אאא

זה מרגיש כאילו חלק מהאנשים בחברה הכללית (חלקם גם יושבים בתקשורת)  חושבים שאנחנו- בחברה החרדית- אחראים על הקורונה, על הגל הראשון, ועוד יותר על הגל השני.  

בכל אסון צריך מישהו להאשים. הפעם, מגיפה הנוכחית, אלה אנחנו- הקהילה  לובשת השחורים.

לא ממש דמוקרטי, וגם לא ממש  צודק להתמקד ב"שעיר לעזאזל" התורן.לבנות סביבו את הנרטיב שבו קהילה אחת אחראית על הקשיים של כולם.  ועל זה אנחנו לא שתקנו ולא נשתוק.

מצד שני, אנחנו חייבים  להזהר שלא לפול למלכודת  הזו. להתקע ברגשות השליליים של "אכלו לנועשו לנו"

 נכון, יש אכיפה סלקטיבית. ראינו את זה בכל כך הרבה מקומות. אבל המגיפה עדין כאן, ועדיין אצלנו  בקהילות רבות ובמשפחות של כולנו. אנחנו רואים את התוצאות  הקשות- בחולים ובנפטרים שבתוכינו.  שמירת הכללים  למען שמירת החיים היא בשביל כולנו.

אנחנו עוטים מסיכות, שומרים על ריחוק חברתי כדי לשמור ולהגן על המשפחות של כולנו. לא "בשבילם" ולא בגלל שצועקים עלינו ומאשימים אותנו.

 סכנתא חמירא מאיסורא-  בואו נפנים שבמקומות שבהם שמירת  החיים חיונית, מתעלמים מרעשי הרקע ועושים כל מה שנצרך כדי לשנות את הנתונים  והמספרים לטובה בעזרת ה'.