אאא

פרק ב': בפרק הראשון עסקנו בעפר הקדוש של ארץ ישראל, ועל מנהג צדיקים לנשק ולהתגלגל בחולות ארצנו הקדושה.

מעניין ביותר שחז"ל פסקו על ארונות מתים של יהודיים חוטאים, שהובאו מחוץ לארץ לארץ ישראל, כי לאחר שהניחו בארונות הקבורה שלהם, עפר קדוש מארץ ישראל – הרי שכופר חטאם.

רבותינו הראשונים ביארו מנהג זה, והתלבטו האם לשים עפר מארץ ישראל בקבר נפטר בחו"ל, הרי שחטאיו מתכפרים?

ה"אור זרוע" (מחשובי הפוסקים במאה הי"ג) פסק שאין מנהג זה עזר לנקבר בחו"ל, אומנם גדול פוסקי אשכנז, הרמ"א, כתב: "יש נוהגים לתת עפר ארץ ישראל בקבר", ואכן המנהג התקבל באהדה רבה בתפוצות ישראל.

לפני שלוש מאות שנים, רבי אליהו הכהן מאיזמיר, כתב בספרו "מדרש תלפיות": "שמעתי אם ישימו על עיני המת ועל טבורו ועל מילתו מעפר של ארץ ישראל, נחשב כאילו קבור ממש בארץ ישראל".

בית העלמין היהודי בקרקוב, פולין (צילום: יוסי זליגר / Flash90)
בית העלמין היהודי בקרקוב, פולין (צילום: יוסי זליגר / Flash90)

ואכן רבים מגדולי ישראל כגון הגאון רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" ביקשו בצוואתם שיניחו בקברם שקיק ובו עפר מארץ ישראל.

המהרש"ק רבי שלמה קלוגר גדול פוסקי גליציה, פסק ש"אם אי אפשר להשיג עפר ארץ ישראל, יקחו עפר מקרקעית בית הכנסת או בית המדרש, ומה טוב אם יקחו עפר ממקום שעומד הש"ץ".

הגאון רבי אהרן ברכיה ממודנה, מחכמי איטליה במאה ה-ט"ז כתב בספרו הנודע "מעבר יבֹּק": "אם יהיה לו מעפר ארץ ישראל לשׂוּם בקבר תחתיו ובברית המעור [ברית המילה] וקצת על עיניו ובפיו.. שהוא קדוש, ונוח קצת ליושבי חוץ לארץ כי עפר הארץ שיבֹא לחוץ לארץ דינו כעפר ארץ ישראל".[1]

ספר ''מעבר יבוק'' לגאון רבי אהרן ברכיה, דפוס ראשון (הובא בבלוג ירושלים מכל מקום, אייל דוידסון)
ספר "מעבר יבוק" לגאון רבי אהרן ברכיה, דפוס ראשון (הובא בבלוג ירושלים מכל מקום, אייל דוידסון)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ואכן, מנהג הקבורה ביחד עם עפר ארץ ישראל זכה לתפוצה רבה בקהילות הגולה. הנדיב הידוע משה מונטיפיורי, שנפטר בשנת תרמ"ה (1885) שתמך בחודש האחרון לחייו בבניית מבנה קבר רחל (וספג על כך פשקוויעלים מקנאי ירושלים שלא נחו לרגע מכתיבת פשקווילעים מאז ועד היום, ראה בספה"ק מסעות ירושלים), וגם בקברו ברמסגייט שבאנגליה, הונח עפר מקבר רחל, לפי צוואתו.

''השעות האחרונות בחיי משה מונטיפיורי ז''ל'', עיתון המגיד, 6.8.1885, עמ' 271  (הובא בבלוג ירושלים מכל מקום, אייל דוידסון)
"השעות האחרונות בחיי משה מונטיפיורי ז"ל", עיתון המגיד, 6.8.1885, עמ' 271 (הובא בבלוג ירושלים מכל מקום, אייל דוידסון)

בפרק הבא נקרא על הצ'אלמרים שהתפרנסו כהוגן מיצוא עפר וחול לחוץ לארץ.

- יש"כ לד"ר דותן גורן וד"ר אייל דוידסון במקורות לכתבה זו


[1] ר' אהרן ברכיה ממודינה, מעבר יבֹּק, מאמר ב – פכ"ז, מנטובה שפ"ו, דף סד ע"ב

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com