ראש הממשלה בנימין נתניהו העניק את הראיון הנרחב לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS רק לאחר "משא ומתן" חריג מול הנהלת הרשת, במסגרתו ניתנה ללשכתו האפשרות לבחור את זהות המראיין.
על פי הדיווח ב'ניו יורק פוסט', נתניהו בחר במייג'ור גארט, הכתב הבכיר בבית הלבן של CBS, על פניה של המראיינת האגדית של התוכנית, לסלי סטאל, שביקשה לראיין את ראש הממשלה במשך חודשים ארוכים.
הראיון, ששודר ביום ראשון האחרון, נחשב לראיון המרכזי הראשון של נתניהו בכלי תקשורת אמריקני מאז פרוץ המלחמה מול איראן. לפי הדיווח, העורכת הראשית של חטיבת החדשות ב-CBS, בארי וייס, היא שסגרה את הראיון באופן אישי, אך עשתה זאת תוך מתן זכות וטו למשרד ראש הממשלה על זהות המראיין – צעד שנחשב לחריג מאוד בסטנדרטים של תוכנית התחקירים היוקרתית.
מקורות המעורבים בפרטים מסרו ל'פוסט' כי נתניהו העדיף את גארט על פני סטאל בת ה-84, משום שגארט נתפס כדמות נוחה יותר שאינה צפויה להקשות על ראש הממשלה בשאלותיה.
המהלך עורר סערה פנימית במסדרונות CBS. גורמים ברשת ציינו כי סטאל, המדווחת בתוכנית מאז שנת 1991, חשה פגועה מכך שהראיון "הוגש" לגארט למרות מאמציה המוקדמים. מנגד, גורמים בסביבתה של בארי וייס הבהירו כי היא פעלה בנחישות כדי להבטיח שהראיון הבלעדי יישאר בידי הרשת ולא יעבור למתחרים. בתגובה רשמית מסרה הרשת כי תפקידו של עורך ראשי הוא לקבל החלטות על שיבוצים וראיונות, והגדירה את גארט כעיתונאי ברמה עולמית שביצע ראיון הוגן ומעורר עניין.
הראיון המדובר הניב כותרות משמעותיות, כאשר נתניהו הצהיר במהלכו כי המלחמה באיראן "אינה מאחורינו" ואף הביע רצון להביא לסיום הסיוע הצבאי הכספי שארצות הברית מעניקה לישראל.
יחד עם זאת, הפרשה חושפת שינויים עמוקים שמובילה וייס במבנה של "60 דקות". על פי הדיווח, וייס פועלת לשבור את ה"סילוסים" (הפרדות) המסורתיים של התוכנית ולשלב בה כתבים מחטיבת החדשות הכללית, צעד שנתקל בהתנגדות מצד צוות ההפקה הוותיק של התוכנית.
במקביל לפרשת נתניהו, ה'פוסט' מדווח על טלטלות נוספות ברשת, הכוללות אי-חידוש חוזים של כתבים ותיקים ושינויים פרסונליים רחבים. גורמים בתעשייה מעריכים כי היחס לו זכתה לסלי סטאל בפרשה זו עשוי לזרז את פרישתה מהתוכנית לאחר עשורים של פעילות.
בריאיון המדובר, התייחס נתניהו למערכה הצבאית מול איראן, לסוגיית חסימת מצר הורמוז ולאחריותו על מחדל מתקפת הפתע בבוקר שמחת תורה.
נתניהו נדרש בריאיון לטענות שעלו בתקשורת האמריקנית לפיהן הוא זה ששכנע את הנשיא טראמפ לצאת למבצע צבאי משותף נגד איראן, וכי הבטיח שמבצע כזה יוביל בוודאות להפלת המשטר האיראני. "זה לא נכון שאמרתי שנוכל בוודאות להפיל את המשטר", הבהיר ראש הממשלה בתשובתו.
באשר למשך הזמן הצפוי של המערכה מול איראן, אמר נתניהו הערכה אופטימית יחסית: "לא תיקח שנים, זה אולי לא ייקח חודשים, אבל אני חושב שהרבה מאוד הושג בזמן קצר מאוד". לדבריו, "אם המשטר באיראן אכן ייחלש או אולי יופל, אני חושב שזה יהיה הסוף של חיזבאללה, הסוף של חמאס, וכנראה הסוף של החות'ים".
עם זאת, הוא הדגיש כי אין וודאות מוחלטת בנוגע למועד: "אני חושב שאי אפשר לחזות מתי זה יקרה. האם זה אפשרי? כן, האם זה מובטח? לא". ראש הממשלה הבהיר כי הבעיה של חסימת מצר הורמוז "הובנה ככל שהמלחמה התקדמה", והוסיף: "אין לי יכולת חיזוי מושלמת".
בהתייחסו לאפשרות של הוצאת האורניום המועשר משטח איראן, אמר נתניהו כי מדובר במבצע שניתן לבצע מבחינה מעשית. "אני לא הולך לדבר על אמצעים צבאיים, אבל מה שהנשיא טראמפ אמר לי זה 'אני רוצה להיכנס לשם'", מסר ראש הממשלה. "אני חושב שזה יכול להיעשות פיזית, זו לא הבעיה. אם יש לך הסכם, ואתה נכנס ומוציא את זה - למה לא? זו הדרך הטובה ביותר".
נתניהו התייחס גם למצבו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, ואמר: "הוא מכונס בבונקר סודי, ואני חושב שהוא מנסה לבסס את כוחו. אין לו את הכוח שהיה לאביו". דבריו משקפים את ההערכה הישראלית לפיה המשטר האיראני נמצא במצב של חולשה יחסית.
בחלק הרגיש של הריאיון, נשאל ראש הממשלה על אחריותו האישית למתקפת הפתע של חמאס בבוקר שמחת תורה. "לכולם יש אחריות מסוימת, מראש הממשלה ומטה", אמר נתניהו. "בואו נקים ועדה עצמאית, הצענו ועדה דו-מפלגתית. זו ההצעה שלי ואהיה הראשון להופיע שם".
עם זאת, הוא הדגיש את מה שלדעתו האחריות המרכזית שלו: "הבעיה שלי היא שזה עד 7 באוקטובר, מה לגבי מאז 7 באוקטובר? זו בבירור הייתה האחריות שלי לצאת מחניקת המוות של איראן, וזה מה שעשינו".
0 תגובות