אאא

לפני מספר ימים נשאה ח"כ תהלה פרידמן נאום בכנסת שריגש רבים. נאום שדיבר לכאורה על פיוס, אחדות ישראל, ומבקש מכל צד לנהוג בכבוד ובענווה כלפי אחרים. נאום נגד קנאות ונגד הלועגים לכאבם של אחרים.

מצטער שאני מקלקל את השמחה, אבל אני מרגיש שרוב האנשים לא הבינו מה פרידמן באמת אמרה שם. לא הבינו שמדובר בנאום קיצוני ומתלהם, שרק נאמר במתק שפתיים, תובל במלים של אחדות, והוגש בדמעות שליש.

כדי להבין למה התכוונה פרידמן, בואו ניזכר בקריירה הציבורית שלה:

1. פרידמן הייתה במשך 4 שנים יו"ר ארגון נאמני תורה ועבודה - ארגון שנתמך ע"י ה'קרן החדשה לישראל'. בזמנו, פרסמה פרידמן מכתב שמצדיק את קבלת התמיכה הזו. זכותה לעשות זאת, אבל אי אפשר ביד אחת לטעון בעד מתינות ובעד מרכז, וביד השנייה לשתף פעולה עם הקרן, ועם המגמות הקיצוניות שלה.

 הנאום המדובר של פרידמן (צילום: מתוך שידורי ערוץ כנסת)

הקשר של תהלה עם הקרן החדשה לישראל מתואר באתר "חותם" כך: "לפרידמן קשרים רבים עם ארגוני 'הקרן החדשה לישראל'. היא מנהלת את 'מרכז מובילים' של 'קולות, ארגון של 'הקרן החדשה' ...היא מהמייסדים של 'התנועה הירושלמית'...הממומנת על ידי 'הקרן החדשה' (ופעילותה-) כוללת קיום עשרות אירועי שבת המוניים בירושלים, מאבק נגד הרבנות הראשית בנושא הכשרות.. הפגנה נגד הרב שלמה עמאר שליט"א בשל דברים שהשמיע ועוד".

2. בשנת 2016 אונברסיטת בר אילן ערכה טקס לכבוד יום השואה. האונ' הודיעה שהטקס: "מיועד...לכל הסטודנטים, דתיים ושאינם דתיים, מי שנמנעים משירת נשים ומי שאינם מקפידים... (והמטרה-) להימנע ממחלוקות...". כדי לא ליצור 'הדרת נשים' ולא לפגוע באלו שאינם שומעים שירת נשים, הוחלט לבטל את השירה לחלוטין. פתרון יצירתי שנועד ליצור אחדות, ואפשרות לחיים משותפים. ממש כמו בנאומה של פרידמן.

אלא שפרידמן לא אהבה את הרעיון שהאונ' מתחשבת בדוסים הללו שלא שומעים שירת נשים, ומעזים לחשוב אחרת ממנה. בראיון לערוץ 7 היא התנגדה להחלטה זו, תוך שהיא מבקרת בזלזול את כל אלו שחושבים שלפי ההלכה שירת נשים אסורה אפילו במסגרת של טקס רציני "זה כמעט מגחיך את ההלכה, זו קראות של תורה שבעל פה" היא אמרה. כלומר, זלזול ושלילה של דעת 99% מרבני ישראל. בהמשך היא טענה: "אם מישהו מקפיד על עצמו - אכבד את זכותו ובחירתו שלא להגיע". כלומר, בגלל הקנאות שלה ל'שירת נשים' ויתרה פרידמן על חיי השותפות והביחד.

3. בהזדמנויות שונות תוקפת פרידמן את הציבור החרדל"י ואת רבניו. אמנם היא טוענת שיש לכבד את כולם, אבל אותם היא בוחרת שלא לכבד. במאמר באתר nrg תקפה בעבר תהלה את הארגונים הדואגים לזהותה היהודית של המדינה והצבא, כדוגמת ליב"ה, ו'לביא'.

