בית משפט השלום בירושלים החליט היום (רביעי) על הארכת מעצרו של נחמן אנשין, שרצח את בתו לפני כעשור, בגין הימלטותו מישראל עם אשתו הנוכחית וילדיהם למשך כשמונה חודשים, עד שנתפס לאחרונה - כפי שדווח ב'כיכר השבת'.
הדיון נפתח בתלונתו של אנשין, בפני השופט דוד שאול גבאי ריכטר, כי הפסיכיאטר יקבל אותי להסתכלות רק ביום שני, בגלל הבידוד (בו הוא נמצא מאז שובו ארצה. ח.ג.), אני בכלא הדרים בבידוד-קורונה, ומקבל רק מחצית מהתרופות שאני אמור לקבל".
לאחר מכן הודה בא כוחו, עו"ד ניל קאופמן, כי "יש ראיות לכאורה לעבירה של הפרת הוראה חוקית, אך אמר כי "הבחירה בסעיף האישום של 'בריחה ממשמורת' מוטעית, כי אדם הנמצא בבית חולים לחולי נפש, לאחר שההליכים הפליליים נגדו הופסקו, אינו במשמורת בעיני החוק".
"אתייחס גם לעילות המעצר", המשיך עורך הדין: "יש לומר שהעבירה עצמה בה מואשם המשיב לא מעלה חשד למסוכנות; המשיב נמצא בארץ, נתון בצו אשפוז ומקבל טיפול במעצר - אם כי שמענו שהטיפול לקוי - ואין כל ראיה ולא בדל ראיה שמאז הרצח לפני 10 שנים לא נטל את תרופותיו".
לדבריו, "הוא עד כדי כך מקפיד על נטילת התרופות, שהוא מסתובב איתם בכיס. הפרקליטות טוענת שהוא מסוכן, אך הרופאים שטיפלו בו סבורים אחרת. ד"ר אידלמן, מנהל מחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי איתנים אמר כי 'כל עוד נחמן מטופל - אין סכנה'. עובדה היא שארבעה מתוך שבעה ימים בשבוע נחמן שהה בביתו בחופשה מלאה, ללא הגבלות, ולא סיכן איש".
יצוין, כי במהלך הדיון בבית המשפט התברר, כי הגיע דיווח מלא לרשויות באנגליה, באמצעות האינטרפול (המשטרה הבינלאומית), לפיהם אנשין נעדר מבית החולים, אלא שלא הועברה לבריטים בקשת הסגרה. "אלמלא החלטתו החופשית לחזור לארץ, ביודעו שייעצר", טען העו"ד, "הרשויות הישראליות היו מוכנות לשכוח ממנו".
"יש להדגיש שחזרתו לארץ הייתה מתואמת מראש", עדכן ניל קאופמן: "העברתי פרטי נחיתה לפרקליט שחר מלול, והמשיב הביא את הפרטים לרשויות הבריטיות כדי שיוכלו להודיע לישראל על הגעתו. הוא לא ירד למחתרת באנגליה, ומהודעת הרופא המטפל עולה שהתקשר לפחות פעמיים ודיבר איתו על הטיפול שהוא מקבל שם והעובדה שהיה בפיקוח מתמיד של פסיכיאטר מקומי".
מנגד, נציג המשטרה עו"ד אילן אקוקה טען כי אנשין היה מודע לתנאים בצו אשפוז ושהיה צריך לחזור בהתאם למה שנקבע, אך בחר לברוח מהארץ לזמן לא מוגבל וקנה כרטיס לכיוון אחד.
"הוא שוחח עם אנשים ואמר שלא מתכוון לחזור בקרוב", חשף השוטר, שהוסיף והזהיר כי "הרקע לאירועים מעיד על פוטנציאל מסוכנות. המשיב כבר 10 שנים בצו אשפוז כפוי בגין ההליך הקודם, במסגרתו - עקב מצב פסיכוטי - הוא נוטל תרופה אחת לשבועיים. אם לא יטול תרופות, המצב עשוי לחזור".
