אאא

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ (דברים כב' ח')

חיוב ומעלת מצות מעקה

מצות עשה מן התורה על האדם לשים מעקה לגגו, שנאמר "כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ", והעובר על זה ולא מקיימו עובר על לאו של "וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ" (שו"ע).

והמבטלו עובר בכל רגע על הלאו, ואף אם אחר זמן ישים את המעקה – לא תיקן בזה על מה שעבר כבר ודר בבית בלא מעקה (מנחת חינוך).

והנזהר בזה כתב השו"ע שתבוא עליו ברכת טוב.

ובספר שערי צדק האריך בענין מצות זו, וכתב "מצוה זו היא חמורה מן החמורות וכפי מה שכתב בספה"ק עץ חיים מהאר"י, שהמבטל מצות מעקה כאילו מחזיר העולם לתוהו ובוהו כי יפול השפע הנופל בלא מעצור, והמבטל מצוה זאת אין תפילתו נשמעת ר"ל".

אחד אנשים ואחד הנשים מחויבים במעקה לגגם.

מותר לעלות על גג שאין בו מעקה, ואין בכך אפילו איסור מדרבנן (בצל החכמה, חזו"א, ילקו"י).

ברכת המצוה

הבונה מעקה צריך לברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה" (כנה"ג, חיי אדם, בא"ח, הליכ"ע - וחזר בו ממש"כ בספרו יחוה דעת שאין מברכים על מצות מעקה, הגר"ח קניבסקי).

ואף אם מקיים את המצוה לראשונה בחייו לא יברך עליה ברכת שהחיינו, אך יכול ללבוש בגד חדש ולברך עליו שהחיינו ומיד לאחר מכן יברך על המעקה ויקבעו כדין (תוספות חיים, ילקו"י).

זמן הברכה

י"א שאת הברכה יברך כשמתחיל בהתקנת המעקה, אף שהיא תיארך זמן רב (שדי חמד, הגר"ח קניבסקי), וי"א שיברך לפני  שמסיים את המכוש האחרון (היינו שמסיים לסתום את כל פרצת הגדר, וכשסותם את החלק האחרון יברך) (חת"ס, שבט הלוי, הליכ"ע, תשובות והנהגות).

מי מברך

אם בונה את המעקה ע"י פועל יהודי, נחלקו האחרונים אם יברך הפועל או בעה"ב, וטוב שבעה"ב ישתתף עמו מעט במלאכה ויוכל לברך.
ובפועל גוי, לרוב האחרונים בעה"ב לא יכול לברך על מלאכתו.

שותפים שעושים מעקה, יברך אחד ויכוין לפטור את כולם, וטוב שימנוהו שליח בשבילם (הגר"ח קניבסקי).

על איזה מעקה מברכים

המחליף מעקה ישן בחדש, י"א שצריך לברך על המעקה החדש, כיון שהיה זמן לגג בלא מעקה ונתחייב שוב, אלא אם מוריד את המעקה על מנת להתקינו שוב (מהר"ם שיק, שבט הלוי), וי"א שלא יברך על מעקה חדש.

קבלן פטור מחובת מעקה, ואף שכיום נהגו הקבלנים לשים כבר מעקות בבתים – מ"מ אין להם לברך על מעקה זה (דברי יציב).

איזה מקום חייב במעקה

חובת מעקה הוא רק לגג של בית שדרים בו, ואפילו אם אין משתמשים בגג זה אלא באופן ארעי – חייב. אולם אם זה לא גג לבית דירה, אלא מחסן בעלמא פטור.
וגודל הבית שתחת הגג צריך להיות לפחות ד' טפחים על ד' טפחים, ובפחות מזה אין הג חייב במעקה (שו"ע) (שיעור ד' על ד' אמות - לחזו"א 3.32 מטר מרובע, ולר"ח נאה 1.92 מטר מרובע).

ואם הבית הוא אכן ד' על ד', אך בגג אין שיעור כזה (כגון שחלק מן הגג אינו ראוי לשימוש) י"א שגם גג כזה חייב במעקה (בצל החכמה, ילקו"י), וי"א שפטור (מסכת מזוזה להגר"ח קנייבסקי).

מרפסת ביתית

מרפסות שלנו שיוצאות מן הבית, כתב החזו"א לחדש שאינן חייבות במעקה מן התורה (ואם יש סכנת נפילה מהם יעשה מעקה של ג' טפחים, ולא י' טפחים כדין מעקה של התורה). והרב זילבר בספרו בירור הלכה כתב, ששמע מפי עד שהחזו"א חזר בו ממה שכתב בספרו, והצריך במרפסת מעקה כדין).
אולם רוב ככל האחרונים חלקו על החזו"א ודעתם שגם במרפסות שלנו חייב במעקה מן התורה (רב פעלים, שבט הלוי, שבט הקהתי).

חלונות הבית

חלונות שאדן החלון הוא מעל י' טפחים מן הריצפה, אין בהם חובת מעקה מן התורה (אלא אם רגילים הילדים לישב על אדן החלון, שמחויב הוא למנוע סכנה). ואם החלון הוא פחות מי' טפחים מהרצפה, כתב בספר עמק ברכה שחייב לעשות מעקה ולהשלים גובהו לעשרה. אומנם כתבו האחרונים (הגרח" קנייבסקי, תשובות והנהגות) שבכה"ג אין צריך מעקה.

זמן חיוב המצוה

חיוב מעקה י"א שהוא מרגע שסיים את בניית הבית, אף שעדיין לא מתגורר בבית, וי"א שרק משעה שיתחיל ממש לגור בבית. ופסק הגרי"ש אלישיב שלא יברך עד שגר ממש בבית, ואם הוצרך לעשות מעקה קודם לכן (מטעמי בניה וכדו'), יאכל מעט בביתו כדי שיחשב שדר שם, ויברך (ספר הבית).

בניין משותף

בית של שני שותפים חייב במעקה (שו"ע). ולכן בניין מגורים משותף, חייבים כל דיירי הבניין לעשות מעקה לגג או בחדר המדרגות.

ואם שכניו מתנגדים לעשיית מעקה, ואינם מוכנים להשתתף בהוצאות המעקה וההתקנה, יתקין הוא מעקה לפחות בצד שלו או בקומה שלו, דמחויב הוא לעשות מה שאפשר, אך אין יברך על מעקה כזה כיון שאין הוא מעקה מושלם (שבט הלוי, ילקו"י).

נסתפק הש"ך אם כששותפו גוי אם גם חייב במצוה זו, (מצוי מאוד בבניינים משותפים בחו"ל), וכתבו הפוסקים שמספק יעשה בלא ברכה.

המשכיר בית לחבירו, על השוכר לעשות מעקה לבית, ואין זה מחיובו של המשכיר (שו"ע).

מעקה למדרגות

נחלקו הפוסקים האם יש חיוב מעקה בצד המדרגות כדי שלא יפול הנופל ממנו, ולהלכה הכריעו פוסקי זמנינו שיתקין מעקה בלא ברכה (רב פעלים, בצל החכמה, משנה הלכות, מסכת מזוזה).

דיני המעקה

גובה המעקה אינו פחות מי' טפחים כדי שלא יפול ממנו הנופל, וצריכה להיות המחיצה חזקה כדי שישען אדם עליה ולא תפול (שו"ע).

ושיעור י' טפחים לחזו"א הוא מטר אחד (ולא יפחות מ98.2 ס"מ), ולר"ח נאה הוא 81.66 ס"מ.
אומנם ר"ח נאה עצמו כתב בספרו שיעורי מקוה, שלעניין מעקה יש להחמיר את גובה המעקה לשיעור של 114.2, ולכל הפחות 89 ס"מ, משום שחמירא סכנתא מאיסורא (וחזר בו ממש"כ בספרו שערי ציון ששיעור המעקה הוא 81.06 ס"מ). ובהליכ"ע כתב את השיעור המיקל של ר"ח נאה (80 ס"מ) ושטוב להחמיר לעשותו כשיעור מטר.

עשית מעקה נאה

כתב בספר שיבולי הלקט שמעקה דומה הוא לנר חנוכה וציצית שאין לנהוג בהם מנהג ביזיון לאחר שימושם, כיון שהוא שימש למצוה.

ועפי"ז כתב הגר"ח קנייבסקי דיש להדר ולעשות מעקה נאב כמו שמצינו בסוכה וציצית.

מצות בדיקה למעקה

כתב החיד"א שאדם שבודק מעקותיו תמיד אם טובים הם וצריכים חיזוק, או אם יש מכשול בביתו, מקיים בזה מצות עשה ולא תעשה של ולא תשים דמים בביתך.

שבת שלום!

להערות והארות ניתן לפנות כאן