'חנוכה-קורונה' • ההלכות של רבי עמרם פריד

הדלקת נרות (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

לקראת ימי חג החנוכה, יוצא הפוסק, הגאון רבי עמרם פריד, עם מט' הלכות המסכמות את הלכות חנוכה; הדלקה במנייני חצירות, הדלקת נרות לבחורי ישיבות למעשה – מקום ההדלקה בישיבה, הדלקת נרות למתארחים אצל אחרים, ברכת סופגניות, הלכות שבת חנוכה והדלקת נרות בבית הכנסת

ויש הנוהגים להמתין לצאת הכוכבים, ומתפללים ערבית ואח"כ מדליקים נרות, וגם לדעת המ"ב שיש להדליק לפני צה"כ, אם לא הדליק והגיע הצאת הכוכבים, צריך להתפלל ערבית תחילה שהוא תדיר.

יב. כתב המשנה ברורה שגם אותם הנוהגים להדליק לאחר ערבית, יש להם להכין את הנרות קודם התפילה שיהיו מוכנים להדלקה תכף לאחר ערבית, כדי שלא יאחר את זמן ההדלקה מדינא דגמ', שהוא חצי שעה לאחר זמן ההדלקה.

יג. המתפלל ערבית במנין מאוחר, יכול אף לכתחילה להדליק את הנרות לפני תפילת ערבית, כיון שאין בזה דין "תדיר קודם" כיון שאין התדיר עתה לפנינו.

כמות השמן

יד. צריך שיהיה בנרות שמן בשיעור שידלק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ואף הנוהגים להדליק בשקיעת החמה צריך לשים שמן בשיעור שידלק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ויש מהדרין לשים שמן בשיעור של כמה שעות עד שתכלה רגל מן השוק בזמנינו.

במה להדליק

טו. כל השמנים כשרים להדלקת נרות חנוכה, אך מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית שאורו זך וצלול, וגם שבו נעשה הנס, ומי שאין לו שמן זית, ידליק בשאר שמנים, ואם אין לו שאר שמנים, ידליק בנרות פרפין [הנרות המצויים בזמנינו], ואם אין לו ידליק בנרות שעווה.

טז. רבים סוברים שאין להדליק בשמן הקדוש בקדושת שביעית.

יז. כל הפתילות כשרות להדלקה, ומצוה מן המובחר להדליק בפתילות העשויות מצמר גפן או מחוטי פשתן.

יח. המדליק בפתיל צף המצופה שעווה ומונח בשמן, אין לומר שיש בזה חסרון בהידור - שמדליק בשעווה ולא בשמן, כיון שציפוי השעווה כלה במהירות בשעה שמדליק - נחשב להדלקה בשמן (אמנם יש המהדרים להכין ולהדליק את הפתילה מבעוד יום לזמן קצר כדי שתכלה השעווה, ואז ידליק בשמן מיד בתחילת ההדלקה).

יט. אין צורך להחליף את הפתילות בכל לילה, ואדרבה הן טובות יותר להדלקה כשהודלקו כבר. ויש נוהגים להחליפן משום שבכל לילה היה הנס מתחדש, וכן זכר למקדש שהיו מחליפים את הפתילות בכל לילה.

סדר ההדלקה

כ. קודם שידליק יכנס את בני ביתו יחד לפרסם הנס, וישמעו כולם את הברכות ויראו את ההדלקה.

כא. מעיקר הדין אין חובה ליטול ידים קודם הדלקת נרות חנוכה, אך יש אומרים שטוב שיטול ידיו.

כב. יש לאחוז את הנר שמדליק בו את הנרות בידו הימנית, ולברך אחר שהדליקו.

כג. בלילה הראשון מברך שלוש ברכות, ברכה ראשונה "להדליק נר של חנוכה". ויש אומרים "שלחנוכה" בתיבה אחת. ויש אומרים "להדליק נר חנוכה". וברכה שניה "שעשה ניסים לאבותינו", וברכה שלישית "שהחיינו". בשאר הימים מברך שתי ברכות, "להדליק", ו"שעשה ניסים".

כד. יש לברך את כל הברכות קודם ההדלקה, ומיד לאחר שמסיים לברך יתחיל להדליק.

כה. דבר טוב הוא לשהות ליד הנרות ולומר שירות ותשבחות ולפרסם הנס, אך אין כלל חובה לשהות ליד הנרות חצי שעה, ובפרט לאלו שמדליקים בחוץ, [ובספר מקור חיים סי' תרעב' כתב שעיקר המצווה שיהיה המדליק אצל הנרות חצי שעה עיין שם שהאריך בזה, וכן בספר מנוחה וקדושה, אך כל זה לאלו שמדליקים בפנים].

כו. בשעה שמדליק הנרות, ישהה ולא יסלק ידו מהפתילה עד שתאחז האש ברוב הפתילה היוצאת מהשמן.

כז. לאחר שסילק ידו מהנר הראשון יתחיל לומר תפילת 'הנרות הללו', ויש אומרים שלא יאמר 'הנרות הללו' עד לאחר שיסיים הדלקת כל הנרות, מחשש הפסק בין הברכה להדלקת כל הנרות.

החייבים בהדלקה

כח. הכל חייבים בנר חנוכה - אנשים, נשים, וקטנים שהגיעו לחינוך.

כט. אשה שבעלה אינו נמצא בזמן ההדלקה בבית, יכולה להדליק בזמן ההדלקה, ובעלה יוצא ידי חובה בהדלקתה ואינו צריך להדליק כשיחזור. ולכן במקום שאין לבעל הבית אפשרות לבוא בזמן ההדלקה להדליק נרות, אשתו תדליק. אך אם יכול לבוא ולהדליק עליו להדליק בעצמו, שאמרו חכמים 'תבוא מארה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו'.

ל. אשה שנמצאת לבדה בבית חייבת בהדלקת נר חנוכה בברכה כאיש.

לא. קטן שנעשה בר מצוה בחנוכה, ומנהג אביו להדליק בשקיעת החמה, יש להסתפק האם ידליק בשקיעה שאז הוא עדיין ספק קטן, או שימתין עד צאת הכוכבים.

מקום הנחת הנרות

לב. הנרות צריכים להיות מונחים למעלה מג' טפחים, (28.8 ס"מ, ויש אומרים 24 ס"מ) ואם הניחם למטה מג' טפחים, אף שיש שסוברים שאפילו בדיעבד לא יצא, להלכה נקטינן שבדיעבד יצא ידי חובה. וכן צריך שיהיו מונחים הנרות למטה מעשרה טפחים (שהוא 96 ס"מ, ויש אומרים 80 ס"מ) ואם הניחם למעלה מעשרה טפחים עד עשרים אמה יצא.

לג. הניח את הנרות למעלה מעשרים אמה לא יצא, ועשרים אמה אלו נמדדים מקרקע הרחוב - רשות הרבים. (שיעור עשרים אמה הוא 11.54 מטר ויש אומרים 9.60 מטר).

ואם הדליק למעלה מעשרים אמה, והניח על יד הנרות נורות צבעוניות מהבהבות (כגון אלו המשמשות לקישוט סוכה) באופן שהן מושכות את עיניהם של העוברים ברשות הרבים להביט לגובה למעלה מעשרים אמה, יש להסתפק האם יצא ידי חובה (כדין קורה המצויירת דמועיל לגבי עירוב ('אמלתרא') אף שהניח את הקורה למעלה מעשרים אמה, כיון דמושך את עיני העוברים במבוי).

לד. ויש להסתפק בכל השיעורים הנ"ל -האם יש למדוד את גובה הנרות ממקום השלהבת, או מהנרות, או מהחנוכיה. ונחלקו בזה הפוסקים, ולמעשה נקטינן לעיקר, דהשיעור הוא ממקום השלהבת.

לה. כתבו האחרונים שבנוסח 'הנרות הללו' יש ל"ו תיבות (חוץ מהתיבות 'הנרות הללו', המופיעות שתי פעמים ואינן נכללות במנין), ולפי זה הנוסח הוא כדלהלן [ולא כהנוסח הנדפס בסידורים]: "הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדש, ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותן בלבד כדי להודות לשמך על נפלאותיך ועל נסיך ועל ישועתך" (ע"פ מסכת סופרים פרק כ' הלכה ד').

לו. מי שיש לו אפשרות להניח את הנרות בשני מקומות, ומקום אחד הוא למטה מג' טפחים והשני הוא למעלה מעשרה טפחים, יניח את הנרות היכן שיהא יותר פרסום הנס, ואם המקומות שוים - יניח הנרות במקום שהוא למעלה מעשרה טפחים, דבזה לכו"ע יצא, [ובלמטה מג' טפחים אף שלהלכה יצא, מ"מ יש מחמירין בזה, כפי שנתבאר לעיל בסעיף לב'].

לז. כשיש שני מקומות שיכול להניח בהם את הנרות - מקום אחד בתוך גובה עשרה טפחים אך הוא באופן שיהא פחות פרסום הנס לבני רשות הרבים, ומקום שני בגובה יותר מעשרה ויהא בו יותר פרסומי ניסא, יש להניחו למעלה מעשרה, כיון שעיקר המצוה הוא פרסום הנס.

לח. אם יש שני מקומות שיכול להניח את הנרות, ומקום אחד בפתח שיש שם מזוזה ועל ידי זה מתקיים הדין שמזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, ומקום שני בחלון, ובשני המקומות רואים מרשות הרבים, אך בחלון רואים היטב וניכר בו הפרסום יותר - יש להדליק בחלון.

שימוש באור הנרות

לט. אסור להשתמש לאור הנרות בין בשבת בין בחול, בין תשמיש של חול ובין תשמיש של קדושה.

מ. תשמיש עראי של קדושה, כגון ללמוד בדרך עראי לאור הנרות אפשר שמותר [ואף שאין תאורה נוספת בחדר].

מא. מותר ללכת בחדר חשוך לאור הנרות המאיר את המקום שלא ייפול בחדר החשוך, ואינו מחויב לעצום עיניו, דאין זה נקרא תשמיש מאור הנרות.

מב. לאחר שדלקו הנרות שיעור הזמן הנצרך, מותר להשתמש לאורם, ויש מחמירין בזה.

מג. נוהגים להניח נר נוסף הנקרא 'שמש' כדי שאם ישתמש לאורה - ישתמש לאור השמש [וראה להלן סעיף מו'].

מד. כתב הרמ"א שאם מדליק עם

השמש את הנרות, יש בכך עדיפות, והטעם שבזה מוכח שאין השמש ממנין הנרות.

מה. אף אם רבים מדליקים באותו מקום, יש להניח שמש אצל כל אחד, כיון שכל אחד יש לו להניח נרותיו במקום מיוחד, [וראה להלן סעיף מח'].

מו. נוהגים להניח שמש ארוך יותר או גבוה יותר משאר הנרות, שאם ישתמש יהא התשמיש לאור השמש.

מז. אף שמוסיפים שמש, מכל מקום אין להשתמש לאור הנרות והשמש, וכל הטעם שמוסיפים שמש, הוא רק במקרה שישתמש בטעות, או כדי שישתמש לאור השמש בלבד, באופן שיקח אותו בפני עצמו.

מח. אם יש נר על השולחן מותר להשתמש לאורו לכתחילה, וכן אם יש תאורה בחדר מותר להשתמש בה, כיון שבאופנים אלו אינו משתמש לאור הנרות.

מט. כשיש תאורה במקום שהדליקו נרות, מעיקר הדין אין צריך להוסיף שמש, וכן אם יש כמה אנשים שמניחים נרותיהם סמוכים אין צריך שמש [וראה לעיל סעיף מה'], וכן כשמדליק על הפתח מבחוץ באופן שאין משתמש לאורן כלל - אין צריך להוסיף שמש, אך המנהג בכל אופנים אלו להוסיף שמש.

הלכות הדלקת נרות לבחורי ישיבה למעשה

א. בחור ישיבה השוהה בישיבה, אף שבכוונתו לחזור לבית הוריו אחרי הדלקת נרות, אעפ"כ ידליק בישיבה, כיון שעד עכשיו היה בישיבה חיוב ההדלקה חל עליו שם [ואף שבלילה לא יישן בישיבה, מ"מ עכשיו בשעת ההדלקה הישיבה היא ביתו]. ונראה ששוב אינו צריך להדליק בבית הוריו.

ב. בחור שאוכל וישן בישיבה במשך כל ימי החנוכה, וחוזר לבית הוריו לפני זמן ההדלקה, ושוהה שם עד הערב ואח"כ חוזר לישיבה - נראה שיכול להדליק בביתו [ועדיף שיאכל שם סעודה]. כמו כן יכול למנות שליח שידליק עבורו בישיבה. טעם הדבר, אף שהישיבה היא הבית העיקרי של הבחור, מ"מ גם בית הוריו בשעה שנמצא שם נחשב ביתו, ויכול להדליק שם - אף שאינו ישן שם בלילה.

ג. ההולך למסיבת חנוכה וכדו' אצל קרובי משפחה [שאינם הוריו] ואח"כ חוזר לישיבה, ימנה שליח להדליק בישיבה, ולא ידליק בעצמו בבית המארח כיון שהוא מקום ארעי, ואין דינו כאכסנאי [אבל אם המסיבה בבית ההורים יכול להדליק שם, כנ"ל].

ד. בחור שבימי החנוכה ישן בבית הוריו ואוכל בישיבה - ידליק בבית הוריו [ואף שמקום אכילה עיקר], אמנם עדיף שגם יאכל שם.

ה. בחור ישיבה שישן בבית הוריו באותה העיר בה נמצאת הישיבה, ויש לו חדר לשינה גם בישיבה, כיון שלכתחילה יש להדליק במקום האכילה – או יאכל סעודה בחדרו בישיבה וידליק שם, או שיאכל סעודה אצל הוריו וידליק שם.

דיני הדלקה לבחור ישיבה ספרדים

ו. בחור מבני ספרד שלומד בישיבה וחוזר בערב לישון בבית הוריו, יוצא ידי חובתו בהדלקת הוריו.

ז. בחור ישיבה מבני ספרד שלומד בישיבה וחוזר לביתו פעם בכמה שבועות, ידליק בישיבה, ולענין ברכה יש לחוש שלא לברך (ורבים מבני ספרד נוהגים שלא להדליק כלל, והנכון יותר שלפחות ישתתפו בפרוטה כדלהלן סע' יב'), ואם אפשר ישמע הברכות מאחר, או שישמע את הברכות בהדלקה בבית הכנסת. אמנם אם חוזר לביתו בחנוכה, אף אם חוזר ליום אחד, באותו יום יוצא ידי חובה בהדלקת אביו, וא"צ להשתתף עם אביו בפרוטה.

ח. בחור מבני ספרד מדליק בישיבה בברכה באופנים אלו - אם מדליק לפני שאביו מדליק - יוכל לברך בעצמו. וכן אם הוריו לא מדליקים בביתם הקבוע אלא במקום אחר.

ט. בחור מבני ספרד המתארח יום אחד אצל קרוביו - ישתתף בפרוטה עם המארח.

בחור המתארח אצל קרובי משפחה שאינם הורים

י. בחור מבני אשכנז שמתארח יום אחד אצל קרוביו, אף שמעיקר הדין די שישתתף בפרוטה עם המארח, נכון יותר שידליק נרות בעצמו [מ"ב סי' תרע"ז ס"ק ג' ושעה"צ י', יט'].

יא. בחורה המתארחת אצל אחרים צריכה להשתתף בפרוטה עם בעל הבית.

השתתפות בפרוטה

יב. לסמוך על השתתפות בפרוטות של כמה בחורים יחד בהדלקה אחת – לבני ספרד מעיקר הדין די בזה, ויש סוברים שאף אין הידור להדליק לבד (כנה"ג סי' תרע"ז), אך למעשה יש הידור שכל אחד ידליק בעצמו מפני שיטות הסוברים שלא מהני שיתוף רק באורח ובעל הבית (הה"מ פרק ד' מהל' חנוכה הל' ד' ופר"ח סי' תרע"ז ס"ק א').

וגם שיש הסוברים שיש דין הידור להדליק לבד ולא לסמוך על שיתוף (טור תרע"ז בשם הרב שר שלום וריטב"א שבת כג'), אך כיון שכל דין זה שבחורי ישיבה ספרדים צריכים להדליק אינו ברור כל כך, לכן אפשר לסמוך על שיתוף.

חתן הנישא בחנוכה

יג. חתן המתחתן בימי החנוכה, אם החופה נערכת אחר השקיעה - ידליק בבית הוריו בעצמו ואם החופה לפני השקיעה, נראה שימנה שליח שידליק בבית בו יגור/ישן בלילה שלאחר החתונה.

האם יש דין 'לכם' בשמן?

יד. בחור ישיבה המדליק אין צריך מעשה קנין בשמן שיהיה שלו, ואף שבראשונים (רמב"ן, ריטב"א, ר"ן, רבינו דוד, מאירי בפסחים ז') מבואר שצריך שהשמן יהיה שלו, להלכה מבואר במ"ב (סי' תרעג' ס"ק ב') שא"צ שהשמן יהיה של המדליק, וצ"ל שרק בשליח שמדליק צריך שההדלקה תהיה משמן של המשלח, אבל המדליק בעצמו א"צ שהשמן יהיה שלו במעשה קנין.

מקום ההדלקה בישיבה

אפשרויות ההדלקה לכתחילה לפי סדר העדיפות – א. בחלון החדר הפונה אל הרחוב. ב. פתח בנין הפנימיה הפונה אל הרחוב. ג. בפתח מתחם הישיבה הפונה אל הרחוב. ד. פתח בנין הפנימיה הפונה למתחם הישיבה. ה. בפתח חדרי השינה בפנימיה

הדלקת נרות למתארח אצל אחרים

המתארח בשבת

א. אדם שמתארח בשבת בבית הוריו יש בידו שתי אפשרויות: או להדליק בבית הוריו [ולבני ספרד ישתתף בפרוטה], או שימנה שליח להדליק בביתו [אם מדליק בבית הוריו א"צ להדליק בביתו משום חשד כי בזמנינו אין לחוש לכך].

ב. מי שאוכל סעודת ליל שבת אצל ההורים וחוזר לביתו לישון, ידליק נרות חנוכה בביתו [ואף אם אוכל בשבת בבוקר אצל אחרים], ונרות שבת – לכתחילה ידליק במקום שבו אוכל את סעודת הלילה, אך אם לא יספיק להגיע לשם קודם השבת - ידליק נרות שבת בביתו ויכבה את האור ויסגור את התריסים להחשיך את הבית קודם שמדליק, ועדיף שכשחוזר לביתו אחר הסעודה יאכל לאור הנרות.

ג. האוכל שלש סעודות בשבת בבית הוריו ולן בביתו, לכתחילה יש לאכול סעודה אחת מסעודות השבת בביתו ולהדליק שם, אך אם אינו יכול להדליק שם בעצמו או על ידי שליח - ידליק בבית הוריו.

ד. המתארח בשבת אצל הוריו וישן בבית אחר [שאינו ביתו הקבוע] - ידליק בבית הוריו. ואם הדליק במקום שישן בו – יצא ידי חובה. ויכול גם להדליק בביתו הקבוע או למנות שליח שידליק בביתו.

הדלקה במוצאי שבת לאורח

ה. הדלקת נרות במוצ"ש למי שמתארח ולן בבית הוריו בשבת - אם הוריו מתגוררים בעירו, לכתחילה ילך כבר בשבת להתפלל ערבית סמוך לביתו, ובזמן ידליק בביתו [ואשתו וילדיו ישמעו את הברכות מהוריו].

ובמקרה שהוריו אינם גרים בעירו, כיון שעד שיחזור לביתו יתכן שיעבור זמן ההדלקה לכתחילה, יעשה שליח להדליק בביתו בזמן, ואם אינו יכול למנות שליח - ישהה בבית הוריו בצאת השבת, ויאכל מלווה מלכה אחר שהדליק שם.

מי שאינו בביתו בזמן ההדלקה

ו. הנמצא ביום חול מחוץ לביתו בעירו בזמן הדלקת נרות, ובכוונתו לחזור לישון בביתו - אם אינו יכול להדליק בעצמו - ישלח שליח להדליק בביתו בזמן, ואם אין לו שליח - ידליק [בברכה] בשעה שחוזר לביתו, עד עלות השחר. ונראה שאינו יכול להדליק במקום שנמצא, אף כשבני ביתו נמצאים עמו.

ז. אדם שנסע אל מחוץ לעיר בימי החנוכה באמצע השבוע וישן שם, ידליק שם, או [באופן שהוא נמצא שם ימים בודדים] ימנה שליח שידליק עבורו בביתו.

ח. הדליק בביתו בימות החול ורוצה לצאת תיכף אחר ההדלקה לבית הוריו או לבית הארחה וכדו' – די בהדלקה שהדליק בביתו [ואם מדליק בחוץ אף אין צריך לשהות לאחר ההדלקה בבית], וא"צ להדליק שנית כאשר מגיע למקומו החדש.

