הרואה מלך ישראל מברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו, ואם ראה מלך מאומות העולם מברך שנתן מכבודו לבשר ודם (שולחן ערוך).
אחר שמברך יאמר, יה"ר מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתזכני לראות פני מלך ישראל משיח צדקנו ולברך את שמך מלכינו אשר חלק מכבודו ליראיו ובימיו ובימינו תושע יהודה וכו' (כף החיים).
מעלת המצוה והברכה
בגמ' ברכות (נח.) "לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים - שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים". ופירש רש"י: שאם יזכה לעולם הבא ויראה בכבוד מלך המשיח, יבחין בין כבוד שנוטלים עושי מצוה שהוא יותר מכבוד של מלכי אומות העולם. וכן פסק השו"ע שמצוה להשתדל לראות אפילו מלכי עכו"ם. וכתב המהרי"ל דיסקין שמצוות עשה ממש לרוץ לפני מלך עכו"ם.
ומותר להתבטל מלימודו כדי לראות מלכים ולברך עליהם. ואינו מותר להתבטל אלא פעם אחת ולא יותר, אולם אם בא המלך שוב בכבוד וחיל גדול יותר מפעם הקודמת – מותר (ספר חסידים, משנ"ב).
וכל זה רק כשרואה את המלך בכבודו וגדלותו, כגון שעובר עם פמליא גדולה וכדו', אבל לראות המלך יושב בביתו כשאין ניכר גדלותו – אין חיוב להשתדל לראותו, ואין להתבטל מלימודו (יעוי' כף החיים, תשובות והנהגות).
מיהו מלך?
נחלקו הפוסקים מיהו נקרא מלך כדי לברך עליו, דעת החתם סופר שרק אם יש בידו להרוג בני אדם גם ללא רשות מגוף סמכותי אחר – מברך עליו. ועל שאר השרים יברך בלא שם ומלכות (וכ"כ משנ"ב). ובשבט הלוי כתב שכל שהוא החשוב שבבני עמו מברכים עליו גם אם אינו רשאי להרוג, אולם על שאר השרים אין מברכים אלא אם יש בידם הסמכות להרוג.
ובחזו"ע כתב שנשיא מדינה שרשאי לתת חנינה מפס"ד מוות, ג"כ מברכים עליו ובלבד שהוא לבוש בבגדי השרד שלו, ולא כאחד האדם. וק"ו לנשיא ארה"ב שמברכים עליו.
נשיא דיקטטור
כתב בספר אורחות רבינו, שנשאל הסטייפלער מאת נכדו בעת ביקור נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל (מוצ"ש ט' כסליו תשל"ח), אם צריך לברך עליו ברכת שנתן מכבודו לבשר ודם, והשיב שאין לברך עליו משום שעמד למלוכה מעצמו ולא שהמליכוהו בני עמו.
מלכה
מברכים גם על ראיית מלכה כשהיא השולטת, ולא בעלה (שבט הלוי, חזו"ע).
מלך יהודי שאינו שומר תומ"צ
מלך ישראל רשע כתב בכה"ח שיש לומר בו את נוסח הברכה של מלכי עכו"ם, מפני שלא שייך לומר בו 'ליראיו'. ובעל האמרי אמת מגור נסתפק במלך ישראל שאינו ירא שמיים איזה נוסח לומר עליו. ובחזו"ע כתב לומר עליו נוסח העכו"ם (שנתן מכבודו לבשר ודם) ללא שם ומלכות.
מלך גוי שמיצר לישראל
מברכים על מלך עכו"ם אף שהוא איש צר ואויב ומרע ליהודים (כה"ח).
נשיא גרמניה
באורחות רבינו כתב, שהגרי"ח זוננפלד הורה שלא לברך על קיסר גרמניה כשביקר בירושלים, מפני שהעם הגרמני הם מזרע עמלק דכתיב בהם 'מחה תמחה', והסכים עמו הסטייפלער בזה.
ראית המלך
מברך על ראיית המלך אע"פ שרואהו רק דרך חלון הרכב וכדו' (שערי תשובה בשם ברכ"י). ואפילו אם אינו רואה את פני המלך ממש אלא רואה את כל הכבוד שעושים לו, על ידי השירה או הפמליה והשרים שהולכים עמו – מברך, ומצוה גם בכה"ג לרוץ לראותו (שבט הלוי).
כשרואה המלך בפני עצמו אף שלא ניכר כבודו (כגון שרואהו יושב בביתו) ג"כ יברך (ברכת הבית, פסקי תשובות). (אולם אין בכה"ג מצוה להשתדל לראותו כמו שנתבאר לעיל).
אם רואה פני המלך וכבודו רק בתמונה – אין לברך על כך (בצל החכמה).
ראיה דרך משקפת – מברכין עליה (חזו"ע).
אין מברכים על ראית ארמון המלך, אף אם המלך בתוך הבית באותה העת, וניכר כבודו בראיה זו (ברכת הבית).
כשרואה פעמיים את המלך
כשרואה אותו המלך פעם שניה בתוך שלושים יום מראיה ראשונה – לא יברך שוב (שו"ע), ואפילו בא עכשיו בכבוד גדול יותר (כה"ח). ואם ראה את המלך בהיותו אדם פשוט, ונתמנה בתוך ל' יום אלו למלך וראהו שוב – יברך.
ראית ב' מלכים
אם רואה מלך אחר בתוך ל' יום יברך על כל אחד ואחד (מג"א). ואם יש כמה מלכים במעמד אחד, ורואה את כולם כאחד – יברך ברכה אחת לכולם (ילקו"י).
עוור בברכה
בגמרא (שם) "רב ששת סגי נהור הוה (היה), הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו (היה הולכים העולם לקבל את פני המלך, והיה הולך עמהם)" ומזה יש שלמדו שאפי' עוור שיודע שהמלך עובר כעת לפניו צריך לברך, מפני שמרגיש הוא בכבוד שחולקים למלך (מג"א), וי"א שאם הוא סומא מלידה – יברך בלא שם ומלכות (פמ"ג, קצשו"ע, כה"ח).
- להערות והארות ניתן לפנות כאן