הזמר שגאל את הניגונים החסידיים העתיקים

(צילום: צילום מסך יוטיוב)

הייתי ילד קטן כשבביתי הייתה הקסטה הראשונה של ניגוני ברסלב העתיקים, בביצועו של דוד רפאל (דדי) בן עמי (פיינשיל) ז"ל. הייתה זו ההיכרות הראשונה שלי עם הניגונים העתיקים, שעד אז היו נחלתם של מעטים.

בתור ילד חרדי שלא הורגל בשירתו המוזרה משהו של בן עמי, שנעה בין שירה במבטא אשכנזי לשירה בהברה עברית ישראלית וקולו הלא שגרתי בתוך המוזיקה החסידית ששמעתי באותם ימים, גרמו לי שלא להעריך מספיק את ההפקה המוזיקלית של סדרת האלבומים, אם כי שירתו תמיד נשמעה לי כתפילה וככזו שמגיעה מעומק הלב. בתור ילד הקשבתי לקסטות, שעד היום לא ברור לי מדוע נרכשו על ידי הוריי והכרתי את כל השירים, אבל רק כבוגר הערכתי את העיבודים הקלאסיים הייחודיים שליוו את האלבומים.

בן עמי התעקש על עיבודים אקוסטיים בלבד ללא כלים אלקטרוניים, וכך מתוזמרים האלבומים בכלי נשיפה ומיתר רבים עם עיבודים שמזכירים ברגעים רבים מוזיקה קלאסית. האלבום הראשון של בן עמי עובד באדיבותו של המעבד שיודע מוזיקה קלאסית מה היא - ישראל אדלסון באלבומים השני והשלישי היה זה המעבד איתן סובול, שנתן לשירים את המעטפת החיה אותה רצה בן עמי.

ניכר מהעטיפות של האלבומים את הדבקות הרבה במטרה ואת האמונה התמימה והמלאה של דוד רפאל בן עמי ז"ל בכך שהוצאת השירים היא עבודת השם שלו. הוא מסביר על האלבומים את בחירותיו ומדגיש כל העת את הדברים שעמדו לנגד עיניו בעת שהקליט את האלבומים.

דווקא אותה הברה ישראלית בה בחר בן עמי לשיר ברוב אלבומיו, הייתה זו שהנגישה את השירים גם לקהלים דתיים לאומים וביצועיו הפכו למוכרים ביותר בקרב קהל זה. הם העריכו אותו על האמת הפנימית שלו והוא הופיע לא מעט בקרב קהלים כאלה כשהוא תמיד מצהיר שהוא אינו זמר אלא "שליח" להביא את השירים העתיקים לקהל הרחב.

זכיתי להשתתף במופע כזה שלו בשכונת הר נוף החרדית בה גדלתי, שם הוזמן בן עמי לפני כ-20 שנה לערוך מופע מלווה מלכה שהתקיים בתוך בית הכנסת בוסטון שהיה מלא מפה לפה. הייתה זו תקופה בה לא היו שום הופעות חסידיות, הרבה לפני עידן 'המנגנים' וכו', הקהל לא ידע כיצד עליו לנהוג בהופעות שכאלה ובסיום השיר הראשון ('מזמור לדוד' לדעתי של ר' בן ציון שנקר ז"ל שבן עמי חידש באלבומו השלישי), החל הקהל הקפוא משהו למחוא כף. בן עמי סימן מיד לעצור ואמר "אנחנו לא בהופעה פה. זו סעודת מלווה מלכה, ואנו בבית הכנסת, אל תמחאו כפיים אבל אני מבקש שתשירו איתי". לקהל אמנם לקח זמן רב להתחמם ורק כשפצח בן עמי ב"ובכן חסידים" החלו כולם לצאת במחולות בסיומם אמר בחיוך "כבר חשבתי שאתם קהל אבוד".

בן עמי הקליט בשנים האחרונות גם אלבום מלא מניגוניו של הרב יצחק גינזבורג, שהיה מאלה ששכנעו אותו לחזור ולשיר ולבצע את ניגוני החסידות שכל כך אהב. על עטיפת האלבום בן עמי מציג את תפקידו כפי שראה אותו כל חייו, "ניגוני הרב יצחק גינזבורג, מלב ר' דוד רפאל בן עמי פיינשיל".

למרות שעברו שנים רבות מאז אלבומיו אלו, חלקם בני כשלושים, הם נשמעים באיכות טובה מאד הראויה להאזנה גם היום. באופן מעניין החליט בן עמי להעלות את כל אלבומיו ליוטיוב בצורה מסודרת ויפה לפני כמה חודשים, כאילו חש שעליו לשמר את מורשתו המוזיקלית. בסרטון מיוחד שהעלה רק לפני כחודשיים, כתב בן עמי כי החליט להעלות את הניגונים לרשת רק בשל העובדה שהוא מבין שכך ניתן לשמר את הניגונים, אך הוא מבקש מהקהל להוריד את הניגונים מהרשת לכלי השמעה אחרים. "לא מצאנו לשמר ולהנציח זאת ובלית ברירה נאלצנו להשתמש באכסניית האינטרנט כגנזך בלבד ולא כהסתה לעידוד לשימוש בו אלא לצורך המדובר ותו לא. על כן הננו ממליצים להעביר את הניגונים לכלי שמע בלבד כי המה התכלית והשימור להנצחה זו", כתב בן עמי, כשהוא למעשה מתיר את הורדת האלבומים מהיוטיוב.

בן עמי העלה ליוטיוב גם עשרות הקלטות של תכניות רדיו בהגשתו על נושא הניגונים החסידיים העתיקים, כמו גם הקלטות ישנות ונדירות שהקליט בבית הכנסת של חסידות ברסלב במאה שערים לפני כ-40 שנה.

פטירתו בגיל 70 מנגיף הקורונה ביום שישי האחרון, גרמה לי לחזור ולהאזין ברצף לכל אלבומיו וליהנות לגמרי מהביצועים הבשלים והמרגשים לחלוטין. גשו לערוץ היוטיוב של דוד רפאל בן עמי פיינשיל ואל תפספסו את "שימו לב אל הנשמה", "ובכן צדיקים", "טיירע ברידער", "לעושה נפלאות" ובעצם עשו לעצמכם רגעים של קדושה ורגש והאזינו לאלבומים במלואם, הם בהחלט שווים את זה. יהי זכרו ברוך.