שהיה במלון בחנוכה

ט. מי שהולך לבית הארחה בחנוכה לימים בודדים בשבת או בחול, ידליק שם, או ימנה שליח להדליק בביתו, ואם הסתיים זמן השהיה שם מיד לאחר תחילת זמן הדלקת נרות וצריך לעזוב את המקום, וכן במוצ"ש שצריך לעזוב מיד לאחר צאת השבת, ימנה שליח להדליק בביתו, ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלות השחר. אבל אם עדיין יכול לשהות עד לאחר סיום זמן ההדלקה יכול להדליק שם ובדיעבד ידליק כשחוזר לביתו עד עלות השחר.

י. מי שאשתו מאושפזת בבית חולים, אינה צריכה להדליק אם הבעל מדליק בביתם, אבל אם הבעל מדליק אצל הוריו וכדו', האעשה צריכה גם כן להדליק בבית החולים כיון שרק הדלקה של הבעל בביתם פוטרת את האעשה (וה"ה במקרה הפוך שהבעל מאושפז והאעשה בבית). אם האעשה המאושפזת רוצה להדליק נרות לבד אף שהבעל מדליק בביתם, אם היא מבני אשכנז יכולה להדליק לפני הבעל ואז שניהם מדליקים בברכה.

ברכות ההדלקה כשמדליק על ידי שליח

כשמדליקים ע"י שליח, השליח מברך בביתו ועל סמך אותה ברכה הוא מדליק בבית המשלח, כי הכלל הוא שבנרות חנוכה השליח מברך רק אם מדליק בנוכחותו של המשלח, אבל אם המשלח אינו שם יברך השליח על ההדלקה שלו בביתו וידליק אצל המשלח על סמך אותה ברכה. יש להזהר שלא להפסיק בדיבור בין ההדלקות.

ברכת סופגניות

א. הסופגניות המצויות (בחנויות עם הכשרויות המהודרות) הן סופגניות העשויות מבצק של חלה מתוקה ומטוגנות בשמן עמוק באופן שטעם השמן מורגש היטב בעיסה וברכתן מזונות, ויש מקלים שאף ירא שמיים יכול לאכול שלא בתוך הסעודה עד שיעור של ד' ביצים (כ-2 סופגניות) (ט"ז סי' קסח' ס"ק יט', מ"ב שם ס"ק פה' ובה"ל ד"ה 'וכל זה').

ואם אוכל יותר משיעור של ד' ביצים אזי לכתחילה

יאכלם בתוך סעודה ויכון בברכת 'המוציא' לפטור את הסופגניות, ואם אוכלם שלא בתוך הסעודה מברך 'מזונות' ו'על המחיה', ואפי' אם יאכל כמות גדולה מאוד מברך 'על המחיה', אבל ירא שמים יאכלם רק בתוך הסעודה וכנ"ל, ויכון ב'המוציא' לפוטרם.

אם אוכלם בתוך הסעודה ולא כיון ב'המוציא' לפוטרם – אזי אם אוכלם לשובע, נפטר ב'המוציא', ואם אוכלם לתענוג יפטרם בדבר שודאי ברכתו 'מזונות' כגון דגני 'כריות' וכדו' שיש בו את שלושת התנאים של פת הבאה בכיסנין.

ב. סופגניות העשויות מבצק של חלות שמוסיפים לו לאחר האפיה סוכר וריבה וטעמם מתוק קצת, ומטגנים את הבצק בשמן באופן שאין טעם השמן מורגש היטב בעיסה אלא רק בשכבה החיצונית, לכתחילה יאכלם בתוך סעודה ויכון בברכת 'המוציא' לפטור את הסופגניות, ואם אוכלם שלא בתוך הסעודה מברך 'מזונות' ו'על המחיה', ואפי' אם יאכל כמות גדולה מאוד מברך 'על המחיה', אבל ירא שמים יאכלם רק בתוך הסעודה וכנ"ל, ויכון ב'המוציא' לפוטרם.

אם אוכלם בתוך הסעודה ולא כיון ב'המוציא' לפוטרם – אזי אם אוכלם לשובע, נפטר ב'המוציא', ואם אוכלם לתענוג יפטרם בדבר שודאי ברכתו 'מזונות' כגון דגני 'כריות' וכדו' שיש בו את שלושת התנאים של פת הבאה בכיסנין.