במקום להתמודד עם הטענות שלהם, היא בחרה בדרך הקלה של השמצתם: "אנשי 'ליב"ה' ו'לביא' הם "אנשי האמת האחת שאין בלתה, שלא מסוגלת לנהל דיאלוג אלא רק להנחיל ולהאיר את האור הגדול"... "הקמפיינים הללו באים, בחלקם הגדול, מגופים ואנשים שמגדירים את עצמם "ממלכתיים", אך עוינים כל סמל של הממלכה". ואני שואל, היכן הדיבור המכבד והמתמודד עם גופו של עניין? מדוע היא שוללת דעה של מישהו רק בגלל שהוא לא חושב כמוה?
האבסורד ממשיך כאשר היא משבחת את הנהגת המאבק נגד ההתנתקות, שבחרה שלא להלחם עם הצבא, כשלעומתם: "למנהיגות החרד"לית אין את אותה בגרות ואחריות...אסור לתת להם השפעה בצבא".

אוי הבורות. ראשית, הנהגת המאבק בהתנתקות הייתה חרדלי"ת, והיא באה מאותו ביהמ"ד שממנו צמחו ליב"ה ולביא. שנית, מבתי המדרש החרדלי"ם מתגייסים מאות חיילים בכל מחזור גיוס, כולל לפיקוד ולקצונה. האם אסור לתת להם השפעה בצבא? ובכלל, למה אסור להם להשפיע בצבא? הרי פרידמן אמרה בנאום שיש לה ממה ללמוד אפילו מהחרדלי"ם.

פרידמן טענה שהיא בעד מרכז שלא ייתן לקצוות לשלוט ולהשפיע, אבל זה לא מנע ממנה לתמוך במתן מקום לרפורמים ברחבת הכותל. אע"פ שזה פוגע ב 95% מהאנשים שהכותל יקר לליבם, אין לה בעיה לתת מקום לקבוצה זעירה שבשוליים, על חשבון רגשותיהם של הרוב הדומם. פרידמן היא לא מרכז, היא קיצוניות.

במאמר אחר, היא תמכה בביטול ערב סליחות שנועד לציבור דתי ומסורתי בתל אביב, בגלל שלא היתה בו שירת נשים. האם גילתה כאן פרידמן רגישות והכלה לאנשים שחושבים וחיים אחרת ממנה?

לסיום, יש לזכור שפרידמן בחרה להכנס לפוליטיקה דרך התחברות ליאיר לפיד. לפיד הוא הדמות שאיתה היא מצאה מכנה משותף אידיאולוגי. האם לפיד הוא הדמות של הכלה, סבלנות וכבוד לאחרים? האם אין הוא לועג ובז לכאבם של אחרים, כדבריה בנאום?

על הזלזול של לפיד בחרדים אין מה לכתוב, הדברים ידועים לצערנו. אבל גם במתנחלים הוא פגע מספר פעמים. אחרי ההתנתקות אמר לפיד שהוא תמך בה בשביל 'ללמד את המתנחלים לקח' (האם זה תואם את גישתה של פרדימן ש"לא לועגת לכאב של מי שמפסיד"?). בהזדמנות אחרת הוא השמיץ את אנשי ההתיישבות כשאמר שהכסף של המדינה נמצא "בין יצהר לאיתמר". אם לפיד הוא החבר האידיאולוגי של תהלה, זה אומר עליה הרבה.

האמת היא שגם בנאום עצמו היא דיברה בצורה מתלהמת ושוללת. היא רוצה ברית של מתונים, שמטרתה – להלחם בקיצוניים. היא רוצה "מרכז שיהיה קנאי ולא מתפשר", למרות שהיא נגד קנאים וקיצונים. בקיצור הנקודה הובנה.

על הנאום הזה יש לומר: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", מילים יפות של אנשי ציבור לא יכולות לכסות על פעילותם הציבורית היומיומית. זכותה של פרידמן להחזיק בדעות רדיקאליות וקיצוניות, אך חובתנו היא להכיר אותם באמת.

כותב הטור, הרב איתן קופמן, הוא מרבני דרך אמונה