"המשיב נדרש להתייצב בבית חולים וללון שם יומיים בשבוע, והתאפשרה לו יציאה לשעתיים כדי לפגוש את בנו. לאחר מכן הוא בטיפול מסגרת תומכת. מדובר בשים לב למצב אז, וצריך להבטיח שיישאר במצב שהוא לא יכול לגרום לכך שיתקרב למצבים הפסיכוטיים של אז".
נציג המשטרה הדגיש, באשר לעילת ההימלטות, כי "יש סכנה שהוא לא יתייצב בבית המשפט", ולגבי נושא ההסגרה אמר: "הוא נבדק, והרשויות שם סברו שהתיק לא מתאים להסגרה. נעשו ניסיונות להסגירו, אך נענו בשלילה על ידי הרשויות באנגליה. לא היה תיאום עם עו"ד שחר מלול. חברי יצר איתו קשר ושלח את פרטי הטיסה, אחרי שגמלה החלטה אצל המשיב לחזור ארצה".
וכך סיכם את המצב השופט גבאי ריכטר: "המשיב מואשם בבריחה ממשמורת חוקית. מעובדות כתב האישום עולה כי בדצמבר 2009 הוא גרם למותה של בתו התינוקת, כבת 10 חודשים, ובעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום הבית המשפט המחוזי בעבירת רצח. נוכח חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי המשיב לא היה אחראי למעשיו, הוחלט להפסיק את ההליכים בעניינו, לאחר שנקבע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו".
"הוטל עליו צו אשפוז כפוי", המשיך השופט והזכיר, "ובין השנים 2020-2010 הוא שהה באשפוז בבית החולים איתנים על פי תנאים שנקבעו על ידי הוועדה הפסיכיאטרית המיוחדת כאשר במועד הרלוונטי לכתב האישום, דצמבר 2019, הוא היה נתון בתנאים רופפים יחסית - שאפשרו שהייה מחוץ לבית החולים מרבית ימות השבוע".
וכאן מגיעה ההתפחות הבעייתית: "ביום 19.12.26 רכש המשיב כרטיסי טיסה לחו"ל לאחר שהחליט להימלט יחד עם אשתו ובנו לשם, וכך עשה. המשיב שב אל הארץ ביום 2020.8.9 ונעצר עם הגעתו לשדה התעופה".
וההכרעה: "לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, סברתי כי יש לקבל את בקשת המדינה; ראשית, אדם שנמצא כי ביצע עבירה של נטילת חיים על רקע מחלה נפשית, ובשל כך הורה ביהמ"ש על אשפוזו הכפוי, הוא מסוכן לכל הדעות. שנית, אדם שעושה דין לעצמו ומחליט על דעת עצמו לעזוב מסגרת טיפולית, ואף לעזוב את המדינה ללא מטרה לשוב אליה, מקים הן את עילת המסוכנות בשל החשש שלא יתמיד בטיפול, אשר נמצא בשורש היכולת של החברה לנטר את מצבו ולדאוג כי לא תישקף ממנו מסוכנות, והן את עילת ההימלטות מהדין".
"שלישית", המשיך ריכטר בפירוט נימוקיו, "מתכונת של צו אשפוז נועדה לאזן בין צרכי המטופל מחד לבין צרכי הציבור מאידך, שלא תישקף לציבור סכנה מאותו מטופל שהוא נאשם מעבר לדרוש. כאשר מפעילה הוועדה הפסיכיאטרית את סמכויותיה, היא משקללת את מידת האמון שניתן לייחס לו. בענייננו, הופר האמון בצורה הבוטה ביותר באופן התנהלות המשיב".
זאת ועוד: "רביעית, לא מצאתי כי התנהלות המדינה בעניינו של המשיב חרגה מהנדרש ומהמקובל, ואני סבור כי הדרך שבה נקטה המבקשת לאחר שובו של המשיב, היא הדרך הנכונה שמטרתה העיקרית להגן על שלום הציבור".
"סופו של דבר, בהעדר מחלוקת לגבי ראיות לכאורה, אני קובע קיומן של עילות מעצר כנדרש ואף ברמה גבוהה", פסק השופט, ובשל כך, הורה על מעצרו של נחמן אנשין עד לתום ההליכים נגדו, תוך "תשומת לב של שב"ס לכך שהמשיב יקבל את כל הטיפול התרופתי לו הוא זקוק".
