מתקפה משולבת באגודה

בעלזא והמבשר: 'הם מפחדים להגיב; התרברבויות מתגרות'

מאמר זהה התפרסם בביטאון הרשמי של חסידות בעלזא ובעיתון של שלומי אמונים ברקע הציר החדש בתוך אגודת ישראל, והדרישה לייצוג הולם עבור הקהילות: ההתעלמות לעת הזאת - טעות קשה (ארץ)

(צילום: ללא קרדיט, באדיבות המצלם)

עיתון 'המבשר' המזוהה עם סיעת שלומי אמונים וביטאון 'המחנה החרדי' של חסידות בעלזא מפרסמים היום (חמישי) מאמר זהה על הדרמה המתגלגלת בתוך אגודת ישראל.

מדובר בביטוי פומבי נוסף לציר החדש המתרקם לו בתוך אגודת ישראל, בדרישה להעניק ייצוג הולם לכלל הקהילות, ולשנות את סדר הרשימה לכנסת.

במאמר, המתפרסם כאמור בעיתונים הרשמיים, תוקפים את התעלמות הסיעה המרכזית של גור מדרישותיהם, תחת הכותרת: "לא תוכל להתעלם".

המאמר המלא:

הדרישה המושמעת בתקופה האחרונה לערוך שינויים בהתנהלות של אישים באגודת ישראל, מתוך מטרה לקרב את הקהילות לתנועה ולמען אחדות השורות באגודת ישראל, היא דרישה צודקת מאין כמותה. כל מי שבוחן את העניין בעיני־יושר, נוכח לדעת כי השינויים מתבקשים לפי כל אמת מדה של צדק.

דרישות לתיקון עיוותים

הדרישות, כזכור, הן שלש שהן מקשה אחת, לכבד את הקהילות: א', שמהמקום החמישי ואילך יוצבו נציגים מהקהילות שאין להן ייצוג ברביעיה הראשונה של הרשימה; ב', לכבד את נציג וקהילת חסידי בעלזא במקום כראוי לקהילה זו; ג', להקים לאלתר ועדת כספים שקופה ומיוצגת נכונה במתכונת שהיה נהוג בעבר.

כל אחת משלושת הדרישות שהן אחת, זועקת על עיוות הנמשך כבר תקופה ארוכה, כשההתנהלות הנוכחית משדרת הפניית עורף לקהילות ולנציגיהן. כל הדרישות יחד מציגות תמונת מצב מאד עגומה הממחישה באופן ברור ורועם שיש מי שלא הפנימו את הכאב שהקהילות מביעות בחיי היום יום ואת מה שהן משדרות. הם לא קולטים את הכאב הבוקע ועולה מתוך הקהילות, מדוע לא מכבדים אותן ולא מתייחסים להן.

עם זאת, כדי לנקוט בלשון נקיה וכדי להסתכל על העתיד, מעדיפים בשעה זו שלא לדוש בעבר ושלא לפתוח פנקסי חשבונות עמוסים לעייפה. הדרישה אחת היא: להטיב להבא. לחבר קהילות נוספות, לקדם את הקודם ולפקח על מה שטעון פיקוח.

כל אחת מהדרישות האמורות, שלש שהן אחת, אם יתוקנו, יוכלו להוכיח לבני הקהילות ולציבורים הרבים בתוכנו, כי אנו מבקשים את קרבתם, אנו מכבדים את קהילתם ואת הצורך לייצגם נאמנה.

על אף הדרישות הצודקות, הבסיסיות והאלמנטאריות הללו, יש באגודת ישראל מי שמעדיפים עדיין לטמון את ראשם בחול ולא לגעת בנושאים הבוערים שעל סדר היום. הם מדמים בנפשם כי שתיקה והתעלמות הם התרופה המתאימה לזעקה העולה ובוקעת מתוך קהילות אגודת ישראל. הם סבורים שבכך, בעצימת העיניים או האזניים, הם פותרים את הבעיה.

וזו טעות. טעות גמורה.

הא למה זה דומה, למי שמצבו הכלכלי דחוק, ובשל כך גמר בלבו שאינו פותח את תיבת הדואר. חושש הוא שמא יגיעו חשבונות חשמל ומים, וארנקו נקוב וכלתה ממנה הפרוטה. הוא סמוך ובטוח שאם הוא לא יריק את תכולת תיבת הדואר – או אז חברת החשמל תתייאש ממנו. רק ביום שהחשמל, הגז והמים, ינותקו מברזי וצינורות ביתו, או אז הוא יבין שהוא שגה כשהתעלם.

הוא שגה, כי אסור להתעלם. אסור להחריש בשעה שדרישות צודקות נוקפות בדלת. הוא שגה, כי באי־תגובתו הוא רק העצים את הבעיה. החשבונות הגיעו בזה אחר זה. התראות על גבי התרעות נוספו. מכתבי אזהרה נשלחו. והתוצאה הסופית, הבלתי נעימה, רשומה אך ורק על שמו. הוא זה שהעדיף להתעלם בשעה שפנו אליו בכל לשון של בקשה. הזכירו, הזהירו, התרו, התריעו, אבל הוא חשב שהשתיקה היא הדבר הנכון.

האישים באגודת ישראל, אליהם מופנות הדרישות, שלש שהן אחת, לשינויים המתבקשים, מעדיפים שלא לענות. הם מפחדים להשיב בריש גלי ולפרסם שהם לא רוצים לכבד את הקהילות; הם נבוכים להצהיר שהם בעד הדחקת קהילות קדושות מקרב אגודת ישראל; לא נעים להם להכריז בפרהסיה שהם בעד המשך ההתנהלות הבלתי הוגנת וכי אינם רוצים לשנות את ההתנהלות. משום כך הם סבורים שעדיף להתעלם.

לא לטאטוא והתעלמות

הטאטוא של הבעיות האגודאיות מתחת לשולחן, רק מעצימה אותן ומגבירה את השבר. לא זו הדרך. לא זו השיטה לחזק את אגודת ישראל, לבצר את מעמדה, לחזק את קהליה ולהוסיף חוגים לשורותיה.

כדי לחבר קהלים לתנועת הקודש אגודת ישראל, יש צורך בשיקום־אמת, בחידוש המנגנונים ובקימום האמון הציבורי באגודת ישראל, בפרנסיה ובנציגיה.

כדי שנוכל לדרבן עוד ציבורים שיעמדו לימינה של אגודת ישראל בקלפי, לפניה ולאחריה; כדי שרבים וגם טובים ישוכנעו שהדבר הטוב הוא להצביע – הם ובני משפחותיהם – ליהדות התורה, חובה לפעול בתשומת לב, מבעוד מועד ובשעה שהנר דולק.

כדי שאכן כולנו נבוא לידי הכרה שכל קול קובע, ושהבחירות הן רגע האמת, ושהאחריות מחייבת, הן לא רק סיסמאות בחירות של קמפיינרים מבריקים, אלא מציאות, חובה לעשות שינויים מבניים באגודת ישראל. שינויים הכרחיים שיסלקו את העיוותים והמשגים, את האנרכיה ואת אי־הסדר, ויביאו תחתיהם את הצדק והיושר, האהבה והאחוה, השותפות והאחריות.

דרך אגב, הושמעה טענה מדוע הדברים יצאו לתקשורת. הן אמת שהדברים אכן צריכים להתלבן בחדרי חדרים, בדרכי כבוד ובהקשבה הדדית. אלא שכל זה כבר היה. היה גם היה. שוב ושוב, דברו, הסבירו, נימקו, שוחחו, שמעו, התווכחו, אך היו אלו דיבורי סרק, שכל תועלתם היתה למשוך את הזמן עד אין קץ באופן מכוון ומטרתי על ידי צד מסויים. יתירה מזו, משום מה נשמעה אמירה מאחד האישים, שאין זה מחובתו להתייעץ עם הנציגים הבכירים באגודת ישראל, מייצגי הקהילות.

משכך, אפשר לראות את הטוב בכך שהדברים יצאו לרשות הרבים, אם כי חבל שהגיעו הדברים לידי כך. לו היו מסדרים את הדברים בתוככי האגודה ומסגרותיה הפנימיות, כי אז היתה השלום והשלוה מנת חלקנו, וגם דיבורים פוגעניים והתרברבויות מתגרות בקהילות חשובות ובנציגיהם, עם אמירות יהירות של 'לא חייבים להם חשבון', גם הן לא היו זולגות לתקשורת.

נחזור ללוז הדברים: ההתעלמות לעת הזאת, היא טעות קשה.

אנו עומדים היום די זמן לפני הבחירות, והעת מוכשרת לקבל החלטות מיידיות, אופרטיביות. כעת הוא הזמן להגיע לסיכומים. יש עוד מספיק זמן עד להגשת הרשימות. טיעונים על אפס זמן שיושמעו בעתות הלחץ של העתיד הקרוב – לא יעמדו במבחן הצדק.

עלינו לעשות הכל למען הצלחת התנועה הקדושה שכולנו חפצים ביקרה, כשאיפת וכאוות נפשם הטהורה של מייסדיה, קדושי עליון, זכותם יגן עלינו.

ויעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר