אאא

ישנו ביטוי רווח שמקורו בפיוט מרגש אותו נוהגים לומר ברגעים האחרונים של השנה, בפרוס השנה החדשה: "תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ".

מקור הביטוי הוא בתקנה קדומה של עזרא הסופר שהוזכרה בתלמוד בבלי (מסכת מגילה) שסידר את קריאת פרשת התוכחה שבפרשת כי תבוא בשבת שלפני האחרונה בשנה, והנימוק לכך הוא: "תכלה שנה וקללותיה". פרשה זו שאנו קוראים השבוע, פרשת נצבים, באה כהמשך לזה, להפסיק בין פרשת התוכחה לבין תחילת השנה החדשה. תחל שנה וברכותיה.

בימים אלו הביטוי הזה מקבל משמעות אקטואלית במיוחד, לאורה של תקופת הקורונה בכלל, ובפרט כאשר בשעת כתיבת שורות אלו אנו מתבשרים על תחולתו של סגר לילי על למעלה מארבעים ישובים בארצנו הקדושה.

אך כפי שהורגלנו בדרך היהדות כמאמינים בני מאמינים, אין רע יורד מן השמים, וכל מאי דעביד רחמנא לטב עביד – הכל לטובה!

בטורים הקודמים עסקנו רבות בגישה זו בהתבוננות נכונה לראות כיצד ניתן להוציא מהתקופה המורכבת הזו דווקא דברים טובים ומועילים שילוו אותנו בעז"ה גם אחרי שתקופה זו כבר תהפוך לנחלת העבר...

וכעת אציין שלושה נקודות מהחוויה האישית שלי, בגישה החיובית:

1. החופות הייחודיות שבתקופה זו, כאשר ממגבלות הקורונה נאלצים אנו לקיים אותם כמעמד מצומצם עם מעט בני משפחה וחברים קרובים בלבד. בהרגשה שלי יש כאן תופעה ראויה לציון, החופה קיבלה את מקומה הראוי כמשהו אמיתיי ונקי, אירוע אישי ואינטימי, התפאורה והצלילים שמסביב לאירוע אינם מסיחים את הדעת מהעיקר. מציאות זו נותנת לזוג עצמו מקום רב להתעניינות במשמעות הדברים, ללמוד יותר להתחבר. גם הדיונים שנוצרים עם הזוגות שעוברים תקופה לא פשוטה, מלאה התחבטויות ודיונים, גרמו לשיחות איתם להיות עמוקות, ובעקבות זאת לקשר אדוק ומשמעותי לחיים. תופעות אלו בעיני הם דבר חיובי ואידיאלי.

2. פתיחת שנת הלימודים הנוכחית בכלל, ובפרט במקומות בהם כעת הלימודים במתכונתם הפרונטלית מצטמצמים על פי צבעי הרמזור השונים, נותנת פתח להעמיד את נושא אחריותם הבסיסית של ההורים לחינוך ילידיהם. בל נשכח כי המושג 'בית ספר' אינו קיים משחר ההיסטוריה, אלא תקנה מאוחרת יותר בתולדות ישראל מימות בית שני, שנתקנו על ידי קדמונינו התנאים שמעון בן שטח ויהושע בן גמלא שהוסיפו והטילו אחריות כלל ציבורית ללימוד ילדי ישראל. אך האחריות בעיקרה הייתה ועודנה על כתפי ההורים. ובכלל, לטעמי, כל דבר שהוא טבעי ומקורי ומתנהל בדרך המקורית אותו קבע בורא עולם בימי בראשית, יש בו המון יופי, מקוריות  ואותנטיות.

ואילו מצד שני גם מצד המורים ישנה כאן הזדמנות מיוחדת להתייחס לכל תלמיד באשר הוא, לבדוק את הרקע בו הוא מתגורר, האם התנאים מאפשרים לו את המרחב הלימודי ללמידה מרחוק, את הכלים הטכניים הנדרשים לכך, את הסביבה והאווירה התומכת, עזרה בהכנת שיעורי בית וכדו'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

3. ההתעוררות לעזרה הדדית כפי שבאה לידי ביטוי באין ספור של יוזמות חברתיות משותפות ומעוררות השראה. ההזדמנויות המיוחדות שמביאות לידי ביטוי את הערבות ההדדית, ברצף של תכניות ויוזמות אדירות שמגיעים מאנשים פרטים, חברות , מפעלים וארגונים שונים. אנו שומעים על יזמות פרטיות שעלו והגיעו עד סכומים של עשרות מיליונים(!) לטובת המשפחות הנזקקות. כמה מרגשות הם העובדות המרנינות הללו, אשר סוחפות אחת את השנייה לשרשרת ענקית של עשייה מבורכת לרווחת הנזקקים הרבים בתקופה שכזו!

ואסיים בנימה אישית, מצאתי את עצמי בעיצומה של הפטרת השבוע שעבר בדברי הנביא ישעיה "ועמך כולם צדיקים", ואני שואל את עצמי: "כולם"? כיצד ניתן לומר בצורה נחרצת כזו על כל ישראל "כולם" צדיקים? אפשר ללמד זכות, אפשר לראות גם את הצד החיובי, אבל איך ניתן לומר כי כ-ו-ל-ם צדיקים?

והנה, מנקודת מבט חדשה זו של "תקופת קורונה" אני רואה לנגד עיני מציאות אחרת, אמנם כיחידים, כאנשים בודדים, יש לכולנו עוד הרבה מה לשפר, אבל כלל ישראל כ'עם', כאומה, כציבור, אכן "כולם צדיקים"! כמה סנגוריה מונחת כאן על כלל ישראל לקראת סיומה של שנה ותחילתה של השנה החדשה!

וכפי שמלמדים בעלי המוסר, זו היא העצה והסגולה לזכות בדין ראש השנה, להיכלל עם הציבור, גדולה היא "זכות הציבור", להיכתב ולהיחתם לשנה טובה ומבורכת!

יהי רצון שנזכה כי תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה!

שבת שלום ומבורך

שנה טובה!