ג. בצק שנילוש בהרבה שמן באופן שטעם השמן מורגש היטב בעיסה עד שטעמו עיקרי ביחס לקמח, תלוי בזה: אם הן מטוגנות בשמן עמוק ברכתן 'מזונות', ונראה שאפשר לאכול עד שיעור קביעות סעודה בוקר וערב (הטעם, כיון שלפי דעת הר"ש שמובא בשו"ע שם סע' יג' אף אם אוכלים שיעור קביעות סעודה בוקר וערב ברכתו 'על המחיה', ואף שכתב השו"ע שירא שמים יחמיר – זה רק בבצק רגיל אבל בבצק שנילוש בהרבה שמן אף ירא שמים יכול לאכול עד שיעור קביעת סעודה בוקר וערב (סי' קסח' סע' ז' ומ"ב ס"ק לג').

ואם הן אפויות אזי ברכתן 'מזונות', אך לכתחילה אין לאכול יותר משיעור ד' ביצים. ואם אכל יותר משיעור זה עד שיעור קביעות סעודה (800 סמ"ק), מברך 'על המחיה'. ואם אכל יותר משיעור קביעות סעודה מברך 'המוציא' וברכת המזון.

אך סופגניות האפויות שלא לשו אותן בהרבה שמן וטעם השמן אינו מורגש היטב, ברכתן 'המוציא'.

הלכות שבת חנוכה

תפילת מנחה מוקדמת בערב שבת חנוכה

בערב שבת חנוכה יש להתפלל מנחה לפני הדלקת נרות חנוכה, שאם יתפלל מנחה לאחר ההדלקה הוי תרתי דסתרי (פמ"ג ומ"ב בסי' תרע"ט ס"ק ב' ובשעה"צ אות ז').

וכתב הא"ר (סי' תרע"ט) שאם לא התפלל מנחה מוקדם וצריך עכשיו להדליק נרות חנוכה - לא יתפלל מנחה ביחיד אלא ידליק נרות חנוכה, ואחר כך יתפלל מנחה בציבור.

זמן הדלקת נרות בערב שבת חנוכה

יש להסתפק האם אפשר לכתחילה להדליק נרות חנוכה מפלג המנחה כיון שבלאו הכי לא מדליקים בזמן ההדלקה של ימות החול, או שיש להסמיך את ההדלקה להדלקת נרות שבת, ונראה שלכתחילה יש להסמיך ולהדליק נ"ח בתוך 30 דקות לשקיעה, ואף במקומות שמדליקים נרות שבת 40 דקות לפני השקיעה - בשבת זו ראוי לאחר את הדלקת נרות השבת, ולהדליק נרות חנוכה חצי שעה לפני השקיעה ואחריהם את נרות השבת (סימן תרע"ט סעיף א', ועי' שבת כג', ובלבד שלא יקדים, וכתב הבה"ל תרע"ב ד"ה 'ולא מקדימים' שעד חצי שעה קודם נחשב שלא הקדים).

אם כבו הנרות בערב שבת, לדעת התרומת הדשן והשולחן ערוך בסי' תרע"ג סע' ב' אינו חייב לשוב ולהדליקם אך ראוי להחמיר לחזור ולהדליק, אבל דעת הט"ז הובא במשנה ברורה שם ס"ק כו' שכל עוד שמותר להדליק חייבים לשוב ולהדליק ולא ברכה.

נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת

יש להדליק נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת (אורח חיים תרע"ט סעיף א').

ואף כשהאישה מדליקה נרות שבת והאיש את נרות חנוכה, על פי סוד יש להקדים נרות חנוכה (בא"ח פרשת וישב). אישה אלמנה וכדו' שכבר הדליקה נרות שבת אינה יכולה להדליק שוב בעצמה נרות חנוכה [כיון שהדליקה נרות שבת – קבלה שבת בהדלקתה ונאסרה במלאכה], אלא תאמר לאחר להדליק והשליח יברך 'להדליק' והיא תברך 'שעשה ניסים'.

איש שמדליק נרות שבת, לכתחילה ידליק קודם נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת וכנ"ל [כיון שחוששים לכתחילה לשיטת הסוברים שאיש מקבל שבת בהדלקת נרות], ובדיעבד אם כבר הדליק נרות שבת ידליק אח"כ נרות חנוכה.

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

בהדלקה בערב שבת חנוכה צריך שהנרות ידלקו לכל הפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים (מ"ב סי' תרע"ט ס"ק ב', ובה"ל סי' תרע"ב סע' א' ד"ה 'ובלבד').

נרות צבעוניים המיועדים לילדים הדולקים רק חצי שעה, בערב שבת לכתחילה אין להשתמש בהם לילדים מעל גיל חינוך, כיון שצריך שהנרות ידלקו לכל הפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים כנ"ל, ואמנם בדיעבד לילדים מספיק אם ידלקו הנרות אף חצי שעה אחרי השקיעה, אך נרות צבעוניים אלו אינם דולקים אפילו שיעור זה, ולילדים בער"ש יש להשתמש בנר שידלק לכל הפחות חצי שעה אחרי השקיעה. אמנם אם אין אפשרות אחרת יש לסמוך על הפמ"ג (סי' תרע"ב א"א ס"ק א'), שצידד להקל בדיעבד שיצא יד"ח אם דלקו הנרות חצי שעה מפלג המנחה.

טלטול כסא/ שולחן שעליו נרות חנוכה בשבת

המדליק נרות חנוכה בער"ש והחנוכיה מונחת על שולחן או כסא, הרי הם נעשים בסיס לדבר האסור - ואסור לטלטלם. הרוצה להעביר את השולחן למקום אחר כדי שהחנוכיה לא תגנב - אסור להזיז את הכיסא אף לאחר שכבו הנרות [ורק ע"י טלטול בגופו מותר]. אבל אם רוצה להעביר את הכסא/השולחן כדי שיוכלו להשתמש במקום, או כדי לאפשר לסגור את הדלת - לכתחילה יש להניח על הכסא תכשיטים יקרים וכדומה, שהם יקרים יותר מהחנוכיה, ואז הוא נעשה בסיס לדבר האסור והמותר שמותר לטלטלו אם ההיתר חשוב יותר, ובשעת הצורך אפשר להקל להניח חלות הנצרכות לשבת על הכיסא ואז אפשר להעבירו למקום אחר.

אבל נראה שיש להחמיר שלא מהני להניח התכשיטים על בית החנוכיה כדי לטלטלה.

זמן הבדלה במוצאי שבת חנוכה

נחלקו הפוסקים האם להקדים הדלקת נר חנוכה להבדלה [לאחר אמירת 'אתה חוננתנו' או 'ברוך המבדיל'] או שיש להקדים את ההבדלה, ולהלכה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ונראה שבמקומות שמתפללים מעריב בזמן ויש לחוש שאם יעשו הבדלה לפני נרות חנוכה יעבור זמן ההדלקה יש להדליק נרות חנוכה לפני הבדלה (סי' תרפ"א).

הדלקת נרות בבית הכנסת

יש להניח את הנרות בקיר הדרומי של בית הכנסת אך לכתחילה אין להניחם על החלון של הקיר הדרומי ולא על מדף המחובר לקיר עצמו אלא על שולחן ליד הקיר הדרומי וצריך להשאיר רווח בין השולחן לקיר, כדי שהמדליק יעמוד כשאחוריו לדרום ופניו לצפון בין הנרות לכותל, ויניח הנרות ממזרח למערב ומתחיל ביום הראשון מהנר הימני שסמוך לארון הקודש [הנר המזרחי], ובשאר הימים מתחיל מהנר השמאלי וממנו פונה לימין [דהיינו שמדליק ממערב למזרח] (משנ"ב תרע"א ס"ק מב' - מג', שעה"צ סי' תרע"ו סק' כא').

ובמקומות שאין אפשרות להניח על שולחן ליד הקיר הדרומי וכנ"ל ומניחים על מדף שעל הקיר או בחלון בית הכנסת, לדעת השו"ע יש להתחיל ביום הראשון עם הנר הימני [דהיינו הנר המערבי הרחוק מארון הקודש, ויש בזה חסרון שאינו הנר הסמוך לארון, ובשו"ת חת"ס או"ח קפו' צוין במ"ב הנ"ל כתב שיש להתחיל להדליק בנר הסמוך לארון הקודש כמו שבביהמ"ק היה הנר המערבי סמוך לארון הברית] ובשאר הימים מדליק משמאל לימין [ממזרח למערב מהנר החדש], ולשיטת הגר"א מתחיל מהנר השמאלי הסמוך לארון הקודש ובשאר הימים מתחיל מהנר השמאלי הסמוך לארון ופונה משמאל לימין [ובאופן זה מדליק את הנר הישן תחילה].