אאא

אני יודעת, בזמן הזה הציבור החרדי נחלק (אני לא יודעת את האחוזים, אבל יש צדדים לכאן ולכאן), חלק מהציבור מכחיש קורונה, חלק מתנהג ב'כבדהו וחשדהו' וחלק ממש נזהר.

אני לא רוצה לבוא ולהטיף מוסר, אך אני חושבת, שחייב להיות דבר אחד ברור, מכיוון שהמצווה של 'ונשמרתם', נהפכה ללעוסה, אבקש שתתייחסו בכבוד למצווה של 'ואהבת לרעך כמוך'.

במה דברים אמורים? מעשה שהיה אצלי בעבודה כך היה: 

אני בחורה חרדית 'הארד קור' (עם טלפון כשר, אם זה אומר משהו), ואני עובדת במקום חרדי, הנותן שירות לכלל הציבור הרחב.

אחד העובדים, שעובד באותו מקום עבודה יחד אתי (בריחוק מקום ממני, כפי המתבקש), לא הסכים בשום אופן לשים את המסכה על פניו.

לאחר כמה זמן, החלו להופיע אצלו תסמיני קורונה, בן אדם נורמלי מה צריך לעשות? כמובן להישאר בבית כדי לא להזיק לאחרים.

אך במקום שישב בבית, "החרדי", המשיך לבוא יום יום לעבודה, כשהוא עם תסמינים.

אני זוכרת כמה התחננתי אליו שישב בבית, וגם הסברתי לו כי יש לי הורים בקבוצת סיכון - ואני ממש חוששת עליהם - וזה לא צחוק.

והוא, ביהירות דוחה, בשום פנים ואופן לא הסכים להישאר בבית. ואם לא די בכך, גם מסכה הוא לא הסכים לעטות על עצמו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסופו של דבר, לאחר כמה ימים התברר ש"החרדי", באמת נדבק בקורונה - והוא, שיושב במקום מרכזי, היה במשך כמה ימים עם תסמינים, ולא שעה לבקשות הרבות שהופנו אליו.

אז מה היה לנו? יש לי בוס בן 80, הורים בסיכון, ועשרות אם לא מאות לקוחות שנחשפו אליו בשל ישיבתו במקום מרכזי בעבודה.

עכשיו, מי יודע כמה אנשים נפטרו או ייפטרו בגללו?! מי יודע לכמה אנשים הזיק?! ובכלל, כמה עוגמת נפש נגרמה לי שנאלצתי כל הימים הללו לקחת חופש - על חשבוני, כי פחדתי להידבק וחלילה להדביק.

אנא! אני מתחננת אליכם, אני אישה פשוטה ולא 'מאן דאמר', אבל בבקשה בואו נחזור להיות שפויים ונתחיל להתנהג כמו בני אדם, לא בשביל החילונים או המשטרה, בשבילנו!!