אאא

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2020 היוצא לאור היום (חמישי) זו השנה החמישית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, מוביליות חברתית, פנאי ואורחות חיים.

"כיכר השבת" מגיש את עיקרי הממצאים בנושאי התעסוקה החרדית, הכלכלה הביתית והשלכות הקורונה:

תעסוקה - הנשים מתקדמות, הגברים עומדים במקום

שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, שעלה באופן מרשים בין השנים 2003-2015, עומד במקום מזה חמש שנים, ובשנת 2019 עמד על 52.5% (לעומת 52% בשנת 2015). לפי מחברי הדו"ח, סיבה עיקרית לכך עשויה להיות ירידת התמריצים לכניסה לשוק העבודה והגדלת התמיכות והזכאויות לאברכים. מנגד, שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות ממשיך לטפס, ועלה מ-71% בשנת 2015  ל-77% בשנת 2019.

בכל הנוגע למקצועות, בעשור האחרון (2009-2018) נרשמה ירידה בשיעור הגברים החרדים העובדים בתחום החינוך (מ-31% ל-27%), במקביל לעלייה בשיעורם בתחום המסחר (מ-11% ב-2009 ל-14% ב-2018). בקרב הנשים החרדיות חלה ירידה דרסטית יותר בתחום החינוך - 57% בשנת 2009, לעומת 39.5% בשנת 2018.

"התחזקות מגמות אלו ומעבר יותר ויותר חרדים למקצועות רווחיים יותר, עשויים להניב פירות בטווח הארוך בהכנסה לנפש וכתוצאה מכך, ברמת החיים של משק הבית החרדי", מציינים מחברי הדו"ח.

פגיעה כלכלית קשה בעקבות הקורונה

מבחינה תעסוקתית, הקורונה פגעה באוכלוסייה החרדית קשה יותר משפגעה באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. פגיעה זו בלטה במיוחד בקרב נשים חרדיות בגל הראשון, ובקרב גברים חרדים בגל השני.

כך, הירידה בשיעור התעסוקה של האוכלוסייה החרדית בחודשים מרץ-מאי השנה, לעומת אותם החודשים אשתקד, עמדה על 35% בממוצע (34% לגברים ו-37% לנשים). בקרב יהודים לא-חרדים, הייתה הירידה בשיעורי התעסוקה חדה פחות, והפערים בין גברים לנשים היו גדולים יותר (19% מהגברים ו-27% מהנשים).

בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2020, שיאו של הגל השני, התהפכה המגמה במגזר החרדי והירידה בתעסוקה הייתה בעיקר בקרב גברים. כך, בהשוואה לשנת 2019, חלה ירידה של 20.5% בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים לעומת 15% בקרב נשים. בקרב יהודים לא חרדים, נרשמה ירידה קטנה יותר בקרב הגברים (10%), וירידה של 16% בקרב נשים, בדומה לזה של הנשים החרדיות. ניכר שהנשים החרדיות מפגינות חוסן תעסוקתי גבוה יותר מאשר הגברים החרדיים.

הכנסות

ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי בשנת 2018 עמדה על 14,745 ש"ח, נמוכה ב-58% מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא-חרדי (23,235 ש"ח).

מקורות ההכנסה העיקריים של משק בית חרדי הינם עבודה (66%, לעומת 78% במשק בית יהודי לא־חרדי), יחד עם קצבאות ותמיכות (24%, לעומת 9% במשק בית יהודי לא-חרדי).

מבט מעמיק על חלוקת ההכנסה למספר הנפשות החיות בבית, מעלה כי ההכנסה נטו לנפש במשפחה חרדית עומדת על 3,917 ש"ח, ונמוכה ב-92% מההכנסה לנפש תקנית במשפחה יהודית לא-חרדית (7,531 ש"ח). הפער הגדול מוסבר במספר נפשות גבוה במשק הבית החרדי (5.2) לעומת משק הבית היהודי הלא־חרדי (2.9); במספר המפרנסים הממוצע (1.3 במשק בית חרדי, לעומת 1.5 במשק בית יהודי לא-חרדי); ובהכנסה נמוכה מעבודה (9,767 ש"ח במשק בית חרדי, לעומת 18,191 ש"ח במשק בית יהודי לא-חרדי). ייתכן כי בפועל, הפערים בהכנסות קטנים יותר הודות להכנסות מעבודה לא מדווחת באוכלוסייה החרדית.

הוצאות

ההוצאה החודשית של משק בית חרדי נכון לשנת 2018 נמוכה ב-16% מזו של משק בית יהודי לא־חרדי (14,651 ש"ח לעומת 16,936 ש"ח), אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול יותר. ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה - מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות - עומדת בממוצע על כשליש בלבד (34%)מההוצאה של משקי הבית הלא-חרדיים (1,524 ש"ח לעומת 4,461 ש"ח).

למרות ההבדלים בגודל משק הבית ובהכנסות בין משק בית חרדי למשק בית יהודי לא-חרדי, לא ניכרים הבדלים מהותיים בחלוקת ההוצאות לתחומים השונים כמו מזון, דיור, בריאות או חינוך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

פער משמעותי נמצא בהוצאות התחבורה והתקשורת (11% מההוצאות במשקי הבית החרדיים, לעומת 21% במשקי הבית היהודיים הלא-חרדיים). הסבר אפשרי הוא שבתחום התחבורה החרדים מסתמכים יותר על תחבורה ציבורית, ובתחום התקשורת – עושים פחות שימוש באינטרנט, טלוויזיה ומכשירי סלולר חכמים.

עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מציינים כי "האוכלוסייה החרדית מהווה כשמינית מתושבי המדינה וממשיכה לגדול בקצב מהיר, אם כי נמוך מבעבר. בעוד מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה לנשים חרדיות מותאמת יחסית לשוק העבודה, זו של הגברים נותרה מאחור והתוצאות ניכרות בשוק העבודה, כאשר שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות ממשיך לעלות בהשוואה לזה של הגברים.

"גם ההכנסה של נשים חרדיות קרובה יותר להכנסתן של נשים יהודיות שאינן חרדיות, לעומת הכנסה נמוכה של גברים חרדים בהשוואה לגברים יהודים שאינם חרדים. הרמה הגבוהה יחסית של הפגיעה בשיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים לעומת הנשים החרדיות בתקופת הקורונה הדגישה עד כמה החוסן התעסוקתי של הגברים החרדים נמוך".

  • נתוני השנתון החרדי מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ורשויות ממשלה והביטוח הלאומי