בראש תופעות הלוואי של מגיפת הקורונה, ניתן למנות את העמקת הקרע בין החרדים לחילונים. סקר שנערך בקרב גולשי 'כיכר השבת' בשיתוף קיימא, חושף מה חושב הציבור החרדי על היחסים עם שאר האוכלוסייה במדינת ישראל.
מתחילת התפרצות הגל הראשון של הקורונה, לאור התחלואה הגבוהה בחלק מהזמן במגזר החרדי, החלה הסתה מתוזמנת על ידי אנשי תקשורת ופוליטיקאים שונים נגד הציבור החרדי.
אך האם החרדים מתרגשים מכך, או מבינים שיש מי בישראל שתמיד ימשיך לחפש כיצד לבוא בטענות לחרדים? והאם החרדים מרגישים נרדפים?
נתוני הסקר (בהשתתפות 533 משיבים) מלמדים עוד כי קיימת ביקורת פנים חרדית על הפרת ההנחיות בתוך המגזר, בפתיחת מוסדות חינוך, חתונות המוניות ואי הקפדה על הכללים.
רוב המשיבים (70.8%) סבורים כי אכן הקרע בין החרדים לשאר הציבור בישראל החמיר בעקבות המגיפה.
בדומה לכך, רוב המשיבים לסקר (70.9%) חשים כי ישנה "אצבע מאשימה" כלפי המגזר החרדי בעקבות המגיפה.
יתירה מכך, הממצאים משקפים תחושת "נרדפות" בקרב החרדים, ביחס לחברה הישראלית. רוב מוחלט (78.5%) סבורים כי ישנם גורמים בציבור הישראלי המחפשים סיבות לבוא בטענות כלפי חרדים.
לצד תחושת "נרדפות" עולה גם ביקורת עצמית פנים חרדית על ההתנהגות הציבור החרדי בזמן המגפה, רוב יחסי (41.4%) של המשיבים סבורים כי הסיבה לכך היא הזלזול בהנחיות הבריאות ע"י חלק מהציבור החרדי.
נתון חשוב נוסף מעיד כי חלק משמעותי מן המגזר החרדי מרגיש רחוק יותר מכלל החברה בישראל, בעקבות המשבר חלק גדול (43.2%) ממשיבי הסקר חשים רחוקים יותר מהחברה הישראלית מאשר לפני המגיפה. זאת לצד רובו של הציבור שאיננו מרגיש כי פחות קרוב למגזר הכללי. נתון זה מלמד כי חלק משמעותי מן המגזר החרדי למרות תחושת הרדיפה איננו מרגיש כי היא גרמה לו להתרחק עוד יותר מהחברה בישראל.
אמנם לרוב המשיבים חשוב שיהיה יחס חיובי בחברה הכללית כלפי המגזר החרדי, בכדי שיהיה קידוש ה' וכדומה. אך נדמה כי יש קהילות שאין להם בעיה עם המרחק שנוצר בין החברות ומיעוט קטן אפילו שמח על המרחק. הנתון המעיד על כך בטבלה הבאה:
בפילוח לפי תת-מגזר ניתן לראות הבדלים משמעותיים: במענה לשאלה "מה יותר חשוב לך שישמר מרחק בין המגזרים או שהציבור הכללי יתבונן בצורה חיובית על המגזר החרדי", נראה כי לחסידים, יותר מכל תת-מגזר אחר, חשובה יותר שמירת המרחק בין האוכלוסיות מאשר שהציבור הישראלי יחשוב חיובי על החרדים.
לליטאים ולספרדים פחות חשובה ההפרדה בין המגזרים השונים בישראל, והם מעדיפים הסתכלות חיובית על המגזר החרדי מצד החברה הישראלית.
לספרדים, יותר מכל תת-מגזר אחר, חשוב שהציבור הישראלי יחשוב טוב על החרדים על מנת שלא יגרם חילול ה'. לחסידים הדבר חשוב בשיעור של כ-25% פחות, ולליטאים, כ-15% פחות.
לאחר ההסתה של הגל הראשון נדמה היה כי נרגעו הרוחות, וקולות של פיוס והבנה הדהדו בין המגזרים, אמנים חילוניים התבטאו בהבנה כלפי החברה החרדית, וגם ראש הממשלה התגייס למאבק במסיתים. לאיטם נשמעו בתקשורת הכללית קולות שקראו ללמוד מן המגזר החרדי על החשיבות המרכזית שהוא מעניק לחינוך ועל מסירות הנפש עבור ערכים החשובים לו.
יתירה מזאת, עם התמתנות התחלואה בקרב המגזר החרדי בין גלי המגיפה, נשמעו קולות בתקשורת הכללית שקראו לבחון את ההתנהלות החרדית שהובילה למה שנדמה היה כ"חסינות עדר". ותהו על פשר אחוז התחלואה הנמוך ביחס ליתר האוכלוסייה.
אך עד מהרה החלו ממדי התחלואה בקרב המגזר החרדי לזנק לשיאים מאיימים, וכעת בעיצומו של הגל השלישי, אנו עדים להתפרצות מחודשת גם של נגיף ההסתה, לצד חשבון נפש פנים-חרדי על אחריות המגזר לתחלואה הגבוהה.
נקווה כי כמו בגל התחלואה הקודם, יחד עם התמתנות התחלואה גם ההדבקה בנגיף השנאה וההסתה תצטמצם.