן...".

"זו הייתה בקשה שלו. הוא אמר לי, הקהילה הסורית זו קהילה שהחזיקה ומחזיקה את כל מוסדות התורה בארץ ומעט אנשים יכולים להחזיר לקהילה טובה ולהכיר להם טובה. אתה בין המעטים האלה שיכולים להכיר טובה בחזרה לקהילה הזו. אם הם צריכים אותך תיסע לתקופה מסוימת וכך יצאתי מהארץ", מספר ציון יחזקאל בהתרגשות שניכרת למרות השנים הרבות שעברו מאז.

לדבריו, הסיבה שהחזנות הספרדית התמקצעה מאוחר יותר מהחזנות האשכנזית הייתה העובדה שבאירופה החזנים התחילו להתפלל במקום הרבנים שהיו עד אז שלוחי הציבור ולא בעלי הקול היפה. "לאט לאט החזנות הספרדית התמקצעה הרבה בזכות הקהילה החלבית שהיה להם את האפשרות לשלם. אין מה לעשות, בשלב הראשון זה עניין של כסף, ברגע שיש ביקוש ואפשרות הבן אדם מכניס את עצמו יותר למקצוע ולומד אותו כמו שצריך ומעמיק. בלי הכסף לא כולם היו מחזיקים בזה מעבר לתחביב".

הוא מספר מה הניע אותו בסוף שנות השבעים להקליט את הקסטות עם הפיוטים, "ראיתי מה שקורה, ראיתי שאנחנו פחות או יותר תקועים ב'כי אשמרה שבת' ו'דרור יקרא', וחוץ מהפיוטים שכל אחד שר מהעדה שלו בשולחן השבת אך הם לא נפוצים ולא נגישים לכלל הציבור, לא היה את הדבר הזה. בזמנו עשיתי את זה ממש לבד, אף אחד לא עזר לי, לא בתמיכה כספית, רגשית או מקצועית, עשינו הכל לבד ובסיעתא דשמיא אני מרגיש זכות שהצלחנו לתת לקהל שלנו איכות של פיוטים הן מבחינת הביצוע והן מבחינת כתיבת המילים של המשורר אחי הרב יצחק, שהוא פשוט כותב מדהים".

"אני נתקלתי בהרבה אנשים שחשבו ששמח בני בחלקך נכתב בתקופת הראשונים", אומר ציון יחזקאל ומספר, "כשביקרתי אצל האדמור רבי דוד אבוחצירא בנהריה והבאתי לו כמה ספרים של אחי והוא התחיל לעלעל בהם, ישבנו אצלו לפחות 20 דקות שזה דבר נדיר והוא עלעל וקרא שירים שלמים ולפתע הרים את ראשו ואמר לי "תשמע, אחיך כותב כמו הראשונים". יש לו כתיבה מאד מיוחדת ברמה גבוהה לכל שיר יש נושא וכל שיר מצמצם ומזכך את הנושא עד תומו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הוא מתייחס לעובדה שהלחנים ברובם אינם מקוריים והם נלקחו מהמוזיקה הערבית המצרית, ואומר "אין שום פסול לקחת שיר שנכתב מוזיקלית ברמה גבוהה ולבצע אותו שוב. כמו שהמוזיקה הקלאסית שנכתבה לפני מאות שנים על ידי גדולי המוזיקה הגויים ועד היום מנגנים את היצירות שלהם. כך הייתה תקופת תור הזהב במצרים, המוזיקה של היום היא זולה ופשוטה ולא יוצא שום דבר יפה במצרים או בכל מקום בעולם הערבי הכל נהיה מוזיקה מתכתית, אך אז הייתה תקופה מיוחדת וזה באמת שירים ברמה גבוהה". 

בנוסף, הוא מסביר את הבחירה בלחנים הערבים, "הקהל הכיר אותם כבר והתחבר מיד, אך בלי ספק שזה דבר שאני מרגיש שהחזנים הספרדים צריכים להרים את הכפפה וליצור שירים חדשים ומקוריים עם לחנים משלנו. אמנם יהיה קשה יהיה להכניס אותם מיד לקהל שלנו אך זה חשוב".

"הייתה תקופה שהלחינו שירים ופיוטים חדשים לפני כחמישים שנה על ידי רחמים עמר, מרדכי כלפון, עזרא אהרן ועוד, וגם בימינו יש את המלחין רבי דוד מנחם שהלחין כמה שירים מקוריים שבלי ספק ברמה גבוהה וגם מחוברים למוזיקה שלנו של יוצאי המזרח. אני כמובן לא מדבר על מוזיקה מזרחית קלה, ים תיכונית אני מדבר על המוזיקה היותר עמוקה ויותר רצינית", אומר החזן הוותיק.

"אני חושב שהגיע הזמן ואולי אפילו קצת מאוחר אני חושב, שכדאי וצריך ליצור מוזיקה חדשה, ובעז"ה התחלתי כבר יש כמה קטעי תפילה יש נחיצות מאד חשובה להלחין קטעי נוסח חדשים, כי יש רבים שכבר לא מחוברים ולא מכירים את הנוסח המקורי וכמו שהנוסח המקורי נוצר כהשפעה מהמקום בו חיו הקהילות, גם היום צריכים ליצור מנגינות נוסח חדשות שיתאימו למקום ולזמן בו אנו חיים", אומר יחזקאל.

האזינו לראיון המלא: