אאא

על הר עיבל, מול הר גריזים, המקום עליו נערך המעמד בו הציגו את הברכות והקללות בעת כניסת בני ישראל לארץ המובטחת, הגיעו קבוצת אברכי כולל לחקור ולבדוק את המקום.

מדובר בביקור נדיר שכן רק במקרים חריגים מאשר צה"ל עליית ישראלים להר.

במשך שנים ארוכות, היו ארכיאולוגים שפקפקו באמינות התיאור המפורש בתורה, שכן לא מצאו את המזבח. לפני כשלושים שנה, גילה הארכיאולוג אדם זרטל ז"ל את המזבח שבנה יהושע בן נון בחפירה שערך במקום.

היו ארכיאולוגים שסירבו לקבל את העובדה שפקפוקם בנכתב בתורה הופרך, והם החליטו לטעון כי מדובר במגדל שמירה עתיק, ולא במזבח.

אך כפי שדיווח פרופ' אדם זרטל, כך גם ראו האברכים שהגיעו למקום לביקור נדיר לחקור את המזבח: הממצאים היחודיים בשטח לגבי מיקומו של המזבח ואבני הגויל שממנו הוא בנוי, צורתו הייחודית המקבילה למזבח שנבנה לאחר מכן במקדש והימצאותן של עצמות שרופות במקום של בהמות טהורות בלבד. 

אברכי הכולל שהיו במקום סיפרו כי רואים מזבח של אבני גויל שלא סותתו, בגודל של ריבוע של 7 על 7 מטר, וכבש שעולה למזבח (רק אצל יהודים היה מושג של כבש)

כמו כן, במקום יש המון חרסים שכולם מהתקופה של יהושע בן נון, ועצמות שרופות רבות של בהמות כשרות בלבד, כמו כן המזבח נמצא יחידי באזור ואין שום שרידים של ישוב או מגורים קרובים. 

במקום עצמו יש שטח גדול שמתאים להעמיד בו קהל ענק, שכן במעמד הברכות והקללות היו כל איש ישראל. המזבח חלול וכנראה היה ממולא באדמה כפי דרישת התורה.

התרגשות רבה אחזה באברכים לאחר שקראו במקום את הפסוקים מפרשת כי תבוא ובהם המצווה על המעמד הייחודי במקום זה ובסיומם החיוב "להקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם".