אאא

אחת השאלת הדומיננטיות בכל פורום הנוגע בחינוך היא השלכת הקורונה על המערכת החינוכית ועל דור העתיד, יש שרואים את הקורונה כהזדמנות לחשיבה מאלצת מחוץ לקופסה ויש שרואים בזה הזדמנות לדון בשאלת חיוניות מורה ותלמיד, ועוד ועוד, אין ספק שזו הזדמנות לחשיבה או בשפה המוסרית "זמן לחשבון נפש".

על בסיס חשיבה זו מעסיקה החשיבה מה דור העתיד לומד בענייני אמונה ובטחון בתקופה זו, על חובת ההשתדלות לאלו שהרבו ואלו שהמעיטו , על יכולת התמרון בין לבטוח בבורא עולם מול השמחה בפתרונות ע"י בני אנוש, הרי תקופה זו הציפה אצל רבים  מחשבות ותהליכים, כוחות ומחשבות שאולי היו קיימים בתת מודע צפו והפכו לנושאים עיקריים וברי דיון, אותם מחשבות תתי הכרתים שהפכו לשיח היום, חלקם בכאוס הזמן, העבירו מסר לדור הצעיר, אז מה הם שמעו שם?!

לדוגמא על אף שאין דרכי להיות מהמתלוננים על יחס חרדים מול חילונים ועל אפליות חרדים (אולי בגלל שאינני דובר של שום מפלגה שיכולה לעשות מזה הון פוליטי) לא ניתן להתעלם מהיחס של המשטרה/ תקשורת/ לציבור החרדי בתקופה זו, זה היה ניכר לעין באופן חד וברור הפליה ברמה הירודה ביותר, אבל זה לא מה שהפתיע אותי, אלו שנפלו בפח זה היו דווקא חלקים מאחינו בני הציבור הדת"ל, רובם עמדו על טעותם ותקנו את עצמם, אבל בתוך התקופה ההיא ואף היום עדיין נשמעו קולות שאינם ראויים, כמובן שאין בדברים אלו הכללה (שזוהי הטעות שלהם)  ורבים וטובים  נהגו כראוי והם אנשים יקרים וראויים, השאלה היא האם השיח המתפרץ הזה היה בתת ההכרה תמידי שהתפרץ או שנוצר רק בקורונה בעקבות לחץ המצב. לבורא עולם פתרונים.

השבוע החלו לפוץ תמונתם של גיבורי החיל אנשי המעלה אשר הקריבו את זרוע ידם למחט החיסון זה בפעם השניה וכל אחד מצא לעצמו את הדרך איך להעביר את המסר שגם הוא עשה את המעשה האמיץ, הגדילו לעשות אלו שבישרו שהנה האור בקצה המנהרה, ואלו שהגדילו עוד יותר הוסיפו תודות לבורא רפואות ביבי ונורא תהילות יולי אדון הנפלאות רוני וכו' וכו'

ברור שדברים אלו נכתבו בהקצנה אך לא בטוח שרבים מאתנו לא חשים בערך כך בתת מודע ואולי גם במודע, אחד מגדולי הפוסקים חיבר תפילה נפלאה שכל מהותה היא התלות בבורא עולם גם בעת שכזו, מי כמונו יודע כחלוף שנה מהתפרצות הנגיף שהכל בידי שמים באופן טוטאלי, האם חלמנו לפני שנה שנסיעה ברחובות תלווה במחסומים ואישורי מעבר? האם חלמנו שבתי עסק יהיו סגורים ומסוגרים, שבתי הכנסת יהיו מעוטי קליטה, שתלמודי התורה ובתי הספר יסגרו ויפתחו בחיל ופחד והלמידה לכאורה תתקיים בפלאפון ובמקומות אחרים ברשתות, שבתוך שנה נהיה עם אלפי נפטרים מהנגיף? מי שלא רואה פה את שלטון ה' שלטון ה"כי רגע באפו חיים ברצונו" הוא כנראה איבד את חוש הראייה.

מאידך בתקופה זו פגשנו וגם ראינו את אותם אלו שבגאווה ושחצנות סרבו לשמוע להוראות הרופאים והרבנים וצפצפו ומצפצפים על כל הוראה, גם מהם למדנו את המתחולל בתת ההכרה שלהם, התפרצה מחשבתם הפנימית אל החוץ, ושמעתי ממורה הוראה גדול אחד שליט"א שאמר שהוא למד מהקורונה לאיזה משפחות לא להתקרב אם יש הצעות של שידוכים לבניו ובנותיו, אותם משפחות שהפכו את הוראות הבריאות לקרקס ובדיחה תוך כדי דיון מעמיק חד ומפולפל האם ההוראה נכונה או לא, ללא ספק מגדלים בביתם דור של חצופים, אז נכון שזה עוד סימן מסמני הגאולה אבל זה לא מוריד מערך המעשה ומהצורך החיוני לא לקלוט למשפחתנו הגרעינית צאצאי משפחות שכאלו ובני קהילות שכאלו.

עומדים להם הורים טובים ושואלים את עצמם אז מה עלינו לעשות איך להתמודד עם המצב של תלות בבורא עולם מחד ועשיית ההשתדלות מאידך, הרש"ר הירש בפרשתנו מבאר שאלה זו כהרגלו במתק שפתיים, מצד אחד אומר הרש"ר הירש האדם חייב לדעת שהוא מקריב אל כל אשר לו לבורא עולם ישיר ללא מתווכים, הוא נתון לכוח בורא עולם בלבד, אין עוד מלבדו בשום דרך כל כוח אחר הוא כוח דמיוני חסר בסיס וחיבור למציאות-

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רש"ר הירש שמות פרק ח פסוק כב  "תועבת מצרים": "על כל פנים מאפיין הביטוי את היהדות בגישתה לאלילות העתיקה והחדישה. דבר אשר עמים אחרים מקריבים עצמם למענו, אותו יקריב היהודי לאלוהיו. אלוהי אומות העולם אינם אלא איתני הטבע האדירים, מהם יוכרע האדם, וכוח הטבע העז אשר בקרבו, לו ייכנע האדם. את כוחות הטבע אשר מסביבם ואשר בקרבם יאליהו, ולהם יהיו מסורים, חסרי - אונים. ואילו היהודי ימית נציגיהם בהקריבו את קרבנותיו, ואז ישיב אל לבו, כי שליט הוא על כוח הטבע השוכן בקרבו; ובגוברו עליו מתוך חירות, ובתיתו אותו לאל יחיד, כל - יכול וחופשי, יפקיע עצמו מתחום שלטונם של כל כוחות הטבע החיצוניים, השרירותיים. בהקריבו את האליל אשר בקרבו, מנתק הוא את מוטות השעבוד החיצוני של הטבע". מאידך חלה על האדם חובה לעשות השתדלות, ולא סתם השתדלות אלא השתדלות מרבית, בתוך המסגרת של חובת ההשתדלות האדם מצווה לעשות אותה בצורה מושלמת, אבל יחד עם זה יעיין האדם בחובת ההשתדלות מול מציאות הבורא ויבין שהשתדלות זו היא המאמץ שבורא עולם דורש מאתנו כחלק מתהליך של עבודת ה' זה לא שאנו באמת משפיעים על המציאות אלא זה חלק מהדרישה האלוקית  שנעשה מאמץ ולא נקבל הכל בחינם".

בורא עולם מצווה על משה ואהרון לקחת מלא חפניכם פיח כבשן ולזרוק השמימה לעיני פרעה וזה יהפך לאבק על כל ארץ מצרים ויהיה לשחין אבעבעת בכל ארץ מצרים, ברור לכל אדם שאין באפשרות חופן פיח להפוך לאבק בכל מצרים, אבל הפלא הגדול הוא שבורא עולם מצווה את משה לקחת מלא חפניכם לא רק חופן אלא חופן מלאה, ולכאורה אם זה רק השתדלות אז למה צריך מלא חופן מספיק גם גרגיר אחד?

אומר הרש"ר הירש שמות פרק ט פסוק ח: "קחו לכם מלא חפניכם. שניכם מלאו את שתי ידיכם. אמנם אין זה אלא קומץ מבוטל לעומת הכמות הדרושה כדי להתפשט על כל - ארץ מצרים, כפי שעתיד היה לקרות. ללמדנו, כי לעולם יעשה האדם ככל שתשיג יד אנוש, בשלמות וביסודיות, אף אם ייראה לו, כי אין בידו הגיע אל התכלית הרצויה:"

ההשתדלות הוא חלק מהתהליך החינוכי שבורא עולם מלמד אותנו לעשות בתוך תהליך הגאולה הפרטית והכללית, דרישה למאמץ! אבל אוי למי שיחשוב שהישועה היא בגלל אותו מאמץ, אומנם הוא חלק מהתהליך של האדם לזכות בישועה אבל לא הוא הישועה, הגויים מייחסים לאמצעי את הכוח ואת השליטה, אבל יהודי מייחס כוח רק לבורא עולם, אבל יחד עם זה וכחלק ממציאות זו הוא לא מוותר על תהליך ההשתדלות תוך כדי שינון לילדים ובהחדרת התובנה שזה חלק מהחובה  לעשות את זה באופן מלא ואם אני יעשה את ההשתדלות באופן כזה שאני מפנים שזה תהליך אמוני שאני מעביר את עצמי או אז אזכה לישועת ה'  והנגיף יהפוך להיות בגדר "ולא יכלו החרטמים לעמוד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמים ובכל מצרים" וזה  התרחש בזכות ההבנה של משה שהוא חייב לעשות השתדלות אפילו שהיא מנמלית אבל אותה הוא עשה באופן מלא כציווי ה', כזה שהשתיק את הצרים לישראל!

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין