דיווחים מקיפים המגיעים מ-Middle East Eye חושפים כי למרות ההתנגדות הנחרצת של ישראל - אנקרה מגבשת באופן פעיל תוכניות לפריסת מאות מחייליה ברצועת עזה. טורקיה, חברה בנאט"ו ומדינה מוסלמית מרכזית, עומדת מאחורי דרישתה ליטול חלק משמעותי בכוח הייצוב הרב-לאומי שצפוי לפעול ברצועה לאחר סיום המלחמה.
הנשיא טראמפ, רואה בטורקיה שותפה מרכזית ומקורות המעורים בנושא מדווחים כי חטיבה של לפחות 2,000 חיילים נמצאת בשלבי הקמה ואימון מתקדמים, כאשר הלוחמים נבחרים מיחידות בעלות ניסיון קודם במשימות שמירת שלום באזורי סכסוך.
ההתנגדות הישראלית: "לא רוצים בעלת ברית חזקה בנאט"ו"
כפי שדיווחנו, ממשלת ישראל, באופן רשמי, מתנגדת נחרצות לכניסת כוחות טורקיים לרצועה.
דוברת הממשלה, שוש בדרוסיאן, הבהירה אתמול לכתבים: "לא יהיו חיילים טורקים על הקרקע".
גורמים טורקיים טוענים כי ההיסוס הישראלי נובע מחשש עמוק – ירושלים אינה רוצה לקבל בעלת ברית חזקה כטורקיה (חברת נאט"ו), הפועלת תחת מנדט של האו"ם בתוך הרצועה.
החשש הישראלי נובע מהבנה כי נוכחות של כוח טורקי עלולה להקשות על חופש הפעולה הצבאי העתידי של ישראל ברצועה, ולספק גיבוי פוליטי וצבאי שונה לגופי השלטון המקומי שיוקמו.
למרות התוכנית האמריקאית, המשא ומתן המדיני סביב מנדט הכוח טרם הושלם. טיוטת החלטה של האו"ם, שנחשפה בדיווח, כוללת סעיף מתוח במיוחד: היא מעניקה לכוח את הסמכות לפרק את חמאס מנשקו "בכוח, אם יהיה צורך".
סעיף זה מעורר דאגה גדולה בקרב שתי המדינות המוסלמיות העיקריות המעורבות, טורקיה ומצרים, אשר מתנגדות לנוסח שעלול לגרור אותן לעימות ישיר עם חמאס. אנקרה עומדת על כך שהמשימה חייבת להתמקד בבקרת גבולות ובשיקום, ולא באכיפה אלימה
במקביל לדיונים על הכוח הבינלאומי, שליחו המיוחד של טראמפ, ג'ארד קושנר, נמצא בישראל ומוביל משא ומתן רגיש להבטחת מעבר בטוח ללוחמי חמאס שנצורים במנהרות רפיח – בתמורה להסכמתם למסור את נשקם.
ההחלטה אם יגיע אישור או"ם לכוח הטורקי והנוסח הסופי של המנדט תלויים כעת בהסכמה בין וושינגטון, ירושלים ומדינות הליגה הערבית, במציאות ביטחונית ואסטרטגית מורכבת במיוחד.
0 תגובות