אאא

הסגר התהדק, חג הסוכות נחוג בריחוק משפחות והנחיות גדולי הדור חדות וברורות. השנה שמחת התורה תראה אחרת, שמחת תורה שלא הכרנו.

לא נראה את הריקודים הצפופים והדביקים, ספרי התורה לא יעברו מיד ליד, זו תהיה שמחת תורה מסוג אחר. השנה נשמח עם התורה ברחובה של עיר, מחוץ לבתי הכנסת הסגורים על סורג ובריח, נרקוד ונפזז עם התורה בה נאמר הציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

ורגע לפני שאחרון המתפללים יצא מבית הכנסת ושעריו ינעלו על ידי הגבאי המסור, רגע לפני שסגירת בתי הכנסת תשרה עצבות בליבותיהם של המתפללים, כשיוציאו את ספרי התורה לרחובה של עיר, כדאי לבקש מהגבאי להכנס אל בית הכנסת, ולהוציא ממנו עוד ספר אחד, ספר אחד שיתן לנו מבט אחר על התקופה, שיאיר לנו באור חיובי גם את ימי החג שנתערבו בימי הקורונה.

זהו ספרו של רבינו הרמח"ל רבי משה חיים לוצאטו זצ"ל, ספר 'מאמר הגאולה', שאמנם דבריו העמוקים לא יובנו לכל קורא, אך עיון בהם מגלה כי אנו נמצאים בתקופה משמעותית בעיצומו של תהליך לו חיכינו במשך דורות, ושמא דבריו המבהילים על סגירת בתי הכנסת מתגשמים למול עינינו.

 מעמד נעילת החג בישיבת פוניבז' - בשנה שעברה

וכדאי מאוד לכל מתפלל שנעצב למול סגירת בית הכנסת לקרוא את דברי הרמח"ל (מאמר הגאולה ד"ה ועתה אשוב). וזה לשונו:

"ועתה אשוב אפרש לך מה יהיה בסוף הדברים, בהגיע עת מועד קץ. ועל זה הסוד אמר אדונינו משה רבינו, עליו השלום (דברים ד ל): "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה", ודוד בהסתכלו בזה הזמן אמר גם כן (תהלים י א): "למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה".

והבן היטב. דע, כי הנה פתח גדול היה נפתח בראשונה על הארץ הקדושה, והוא השער שממנו היו יוצאים כל הברכה וכל השלום בריוח ולא בצמצום: וכאשר גרמו העוונות והבית הקדוש חרב, אז נסגר השער הזה ונפתחו תחתיו חלונות קטנים".

"והאמת, כי חלונות האלה הם ממשלות קטנות מממשלת השער מאד, ועליהם נאמר (שיר השירים ב ט): "משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים".

והנה החלונות האלה, מאז נפתחו ניתן להם חוק וגבול לעמוד פתוחים כל ימי הגלות ולא ייסגרו, פן יחרב העולם רגע אחד, וכאשר תבוא גאולתנו במהרה בימינו, הנה ייפתח השער הסגור שנית והחלונות לא ייזכרו; והאמת, כי כבר כלו פעולתם והלכו להם, וכבר נאמר (סנהדרין ח א): "דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור", ועל כן בבוא ממשלת השער לא תעמוד ממשלת החלונות כלל, וסוד הענין (ברכות מח ב): "אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא".

"ונמצא, שכשיגיע זמן הגאולה יתחיל השער ויתעורר להיפתח, ובהתעוררו יזרח אור הגדול ויצא דרך החלונות עצמם, כי אין מקום לממשלה אחרת בזמן ההוא, ומאותו היום והלאה יהיה השער הולך ונבנה בכל פרטיו, ומשפטי בנינו והחלונות יהיו הולכים ומסתלקים. ונמצא, שהשער יהיה נבנה, אבל למעלה, ולא נודע ממנו למטה עד תום ממשלת החלונות, כאשר ניתן להם בראשונה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

והבן מאד, כי הדברים עצומים ומושרשים בעמקי החכמה. ועל כן האור יהיה הולך ומחשיך, כי החלונות נסתמים ואור השער לא נגלה. והנה בשעה אחת ישלימו להיסתם החלונות, ותתגלה מיד פתיחת השער.

"ונמצא, שאין בין זה לזה כלום אלא זה נכנס וזה יוצא, שאם לא כן באותו הרגע היה העולם חרב, אך עם כל זה כיון שכבר יגיעו החלונות לסתימה הזאת נראית פעולתם למטה, והיא עת חשיכה גדולה, והיא לא תעמוד הרבה, כי פתיחת השער תתחזק וישוב האור חזק מבראשונה".

עד כאן דבריו העמוקים של הרמח"ל, דברים שגם הקוראים (והכותב), שאינם בקיאים ברזי תורתו, יכולים לראות בהם את הבשורה שבדבריו, כשמגדיר את בתי הכנסת כ"חלונות", ומגלה לנו כי סגירת בתי הכנסת היא חלק משמעותי של הקץ בו עתידים להסגר החלונות מפני ה"שער" הגדול שיתעורר, כפי שמגדיר את בית המקדש.

ואולי, בנוסף על ריקודים שיערכו השנה עם ספרי התורה מחוץ לבתי הכנסת, יש לרקוד גם עם ספר הרמח"ל השופך אור מיוחד על סגירת בתי הכנסת, ולהציע גם לכל אותם המתחכמים, אלו המשמיעים קולות אחרים, קולות של מרידה בהנחיות גדולי הדור, שיעיינו בדבריו המבהילים של הרמח"ל ויסיקו לבד את המסקנה המתבקשת.