אאא

אנו עסוקים בשאלה, היאך רבן גמליאל קנה לולב במחיר מופקע של 1000 זוז, וענינו על כך מספר תירוצים של ראשונים ואחרונים.

את התירוץ האמיתי עונה הגאון המופלא רבי טוביה יהודה טביומי, נולד בשנת תרמ"ב (1882) למד בישיבתו של האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב, מחבר שו"ת 'אבני נזר'.

 

חוברת ''אבל כבד'' על הרבי מגור ה''אמרי אמת'' שכתב הגאון רבי טוביה יהודא טביומי (באדיבות אתר אוצר החכמה )
חוברת "אבל כבד" על הרבי מגור ה"אמרי אמת" שכתב הגאון רבי טוביה יהודא טביומי (באדיבות אתר אוצר החכמה )
הגדלה

 

הרב טביומי כיהן כאב"ד בפולין, וכחבר מועצת גדולי ישראל של "אגודת ישראל" בפולין, והתמנה כרב בעיר סוכוצ'ין.

איש חינוך היה הרב טביובי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה היה בין מקימי רשת החינוך של אגודת ישראל.

בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב וסירב לכהן כרב והתפרנס מחנות המכולת שפתחה אשתו, או אז נהנה עם ישראל מכתיבתו התורנית מחקרית שרובם ככולם היו "נגד רוחות ההרס של האפיקורסים והחוקרים שאינם יראי שמים".

ספר ''ארץ טובה'' שכתב הרב טביומי לאחר עלייתו לארץ ישראל (באדיבות אוצר החכמה)
ספר "ארץ טובה" שכתב הרב טביומי לאחר עלייתו לארץ ישראל (באדיבות אוצר החכמה)

הרב טביומי מתייחס לקושייה זו ומפרט: הרי גם שאר התנאים היו עשירים - על רבי עקיבה מבואר שהיה עשיר גדול לאחר נישואיו עם אשתו השנייה, וכן על רבי אליעזר בן עזריה מובא אודות עושרו האגדי, ומדוע לא בזבזו גם הם סכום כזה בשביל מצות לולב?

ומוסיף עוד ומקשה, הרי בארץ ישראל גדלים הרבה לולבים ואתרוגים ומדוע פתאום עלה המחיר של ד' מינים כה גבוה ל-1000 זוז? עוד מקשה, מדוע חז"ל עלו על אונייה בעיצומו של חג? ומדוע לא הצטיידו באתרוג ולולב קודם נסיעתם? וכן קשה מדוע לא הצטרפו כל התנאים ביחד לקנות את האתרוג ורק רבן גמליאל קנה?

הגאון רבי יהודה טביומי  (באדיבות אוצר החכמה )
הגאון רבי יהודה טביומי (באדיבות אוצר החכמה )

מבאר הרב טביומי שתכלית נסיעתם של חז"ל הייתה כדי להיפגש עם הקיסר מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה[1] ומטרת נסיעת התנאים הקדושים הייתה לא לשם טיול או לעסק פרטי, אלא לעסקי הציבור הישראלי כולו, להתייצב לפני הקיסר נרווה שעלה על כס מלכותו ברומא שהיה מפורסם לאיש אדיב אציל ועדין נפש ולבקש רחמים והקלה במיסים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הקיסר הרומאי מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה שפגש בחז''ל ונענה לבקשתם להקל את המיסים (מתוך ויקיפדיה, מוצג במוזיאון הלאומי של רומא)
הקיסר הרומאי מַרְקוּס קוֹקֶיוּס נֶרְוָוה שפגש בחז"ל ונענה לבקשתם להקל את המיסים (מתוך ויקיפדיה, מוצג במוזיאון הלאומי של רומא)

ובנוגע לתאריך הנסיעה בחג הסוכות מבאר הרב טביומי שעם ישראל היה במצב קשה ונאנק תחת המיסים של הרומאים, ומיד כשנודע לחכמי ישראל מהכתרת הקיסר שהיה ידוע כאחד מחמשת הקיסרים הטובים, והיה זה קרוב לימי חג הסוכות הם לא רצו להחמיץ את השעה ומיהרו לנסוע באונייה הראשונה שהזדמנה להם, כדי לעמוד בפני הקיסר ולבקש בעד עמם כי יסיר עול הברזל מעל צווארם, ואכן הקב"ה הצליח דרכם ונתן בלב הקיסר הזה רחמים למלא משאלתם ולבטל גזרות והגבלות רבות ששמו מועקה במתניהם.

וכך משער הגאון החוקר רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ בעל ה'דקדוקי סופרים' (נפטר בתרנ"ז-1897) שאולי היה זה כשהלכו אותם תנאים לרומי כמובא: "רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמְרִים.. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמְרִים.. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפְּרַנְדִּיסִין, וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָם.", וזה כוונת הגמרא במסכת מכות: "היו רבן גמליאל, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריא, ורבי עקיבה מהלכין בדרך ושמעו קול המונה של רומי".

בפרק הבא נרחיב ונביא ראיה ארכיאולוגית לתירוצו המופלא של הרב טביומי.


[1] היה קיסר רומא משנת 96 ועד 98 לספירה

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
    להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com