אאא

במדור חיים יהודיים בעלון שיחת השבוע, מביא השבוע, ערב חג הגאולה י"ט כסליו, מנחם כהן תגלית מעניינת על המשגיח המוכר של ישיבת מיר, ויחסו לספר שכתב האדמו"ר הזקן.

לפניכם הקטע המלא:

זה קרה לפני יותר מעשור. הרב יהודה-לייב פראנק, בנו של הפוסק הנודע ורבה של ירושלים, הרב צבי-פסח פראנק, קרא לשני נכדיו, צבי-פסח ונחמיה בלומברג, והציג לפניהם מכתבים ששמר בארכיונו האישי במשך שבעים שנה.

זה היה אוצר מכתבים שכתב לו אביו, בימי לימודיו בישיבת מיר בבלארוס. "הסבא רצה שנאגוד את המכתבים לספר משפחתי, שיישא את השם 'אשא עיני אל ההרים'", מספר הבן צבי-פסח. "שנתיים לאחר מכן סבא נפטר".

בבית המשגיח הנודע

הנבירה במכתבים והשיחות עם הסבא הביאו את הנכדים לאיתור ספר 'תניא', במהדורה קדומה, בספרייתו. מה לספר החסידי בבית של בוגר ישיבות ליטאיות מובהקות, תהו. בימים

ההם טרם התפשטה תורת החסידות בהיקפים רחבים, ומכאן תמיהתם של הנכדים. תשובתו של הסבא הייתה מפתיעה הרבה יותר.

"סבא סיפר לנו שנסע ללמוד בישיבת מיר בשנת תרצ"ג (1933)", מספר הנכד נחמיה. "הוא זכה ליחס מיוחד של קירבה מצד המשגיח המפורסם של הישיבה, הגאון רבי ירוחם ליבוביץ, גם בשל היותו תלמיד צעיר שבא מארץ ישראל. רֶבּ ירוחם הזמין אותו ללון ולאכול בביתו, והוא התגורר אצלו כמה שנים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הקלטה של הסבא

עוד מספר הנכד כי "המכתבים שסבא-רבא היה משגר לסבא היו לשם דבר בישיבה. המשגיח היה מקריא אותם לפני כל תלמידי הישיבה, כמעין שיעור מוסר. המכתבים ספוגים בהרבה רגש על חשיבות לימוד התורה".

וכאן באה התגלית הקשורה לספר התניא. האחים שיגרו למערכת הקלטה משנת תשס"ד (2004), שבה הסבא מספר את הדבר בקולו: "בין החדר שבו ישנתי לחדרו של רֶבּ ירוחם הפריד קיר עץ דק. הייתי שומע בלילה במשך הרבה זמן את לימודו. הייתם צריכים לשמוע איך הוא הולך בחדר, הלוך וחזור, וחוזר תניא. כן, תניא! הוא עצמו!".

המשגיח על החסידות

בהקלטה הוא ממשיך ואומר: "אני הייתי במחשבה שהוא בטח מחזיק ביד את התניא"... מרוח הדברים משתמע כי רצה להמשיך ולומר שהתברר לו כי לא-כן הוא, אלא רֶבּ ירוחם היה חוזר על פרקי התניא על-פה (קודם לכן התבטא שהיה שומע אותו "חוזר תניא"), אבל אז איש שיחו קוטע אותו ושואל: "מנין ידעת שזה תניא?", והרב פראנק צוחק ואומר: "למדתי"...

תגלית זו מעניקה רקע להתבטאות מעניינת של רֶבּ ירוחם על החסידות: "מי שידועה לו שיטת החסידות וקורותיה, איך שבמסירת נפש גדולה קנתה לה מעמד, ואיך שמו נפשם בכפם נושאי דגלה אך ורק בכדי להכניס תורת החסידות בתוך הכלל ישראל, ייווכח מזה על ה'לשם שמים' שכיוונו מייסדיה ומחוקקיה. כי הנה שיטת החסידות על כל פנים אינה תורה חדשה. נוכל לקוראה רק בשם הדגשה חדשה, 'אַ נייער קנייטש' [סימון ודגש חדש], שמצאו בתורה... ותורתנו הקדושה הרי כל תג ותג שלה, כל דגש ונטייה קלה, דורש מסירת נפש" (דעת חכמה ומוסר חלק ב, סימן עח).