אאא

ההחלטה בקבינט הקורונה על הטלת עוצר לילי מהערב ולמשך שבוע, כמו גם סגירת מערכות החינוך, בכארבעים ערים וישובים, מעוררת תגובות שונות: מזעם בקרב החרדים ועד שביעות רצון באילת.

סגן השר אורי מקלב אמר כך: "לצערנו, בחרו בדרך הקלה והלא יעילה; בחרו שלא להתמודד עם מצב החולים אלא לסגור ערים שלמות. סגירת מערכת החינוך במקומות אלה, מהווה פגיעה חמורה בחינוך ובכלכלה, ומגבירה את התחלואה".

גם סגן השר מאיר פרוש הגיב באכזבה: "זה אבסורד ומקומם שבערים מסוימות, שראשי הערים שלהם ממפלגה מסוימת, יודעים להטיל סגר על פי שכונות, אבל כשזה מגיע לערים חרדיות לא יודעים לחלק את העיר לשכונות".

ראש עיריית ירושלים משה ליאון התייחס אף הוא בתסכול להחלטת הממשלה להטיל סגר חלקי גם על שכונות בעירו, בהן רמות, רמת שלמה וסנהדריה המורחבת, ובמכתב ששיגר לפרויקטור גמזו פירט את הנתונים השגויים לדעתו, שהובילו להחלטה.

"לא מבין מה זה סגר לילי", אמר ליאון. "כבר חודשיים אנו מתריעים לגבי החתונות ההמוניות במזרח העיר. כשאנחנו מדברים על סגר לילי ברמות, שכונה של 55 אלף תושבים, זה אומר שהם נכנסים לסגר בגלל בערך 300 חולים. אני לא יכול להסביר את זה לתושבים".

בעיריית ביתר עילית הוציאו הודעה תקיפה, בה נכתב: "לא ניתן יד לאפליית הציבור החרדי! בארבעים הערים שעליהן רוצים להטיל מגבלות, רק הרשויות החרדיות נמצאות תחת עוצר לילי, בעוד בערים הכלליות הוכנסו רק שכונות באופן מידתי".

"אנו דורשים שקיפות מלאה של נתוני התחלואה, והסברים מפורטים מדוע מוטל עוצר על עיר חרדית כולה, ולא לפי שכונות. לא נוכל לתת גיבוי למהלכים שנעשים ללא שקיפות. נוכל לשתף פעולה במיגור התחלואה, אך ורק כאשר יינתנו הסברים לתושבים עם שקיפות מלאה", הוסיפו בביתר.

מנגד, כאמור, ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי, לא הסתיר את סיפוקו. "הצלחנו במאבק נגד סגירת העיר", אמר בראיונות לכלי התקשורת.

עם זאת, הוסיף הלוי: "אנו פועלים לשנות את ההחלטה על סגירת שכונת שחמון שאין בה שום היגיון. מחצית ממספר הנדבקים המאומתים בקורונה באילת, העומד כיום על 99 בני אדם, מתגוררים בשכונה זו".

מכתבו של ליאון
מכתבו של ליאון