אאא

במוצאי שבת ויצא מתארחים בתכנית הרבנית ימימה ומזרחי, ובעלה, הרב חיים מזרחי לדיבור משותף על יציאה מנקודה אחת, עריכת הדין, אל נקודה אחרת – הוספת אור בעולם.

הרב חיים מספר על הפגישה הראשונה שלהם, באוניברסיטה העברית, כסטודנטים למשפטים. "לא היינו טובים בזה כל כך", הוא מחייך. "אני התעסקתי בתחום הפלילי, ואשתי התעסקה בתחום המשפחתי, ממש כמו היום".

בשלב מסויים, רבו של הרב חיים אמר לו על מקצוע עריכת הדין, "כולו שקר", והם החליטו לעזוב את העיסוק, ולעבור לעולם התורה.

השיעור הקטן של הרבנית ימימה, כמעט שני עשורים לאחור, התחיל מהתובנה שאת חוקי התורה היא יודעת, ולעומת זאת, לפרשיות השבוע היא כמעט לא מודעת. השיעור התחיל בתוך הבית, ולאט לאט צמח, והחדר היה צר מלהכיל.

ההחלטה לעבור למקום גדול יותר, ולהתחיל להשפיע בגדול הגיעה כדבריה של מזרחי ב'נגררות', "תמיד נגררתי אחרי הגדילה, ופחדתי שמא אני אקום בבוקר ופתאום יגידו, זאת היא באמת".

אחד מהמאפיינים המרכזיים של השיעורים, הוא צורת הדיבור של הרבנית, מה שקשה למצוא במקומות אחרים, מהוקצע, מוחלט ועשיר. לדבריה היא חייבת את השפה למכונה כתיבה ישנה וחורקת, בה הייתה מקלידה את דבריו של סביה שאסף את פיוטי חכמי מרוקו והיה דקדקן עצום. "כל טעות קטנה הייתה טעות ענקית, וכך למדתי ממנו את אהבת השפה".

"במשך הרבה זמן שכחנו מהשפה, והגיע השלב בו אפשר לחזור אחורה, להיות גאים במי שאנחנו, להתבטא בעושר ובהדר", אומרת הרבנית.

שיעוריה של הרבית הם לנשים בלבד, מכיוון שהם דיבורים נשיים לדבריה. "הצניעות היא לאו דווקא מה נכון ללבוש ומה לא, אלא גם מה מתאים למה. אברהם מגייר את הגברים ושרה מגיירת את הנשים, מכיוון שלכל מגדר יש את הדיבור שמתאים לו".

ובכך הרבנית לוקחת את הערך הפמינסטי לא כמלחמה בין המגדרים אלא כהבנה מה מתאים לכל אחד. "אתם הגברים תשתעממו בשיעור". דוגמה לרעיון שאמרה בפרשה הוא עניין יעקב שחולם. יעקב עובד במשך שנים אצל לבן, אך מה שמחזיק אותו הוא החלום – ויהיו בעיניו כימים אחדים, בלי חלום אי אפשר לגדול ולהמשיך.

בתחילה היו קולות שיצאו כנגד השיעור, על כך שאשה מלמד תורה ברבים, אך הרבנית לא מוותרת, אלא הופכת את השיעור למדוייק יותר, שלא יהיה אחד שיוכל לומר - פה טעית. דבר נוסף, אם הציק למישהו דברים שנאמרו בשיעור, היא בודקת אותם שוב ושוב, מכיוון שתורה לא יכולה לפגוע במישהו – פיקודי ה' משמחים.

בעלה, הרב חיים, מספר על הישיבה, שהוקמה יחד איתו. הוא מגדיר זאת במילים מהפסוק באיכה 'תשתפכנה אבני קודש'. בתחילה היו שלשה חבר'ה ופתאום זה צמח וגדל. בין לבין הרבנית מחדדת את הנקודה של הישיבה, שנראה שמאפיינת את שניהם, האבהות, היכולת להיות ביחד עם התלמידים כחבר, כאבא, ולא כרב וכקובע מה לעשות ומה לא.

"סיפרתי פעם בשיעור את הסיפור של רבי נחמן על האינדיק, אותו אחד שחשב שהוא תרנגול וישב מתחת לשולחן, ושאלתי את התלמידים, איך באמת החבר הצליח לעזור לאותו אחד שחשב שהוא תרנגול. אחד התלמידים ענה לי – כיוון שגם הוא ירד אל מתחת לשולחן", אומר הרב חיים, "וזהו הרעיון של הישיבה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השיעורים של הרבנית מבוססי תיאטרון, הם לא עוד במה להעברת חומר ורעיונות, אלא מלאים במשחק ובפאתוס שהופכים את השיעור למרתק. "בשיעורים שלי", צוחקת הרבנית, "אני דיקטטורית, הכל חייב להיות מדוייק, אין תזוזה, כולן יחד, והדבר הזה הכרחי, הוא הופך את התורה למשהו יקר וחשוב, כמו מעמד הר סיני.

"תסתכל למשל על השיעורים של רבי ברוך מרדכי אזרחי, כולם מלאים ברקים ועוצמה". כיום בזום הדבר הרבה יותר קשה, מאחר ואי אפשר לראות את עיני הצופות, אי אפשר להחליט – הרעיון הזה משעמם אותן – צריך לעבור לרעיון הבא, זאת מקשיבה תוך כדי ריצה על מכשיר, וזאת באמצע הבישולים, ולכן גם אם בפן הרעיוני, אפשר להעביר רעיונות דרך הזום, העוצמה האדירה קצת מתמתנת.

בתכנית האירוח "המבדיל" מתארחים מידי שבוע, יוצרים, אמנים, אנשי תרבות ודמויות שונות מרחבי העולם, שידברו על נקודות אור שונות שפגשו במהלך חייהם.

את התכנית מגיש האמן והיוצר זלמן שטוב, בהקדמה של הבדלה בסגנון קרליבך, וברעיון קצר מתוך הפרשה. שבוע טוב וחורף בריא.