היסטוריה ואקטואליה

הצ'אלמר שמכר ליהודי התפוצות "חול קדוש"

הצ'אלמר המפורסם רבי אברהם יצחק מינץ בוגר ישיבת "עץ חיים", בין שלל עיסוקיו כגבאי חברה קדישה חסידים, הוא הקים עסק של יצוא של עפר מהר הזיתים וקבר רחל (היסטוריה, ארץ)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
הר הזיתים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

פרק ה': אנו עסוקים במצוות עפרה הקדוש של ארץ ישראל והמקורות ההיסטוריים לכך שאכן נהגו כך גדולי עולם.

המעניין ביותר, זה על הצ'אלמר המפורסם רבי אברהם יצחק מינץ בוגר ישיבת "עץ חיים" שכנראה ידע את המקורות ההלכתיים לכך שעפרה של ארץ ישראל הינו קדוש, ולכן בין שלל עיסוקיו כגבאי חברה קדישה חסידים, הוא הקים עסק של יצוא של עפר מהר הזיתים וקבר רחל.

שקית "וכפר אדמתו עמו, עפר מקבר רחל... להשיג אצל אברהם יצחק מינץ" (באדיבות מוזאון חצר היישוב הישן)

כידוע, נוהג עתיק יומין להיקבר בהר הזיתים, כיון שבאחרית הימים, תחיית המתים תתחיל לראשונה מהר הזיתים, ולכן יהודים רבים עלו לירושלים בערוב ימיהם כדי למות בה.

מנהג אחר היה לאלו שלא יכלו לעלות לארץ ישראל, לצוות את בני משפחתם להעלות לירושלים את עצמותיהם לאחר מותם.

כך, למשל, הגאון מבראשוב, רבי דוד שפרבר מגאוני יהדות רומניה, מחבר שו"ת "אפרקסתא דעניא", אב"ד בקהילת בראשוב, חבר מועצת גדולי התורה, פסק בתשובה לכ"ק אדמו"ר האמרי חיים מויזניץ הגה"צ רבי חיים מאיר הגר, ששאלו האם מותר להעלות את עצמות אביו, האדמו"ר רבי ישראל הגר, 'האהבת ישראל', שנקבר באוֹרַאדְיָה שברומניה?

בתשובתו כותב הרב שפרבר: שכל הפוסקים כתבו על מעלת הקבור בארץ ישראל לענין כפרת העוונות ומנוחת הנפש והצלה מצער גלגול מחילות, ולכן מותר ומצווה להעלות את גופתו של אביו האדמו"ר זצ"ל[1].

יש לציין שאכן לבסוף הועלו עצמותיו של ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ, ונטמנו לבסוף דווקא בבני ברק, ולא בירושלים.

• • •

מזעזע גורלו של הרב מינץ, ביום כ"ד בסיוון תרצ"ט בשיא עבודתו בשימור מצבות הר הזיתים ובאיסוף עפר הר הזיתים לשקיות, נרצח רבי אברהם יצחק מינץ הי"ד (1939), ע"י פורעים מוסלמים ימ"ש.

הצֹפה מבשר לקוראיו על רצח הרב מינץ. 12.6.1939 (הובא בבלוג ירושלים מכל מקום, אייל דוידסון)

כאמור, עיסוקו של הרב מינץ, היה קברן בחברה קדישא. גם בשיאם של מאורעות המרד הערבי הגדול תרצ"ו תרצ"ט (1939-1936), כשהדרכים להר הזיתים הפכו למלכודות מוות, ואף לאחר שהוא עצמו ניצל מניסיון רצח תשעה חודשים לפני מותו, הוא לא נטש את משמרתו.

יום יום המשיך לרכב על חמורו מביתו בשכונת בית ישראל אל הר הזיתים ולבצע את מלאכתו במסירות נפש. במותו הותיר אחריו הורים, רעיה וחמישה ילדים, אחד מהם דוד – חייל צה"ל, נהרג כעבור 9 שנים מפגיעת פגז במלחמת השחרור בירושלים. בן נוסף, אליהו, נפצע באותה מלחמה.

- יש"כ לד"ר דותן גורן וד"ר אייל דוידסון במקורות לכתבה זו

[1] ר' דוד שפרבר, שו"ת אפרקסתא דעניא, ח"ג – יו"ד סי' רכח, הובא בבלוג ירושלים מכל מקום, אייל דוידסון

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר