סימנו של חודש אלול הוא "אני לדודי ודודי לי". מכל חודשי השנה, מבטא חודש אלול את התשובה, את החינוך, ואין זמן מתאים יותר מראש חודש אלול לשוב אל ספסלי בית המדרש.
"באלול, אפילו הדגים שבים רועדים" אמרו בחסידות וחזרו על כך בעלי המוסר. כך בכל שנה ושנה, והשנה במיוחד. בבוא חודש התשובה, חודש הרחמים והסליחות, אנו נתונים במציאות שלא היינו כדוגמתה בדורות האחרונים. נגיף זעיר משבש את אורחות חיינו ומערער את העולם כולו.
מה בידי אדם לעשות לבד מתפילה? המאבק בקורונה הוא מבחן גדול ליחיד ולאומה. מבחן לערבות ההדדית, מבחן של חסד ודאגה לזולת. מבחן של עם, של מדינה, ושל עולם, מבחן של ציבור ושל יחיד.
"בתוך עמי אנוכי יושבת" אמרה האישה השונמית לנביא אלישע, ולימדונו חז"ל כי בימים הנוראים, אדם צריך לשים עצמו כאחד מן הציבור, להיות כאחד העם. הקורונה פוגעת בכולם. כל המבקר בבתי החולים מוצא שם חלקים מכל שבטי ישראל שנפגעו מהנגיף. לצידם, גם בקרב הנאבקים והנלחמים בקורונה אנו מוצאים נציגים מכל ישראל – בקרב הצוותים הרפואיים, בשירותי הרווחה, בעמותות וארגוני החסד. בימים הללו ברור כי העיסוק בחיים המשותפים כאן, בארץ הטובה, אינו בגדר מותרות והוא כורח המציאות.
במאבק על החיים ועל שגרת החיים איננו יכולים להתחמק מאחריות. אחריות כלפי בני קהילתנו ואחריות כלפי הציבור, הכלל כולו. יותר מאתנו הנגיף מצליח לדלג מקהילה לקהילה, משבט לשבט. אם קהילה אחת לא שומרת על ההנחיות הקהילה האחרת גם היא משלמת את המחיר. הנגיף ממחיש לנו, וכפי שלמדנו גדולי ישראל, כי אין אדם יכול להתנהל בלא שימת לב לסביבתו ולהשלכות הנובעות מהתנהגותו. מעשה קטן אחד יכול להטות אותנו ואת העולם כולו לכף זכות וחלילה לחובה.
עם פתיחת היכלי הישיבות ותלמודי התורה עלינו לזכור כי האחריות המשותפת היא משמעותית במיוחד בחינוך שאנחנו מבקשים לתת לדורות הבאים. רק מתוך 'יחד שבטי ישראל', רק מתוך 'תקווה ישראלית', נוכל לכל הקשיים ולכל האתגרים העומדים בפנינו.
דווקא בתקופה זו, ראש חודש אלול ופתיחת שנת הלימודים גורליים מתמיד. מקומם של אנשי החינוך מרכזי יותר מתמיד. ההורים, התלמידים והתלמידות נושאים עיניים לגננות ולמורות, לרבנים ולמלמדים, לראשי הישיבות, לרמי"ם למחנכים ולמחנכות. אלו שבחרו להאיר את הדרך לדור הצעיר ולאפשר את שגרת החיים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות.
מורים ומורות, מחנכים ומחנכות, מבעד למסכה, ותוך שמירה על ריחוק חברתי אנחנו מבקשים לברך אתכם העוסקים באמונה במלאכת החינוך ולהודות לכם על המאמצים הנעלים לתת מסגרת חינוכית לילדנו, גם בתוך ים הדאגות, החשש וחוסר הודאות. יותר מתמיד אתם בחזית המערכה להמשיך לשמור להגן ולטפח ולקדם את תלמידינו, להקשיב לכל תלמיד ותלמידה.
שנת לימודים חדשה מביאה עימה רוח חדשה, תקווה וציפיה, חלומות חדשים נרקמים ומלבלבים. אני מאחל לכל תלמיד ותלמידה שנת לימודים טובה ופורייה ומייחל כי כולנו נוכל לחדש ימינו כקדם.