אאא

אנו עסוקים לפני 140 שנים בשיאו של פולמוס אתרוגי קורפו, והדיון ההלכתי האם ניתן לסמוך עליהם.

בין אוסרי אתרוגי קורפו שהביעו תמיכתם באתרוגי ארץ ישראל נמנו גאוני הדור ההוא; המלבי"ם, רבי ישראל סלנטר, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי יהודה זכריה שטרן משאוול, רי"י עטלינגר בעל "ערוך לנר", ''ערוך השלחן'' להגרי"מ עפשטיין, רי"ד במברגר מוירצבורג, רבי יהושע מקוטנא, רבי שלמה אברהם רזכטע אב"ד אוזארקוב בספרו "בכורי שלמה, מהרי"ל דיסקין, הראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניזל, הג"ר אברהם מסוכטושב בעל "אבני נזר", הג"ר יעקלי מהרימלוב בעל "כוכב מיעקב", הג"ר יצחק אלחנן מקובנה, הנצי"ב מוולוזין הגרי"ד סולובייציק בעל בית הלוי, הרב יהודא נח מברנוב בקונטרס "ילקוט פרי עץ הדר", האדר"ת מפוניבז', הגר"ח ברלין, הגרא"ח מייזל מלודז, הג"ר יצחק שמעלקיס בעל "בית יצחק", המהרש"מ מברז'אן ועוד. 

קונטרס ''ילקוט פרי עץ הדר שהדפיס הגאון רבי יהודא נח מברנוב (באדיבות אוצר החכמה)
קונטרס "ילקוט פרי עץ הדר" שהדפיס הגאון רבי יהודא נח מברנוב (באדיבות אוצר החכמה)

הגאון רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, עורך "הפלס" וממייסדיה של אגודת ישראל, הנצי"ב מוולוזין כתב באופן חריף: "הנני עולה בהסכם מכבר לקרוא פסול על אתרוגי קורפו, והנני קורא אותם ממזרים באשר הם מורכבים".

הגלגול הראשון של ''הפלס'', שהודפס בידי הרב רבינוביץ לאחר שפרש[1] מהקונגרס הציוני השני בנשיאות הרצל ( באדיבות אוצר החכמה)
הגלגול הראשון של "הפלס", שהודפס בידי הרב רבינוביץ לאחר שפרש[1] מהקונגרס הציוני השני בנשיאות הרצל ( באדיבות אוצר החכמה)

כאמור רוב חכמי ישראל טענו בעד אתרוגי ארץ ישראל, אולם ביחוד מסר נפשו על מפעל זה רבי חיים אלעזר וואקס. הוא שתל למעלה מאלף שלוש מאות עצים ומסר את נפשו וממונו בשביל שהמיזם יצליח.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בספרו "נפש חיה" במכתב להגר"א גוטמאכר, כותב הרב ווקאס שלב אחרי שלב את נטיעת הפרדסים: "לעשות רצון צדיק זצוק"ל אחפוץ בכל לב... והנה בשנה העבר בעז"ה קניתי שלוש גנות בכפר חיטין הסמוך לטבריא... ונטעתי שמה ששה מאות עצי אתרוגים, ובשנה זו אקווה אי"ה לנטוע כמה אלפים עצי אתרוגים אצל ים החולה, ומזה נוכל לקוות לעלות אל המסילה העולה בית א-ל, להושיב משפחות לעבוד את האדמה ולשמרה, וגם יהיה לישראל אתרוגים למצות כשרים בבירור בלי שום חשש כלל".

הרב אליהו גוטמטכר, המכונה ''הצדיק מגריידיץ'' (ללא קרדיט, מתוך ןיקיפדיה)
הרב אליהו גוטמטכר, המכונה "הצדיק מגריידיץ" (ללא קרדיט, מתוך ןיקיפדיה)

בשנת תרמ"ו, (1886) פנה הגר"ח ווקס במכתב "אל רבבות ישראל עם סגולה ואל ראשי אחינו שבגולה", במכתב הוא מגולל את השתלשלות נטיעת פרדסי האתרוגים "נטעתי עצי אתרוגים בארץ הקודש, בכפר חטין הנקרא במדרש "כפר חטיא", והבאתי נטיעות מאלו הכשרים במסורה מדור דור, מהגאונים הקדושים אשר בארץ המה... אך בשנה זו כאשר זכיתי לעלות אל הקודש, ושכנתי במדבר לא במלון אורחים, שמתי עיני אל הגנות ביתר שאת ויתר עז, ותקנתי בכל מה שהיה באפשרי לתקן לטובה, ובעז"ה גדלו והצליחו במראיהם ותכניתם, יפים במראה ונחמדים בתואר, עוד ויתר מאתרוגי קארפו, וגם הגנות אשר שכורים הם מהערבים, שמו עליהם שמירה מעולה מאוד, והמה יפים ונהדרים, ובודאי כל איש יתלהב לקחת אתרוג מארץ הקדושה".

במכתב שני מפרט הרב ווקאס את המקומות שמהם נטל את שתילי האתרוגים, "מימי הקדושים הראשונים אשר היו מלאכים ממש ולא כמלאכים, כמו הרמב"ן הקדוש והאר"י הקדוש והבית יוסף הקדוש", אח"כ הוא מתאר את תלאות נסיעתו "אשר נסעתי לשם בסכנות נפשות ממש, בין רוצחים ושודדים פריצי חיות, ובלילה אחת לנתי במדבר לא במלון אורחים, ושמעתי בלילה קול הומיה, כקול המון על יומא דשוקא מכל עברים, ואחר כך נודע לי כי זאת היה קול זעקת זאבים. רכבתי על פרדות ביום ולילה אחת, לערך חמשה עשר או ששה עשר שעות, אשר לא הסכנתי כזה מעודי עד היום ההוא, ושבת נשארתי במדבר, כי לא היה ביכולתי להגיע קודם השבת אל מקום הגנות, אשר שם חיכו עלי גדולי ארץ הקדושה".

לקריאה נוספת: אתר דעת, בצלאל לנדוי מתוך: מחניים, גיליון נ' תשכ"א


[1] יש לציין שרוב גדולי ישראל מקימי "אגודת ישראל" פרשו מהתנועה הציונית לאחר הקונגרס הציוני הראשון, כשהבינו שחזונו של הרצל אינו היה רוחני למדי... ואילו הרב רבינוביץ (לימים עורך הפלס) ניסה בכל זאת לתת לו צ'אנס והגיע גם לקונגרס הציוני השני, ולבסוף פרש ממנו.

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
    להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com