אאא

א.      מקור הדין

איתא במשנה במסכת שבת (קיג ע"א) "מקפלין את הכלים אפילו ארבע וחמישה פעמים ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת ..."

ומבאר המאירי[1]  שהמשנה נוקטת בלשון של אפילו ארבעה וחמישה פעמים כדי להדגיש שמותר לקפל ולחזור ולקפל עד שתוצאת הקיפול תהיה רצויה ואין בכך איסור ככל שכוונתו ללבוש או לעשות שימוש בבגד בשבת.

בהמשך הסוגיא מבארת הגמרא כי היתר הקיפול המובא במשנה חל רק בהתקיימם של ארבעה תנאים ובאם אחד מהתנאים אינו מתקיים הרי שיש איסור לקפל בשבת " אמרי דבי רבי ינאי: לא שנו אלא באדם אחד, אבל בשני בני אדם - לא, ובאדם אחד נמי - לא אמרן אלא בחדשים, אבל בישנים - לא. וחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל בצבועים - לא. ולא אמרן אלא שאין לו להחליף, אבל יש לו להחליף - לא. תנא: של בית רבן גמליאל לא היו מקפלין כלי לבן שלהן מפני שהיה להן להחליף."

מדברי הגמרא עולה כי נדרשים ארבעה תנאים כדי שפעולת הקיפול תהיה מותרת בשבת:

א) שהקיפול ייעשה דווקא על ידי אדם אחד משום שקיפול על ידי שניים מיישר את הקמטים יותר ויש בכך משום תיקון כלי האסור בשבת.

ב)שהקיפול ייעשה דווקא בבגדים חדשים שטרם כובסו שהקיפול פחות מועיל להם (ובהערה מובאת מח' הראשונים מדוע הקיפול פחות מועיל)[2].

ג)שהקיפול ייעשה דווקא בבגדים לבנים ולא בבגדים צבעוניים משום שהקיפול שומר על צבע הבגד וממילא שבפעולת הקיפול יש כדי תיקון הבגד ושמירתו[3].

ד) שהקיפול ייעשה רק באם אין לו בגד אחר לצורך השבת, אך ככל וקיים בגד חלופי הרי שאין היתר לקפל את הבגד  גם אם מתקיימים שלושת התנאים דלעיל. בעניין זה דנו  הראשונים האם יהיה מותר לקפל במקרה שהבגד החלופי פחות יפה או פחות מתאים לכבוד השבת[4]. ובשער הציון[5] כתב כי בגד של יום חול אינו נחשב כבגד חלופי.

ב.      מהו איסור הקיפול

לשיטת רש"י[6] והרמב"ם[7] איסור הקיפול נובע מהאיסור של תיקון כלי בשבת ומאחר שהקיפול האומנותי מיישר את הקמטים ומתקן את הבגד על מכונו, הרי שפעולות הקיפול האומנותי נאסרות מדין מלאכת מכה בפטיש (תיקון כלי) הכוללת איסור של עשיית פעולות שיש בהן כדי ליפות, להוסיף נוי או להחליק את הכלי (הבגד). רש"י מוסיף כי מדין תיקון כלי נאסרו אף פעולות שנראות כתיקון כלי ולכן די שהקיפול ייראה כתיקון כלי כדי לאסור אותו.

לשיטת הראב"ד[8] וכן משמע מדברי התוס'[9]  שאיסור הקיפול בשבת הוא משום שאסור להכין משבת ליום חול (תוס') וכן מהטעם שאסור לטרוח בשבת שלא לצורך אותה השבת (ראב"ד) וממילא שאין לבצע פעולות קיפול כדי לשמור את הבגד שלא יתקמט  וכדי שהיה ניתן לעשות בו שימוש ביום חול כשהוא חלק וללא קמטים.

בערוך השולחן[10] כתב כי מחלוקת הראשונים לעניין מהות איסור הקיפול מעלה נפקא מינה הלכתית במקרה בו נעשות פעולות קיפול פשוטות שאין בהן אומנות או אופי מיוחד, לשיטת הרמב"ם הסובר שאיסור הקיפול הוא מדין תיקון כלי אזי קיפול פשוט יהיה מותר, אבל לשיטת הראב"ד והתוס' לכאורה גם פעולות קיפול פשוטות תהיינה אסורות משום שאסור להכין משבת ליום חול ואסור לטרוח בשבת טרחה שאיננה לצורך יום השבת.

בית יוסף מביא את שיטת המרדכי[11] שסובר כי קיפול שאינו לפי הכפלים וסדר הקיפול הרגיל, הרי שהוא מותר, משום שלקיפול כזה ,אין קיום וממילא שאין בו חשש של תיקון כלי. 

ג.       פסק השולחן ערוך

להלכה נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' שב סעי' ג) כי היתר הקיפול בשבת מותנה בהתקיימות חמישה תנאים, ארבעת התנאים המובאים בגמרא  לעיל ובתנאי הנוסף שהקיפול נעשה לצורך השבת ובהמשך פסק השולחן ערוך את שיטת המרדכי שמותר לקפל שלא כסדר הקיפול הרגיל: "מקפלים כלים בשבת לצורך שבת ללבשם בו ביום. ודוקא באדם (אחד), ובחדשים שעדיין לא נתכבסו, ולבנים, ואין לו להחליף; ואם חסר אחד מאלו התנאים, אסור. ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין, ונראין דבריו."

ד.      קיפול הטלית

במשנה ברורה[12] מובאים דברי המגן אברהם שאוסר לקפל את הטלית לאחר התפילה ככל שאין בדעתו לעשות בה שימוש בהמשך יום השבת, וזאת כפסק השולחן ערוך שמותר לקפל לצורך השבת בלבד וממילא מי שאין בדעתו לעשות שימוש בטלית לאחר התפילה, הרי שהוא אסור בקיפולה. 

למרות האמור, לכאורה יהיה מותר לקפל את הטלית לאחר התפילה שלא בסדר קיפולה הרגיל וזאת על פי שיטת המרדכי המובאת להלכה בשולחן ערוך בשם יש אומרים. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במשנה ברורה[13] הביא את שיטת האליה רבה ועוד פוסקים שקיפול שלא בסדר הרגיל אף אין בו חשש של טרחה שלא לצורך, וממילא שלכאורה יהיה מותר לקפל את הטלית לאחר התפילה שלא כסדר קיפולה הרגיל, וכך הביא להלכה בשו"ת יביע אומר[14].

לשיטות המתירים לקפל שלא בסדר הקיפול הרגיל, כתב השמירת שבת כהלכתה[15] וכן היביע אומר  כי במוצאי שבת יש לקפל את הטלית בחזרה כסדר קיפולה הרגיל שכן אחרת אם לא יחזור ויקפל את הטלית הרי יתברר למפרע שהקיפול שנעשה בשבת הוא הקיפול הרגיל וממילא קיפול זה אסור. 

יש פוסקים[16] הסוברים להחמיר גם בקיפול שלא כסדר הרגיל וכפי שהביא המשנה ברורה[17] בשם המחצית השקל שהרוצה להחמיר על עצמו ולא לקפל אף בקיפול שאינו רגיל וודאי עדיף בכך.

 

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה



[1] בית הבחירה (מאירי) מסכת שבת דף קיג ע"א: "מקפלן אפי' ארבעה או חמשה פעמים ר"ל שאם אינו מקופל כרצונו חוזר ומקפל עד שיהא מקופל כרצונו כל זמן שדעתו לחזור וללבשן בו ביום או בליל שבת על דעת ללבשן למחרתו לשבת"

[2] רש"י ד"ה ישנים: "קיפולן מתקנן יותר מן החדשים, שהחדשים קשין מאליהן ואין ממהרין לקמוט".

רמב"ם הלכות שבת פרק כב הלכה כב:  "וכן אין מקפלים הבגדים בשבת כדרך שעושין בחול בבגדים כשיכבסו אותן, ואם לא היה לו כלי אחר להחליפו מותר לקפלו ולפשטו ולהתכסות בו כדי שיתנאה בו בשבת, והוא שיהיה בגד חדש לבן שהרי הוא מתמעך ומתלכלך מיד, וכשיקפל לא יקפל אלא איש אחד אבל לקפל בשנים אסור." מדברי הרמב"ם עולה כי קיפול בגד חדש גורם לו לקלקול וממילא שאין בקיפול תיקון לבגד.

[3] בית הבחירה (מאירי) מסכת שבת דף קיג עמוד א "וכן שיהו לבנים שהצבועים קפולם צריך להם הרבה להעמדת הצבע והיא מתקן גמור"

[4] שבת קיג ע"א תוס' ד"ה אבל: "ומסתפק ר"י אי קרי יש לו להחליף כשאין לו יפה כזה"

[5] שער הציון או"ח סי' שב סע"ק יז: "דבבגד חול לא מקרי יש לו להחליף".

[6] רש"י שבת קיג ע"א ד"ה בשני בני אדם: "כשמקפלין אותן מפשיטין קמטיהן ונראין כמתקנים"

[7] רמב"ם הלכות שבת פרק כג הלכה ז: "אסור לחוף כלי כסף בגרתקון מפני שהוא מלבנן כדרך שהאומנין עושין ונמצא כמתקן כלי וגומר מלאכתו בשבת... ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן אא"כ הדיחן לאכול בהן סעודה אחרת באותה שבת... ואין מציעין את המטות בשבת כדי לישן עליהן למוצאי שבת אבל מציעין מלילי שבת לשבת." מדברי הרמב"ם עולה כי הצעת המצעים והחלקתן אסורה מדין תיקון כלי. 

[8] ראב"ד הלכות שבת פ' כג הלכ' ז: "ואסור להדיח קערות ואלפסין וכיוצא בהן מפני שהוא כמתקן. א"א כל זה אינו אסור אלא מפני שהוא טורח לחול".

[9] תוד"ה מקפלים כלים שבת קיג ע"א "מכאן למדנו דאסור לקפל טליטות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר"

[10] ערוך השולחן אורח חיים סימן שב סעיף יא  "ויש נ"מ לדינא בין הטעמים דלהרמב"ם דלית ליה טעם טירחא מותר לקפול בגד בקיפול פשוט שאין בו תקון כלי אף לחול ולהראב"ד אסור מטעם טירחא משבת לחול ויראה לי דלהראב"ד גם הך דמקפלים הכלים אסור לצורך חול אפילו אם אין בה טעמא דמתקן שהרי זהו דעת רבותינו בעלי התוס' שם שכתבו מכאן למדנו שאסור לקפול טליתות של בהכ"נ לפי שהם צורך מחר עכ"ל ובטלית כפי הנראה לא שייך בקיפולו תקון כלי אלא האיסור הוא משום טירחא"

[11] בית יוסף סי' שב ד"ה מקפלין: "והמרדכי כתב דלא מיתסר לקפל אלא בסדר קיפולו הראשון אבל שלא בסדר קיפולו נראה דמותר"

[12] משנה ברורה סימן שב ס"ק יג: "ולכן אסור לקפל הטלית אף על פי שמצות ציצית כל היום ויכול להתעטף בו מ"מ כיון שאין בדעתו להתעטף בו אסור אם לא במקום שנהגו להתעטף בטליתות במנחה"

[13] משנה ברורה סימן שב ס"ק יח: "שאין לקיפול זה שום קיום ואין כאן מתקן כלל ולפיכך מותר אפילו אין בו אחד מאלו הד' פרטים ואפילו אין דעתו ללבשו בו ביום"

[14] שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מ: "בסיכום,מותר לקפל הטלית בשבת שלא כסדר קיפולו הראשון, אפילו אינו חוזר ללובשו בו ביום, והנוהגים להתיר לקפלו כסדר קיפולו הראשון, אין למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו."

[15] שמירת שבת כהכלתה פרק טו סעיף מט וסע"ק קסב.

שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן מ: "והגאון ממונקאטש בנימוקי אורח חיים (סימן שב) העיר גם כן בזה, שלא התירו לקפל הטלית שלא כסדר קיפולו הראשון אלא כשאחר כל שבת חוזר ומקפלו כסדרו, אבל המקפלים הטלית בשבת ונשאר כך עד לשבת הבאה, זה נחשב דרך קיפולו ואסור. ושוב הביא שכן כתב הגאון מהרש"ם הנ"ל (שהובא בהגהותיו בספר ארחות חיים)."

[16] פסקי תשובות אורח חיים סימן שב אות יא: "ונוגע הדבר למעשה לענין קיפול הטלית לאחר התפילה שלא כדרך קיפולו, ואם כי המקילין יש להם על מי לסמוך, וכסתימת השו"ע והמשנ"ב (סקי"ט) שכן סתמו האחרונים לדינא, ומכל מקום יש הכותבים להחמיר בזה, וכפי שכתב המשנ"ב בהמשך דבריו בשם מחצית השקל (סק"ו) "מי שרוצה להחמיר על עצמו שלא לקפל כלל ודאי עדיף", וכן102 נוהגים אנשי מעשה שאין מקפלין הטלית כלל, אף שלא כסדר קיפולו.

[17] משנה ברורה סימן שב ס"ק יט: "ומ"מ מי שרוצה להחמיר על עצמו [כא] שלא לקפל כלל ודאי עדיף [מחצית השקל]."