אאא

"אחרי החגים" כבר כאן, בעידן של קורונה זה כאן ביג טיים. אם בתקופת החגים עוד היתה משמעת והכלה של החלטות הממשלה כיום אזרחי ישראל מבינים שהם שבוים בידי ראש ממשלה מקרטע המשנה החלטות על פי רעשי רקע ואיומים קואליציוניים. נתניהו לחיץ וסחיט וזה לא מהיום, האיש סוחב קריירת הזעות יתר הנובעת מחוסר יכולת ניהול ותכנון לטווח הארוך, אך לא רק. יועצי העבר של נתניהו יודעים שהחלטות קשות אינן מתקבלות אלא אם הוא נמצא עם הגב לקיר ורק כשלא נותרה ברירה אחרת.

את התכונה הזו חייבות לנצל המפלגות החרדיות, האלקטורט שלהם דורש את זה כאן ועכשיו. המגזר החרדי משמש שק החבטות של נתניהו, אלו שעליהם הוא מפיל את העלייה התלולה בעקומת ההדבקה ושאותם צריך לסגור בגטאות ובישובים רק כי הוא כשל באופן מוחלט בניהול המשבר. למרות חוגי התנ"ך המתקיימים בביתו, לנתניהו אין באמת כבוד למסורת, ולתפיסת עולמו תיירות בחודש אוגוסט חשובה יותר מתפילות הימים הנוראים.

אין לו שום בעיה להכניס יישובים שלמים לסגר חסר תועלת, בפרט שבכך הוא מסית את הביקורת הציבורית מהכישלון האישי שלו בניהול המשבר לכיוון החרדים 'מפיצי המחלות'. אין מי שלא נחשף לתיעודים בהם נראו קהילות שלימות שבזות להחלטות הממשלה ולכללי השמירה הנחוצים כדי להימנע מעליה במספר החולים, אבל באותה מידה גם נחשפנו לתיעודים מההפגנות ברחבי הארץ שגם בהן לא השמירה על הכללים היתה בגדר המלצה בלבד.

נתניהו רואה בשותפים החרדים כמובנים מאליהם וככאלו שיבואו אחריו לכל ממשלה שירכיב, לכן הוא מרשה לעצמו לסגור אותם פעם אחר פעם, זו גם הסיבה שלא חשוב לו לגנות את האלימות המחרידה של משטרת ישראל כלפי מפגינים מהמגזר החרדי. הגיע הזמן שהנציגות החרדית תגיד לו 'עד כאן'. לראשונה מאז חזר למשרד ראש הממשלה מתמודד נתניהו עם העובדה ששנו נפשו נפתלי בנט הנחשב לאיש ימין קורא תגר על המשך כהונתו, ומספר המנדטים הגבוה אותו בו זוכה מפלגת ימינה בסקרים הוא אירוע שולי ביחס לאירוע משמעותי אחר והוא אחוז התמיכה לו זוכה בנט בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה.

כל אלטרנטיבה שהתייצבה מול נתניהו היתה מהצד השמאלי של המפה הפוליטית ולהנהגה החרדית היה קושי מנטלי ואלקטורלי לחבור אליה, כשהאלטרנטיבה היא מימין ההתלבטות פחות מסובכת והמסר לנתניהו צריך להיות ע"פ המשוואה שהציב בפני הפלסטינאים: "תתן תקבל, לא תתן לא תקבל".

  • הכותב הינו יועץ אסטרטגי, לשעבר יועצו של השר אריה דרעי