אאא

"כשהקמתי את מעבדת הקורונה בבית החולים מעייני הישועה הבנתי, כי המחקר המדעי הוא שליחותי בעולם"

אבי רובינשטיין (בן 30, נשוי) חרדי ליטאי ובוגר תואר שני בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, רתם את הידע שצבר בלימודיו, והקים בגל הראשון של הקורונה, יחד עם חברים מהלימודים בבר-אילן, ומנהלת המעבדה, ד"ר יוליה שינדלר, את המעבדה לאבחון קורונה בבית החולים מעייני הישועה. 

הימים היו ימי הגל הראשון, ימים של חוסר וודאות מחד ותחלואה גוברת מאידך. אבי, שהתמחה במהלך לימודי התואר השני ב- RT-PCR, שיטה המשמשת גם לאבחון קורונה, זכה להקים את המעבדה ולעבוד בה יומם וליל על מנת לסייע במניעת תחלואה.

אוניברסיטת בר-אילן היא המקום עבור חרדים, המעוניינים ללמוד מדעים ברמה גבוהה (שיווק בר-אילן )
אוניברסיטת בר-אילן היא המקום עבור חרדים, המעוניינים ללמוד מדעים ברמה גבוהה (צילום: שיווק בר-אילן)
הגדלה

אבי הינו אחד מיני רבים, מבני המגזר החרדי, הרואים באוניברסיטת בר-אילן בית חם למצוינות.  הוא הגיע לאוניברסיטה לאחר עשר שנות לימוד בישיבה קטנה, לימודים בישיבה גדולה ובכולל. התשוקה להבין ולחקור את נפלאות העולם שיצר הבורא, הובילו אותו לפקולטה למדעי החיים  באוניברסיטת בר-אילן".

לפרטים ולהרשמה כנסו לכאן >>

לדברי אבי, אוניברסיטת בר-אילן היא המקום עבור חרדים, המעוניינים ללמוד מדעים ברמה גבוהה: "האוניברסיטה היא בעלת אוריינטציה דתית, רבים מהמרצים והחוקרים בה הם אנשים מאמינים, המלמדים את המדע כהווייתו, ולא כסתירה לדת או למעשה הבריאה".

אבי זכה למעטפת חמה של ליווי ותמיכה בשל היותו חוקר צעיר ובעל משפחה. הוא זכה להשתתף בתוכנית למצטיינים "פסגות", במסגרתה כבר בשנה השלישית של התואר הראשון מתחילים את התואר השני. במהלך לימודי התואר השני עבד אבי במעבדה לצידו של פרופ' חיים כהן, מהמדענים המובילים בעולם בתחום חקר הזקנה. כיום עסוק אבי במחקר לדוקטורט בתחום הפרוביוטיקה ומחלות המעיים, ורואה בחקר פלאי הבריאה שליחות ותיקון עולם.

"רוב האנשים אינם מכירים חרדים, אלא דרך סיקור תקשורתי מוטה, וכאן באוניברסיטה אני שגרירה של המגזר החרדי"

הדס מיארה (בת 30, נשואה) חרדית, בוגרת מוסדות חרדיים יוקרתיים, הבינה, כי גם בלימודיה האקדמאיים היא מעוניינת ללמוד במוסד אקדמי יוקרתי, שיאפשר לה לשמור על אורח חייה החרדי.

האוניברסיטה הציעה לה תמיכה גם בהיבט הכלכלי (שיווק בר-אילן )
האוניברסיטה מציעה  תמיכה גם בהיבט הכלכלי (צילום: שיווק בר-אילן)
הגדלה

הדס, כמו רוב הסטודנטים החרדים, הגיעה לאוניברסיטה, לפקולטה למדעי החברה, כשהיא נשואה ואם וכשהיא מתמודדת עם קשיים כלכליים של משפחה צעירה. האוניברסיטה הציעה לה תמיכה גם בהיבט הכלכלי: "קיבלתי מלגה במשך כל שנות הלימודים, הנחיה צמודה של דוקטורנטית לכתיבת עבודת הסמינריון וכן מפגשי אבחון תעסוקתי בתשלום סמלי".

הדס משתפת גם בקשיים: "אני מודה שהייתי קצת בהלם תרבות בימים בראשונים באוניברסיטה, אבל מהר מאוד גיליתי עוד חרדים באוניברסיטה ויחד הקמנו את "התא החרדי".

חברי "התא החרדי" גייסו הכרה ומשאבים מהאוניברסיטה ומהמועצה להשכלה גבוהה, עבור סטודנטים חרדים המתמודדים עם קשיים והזקוקים למענה ייחודי.

להדס חשוב לציין, כי בבר-אילן היא זוכה במעטפת תומכת, המאפשרת לה ללמוד לימודים אקדמיים ברמה הגבוהה ביותר מבלי להתפשר על אורח החיים החרדי. לא רק ההצטיינות הלימודית חשובה להדס, אלא גם החיבור לעם ישראל: "רוב האנשים אינם מכירים חרדים, אלא דרך סיקור תקשורתי מוטה, וכאן באוניברסיטה אני שגרירה של המגזר החרדי". 

על הקמת התא החרדי זכתה הדס בפרס נשיא המדינה. הדס עומדת להתחיל שנת פרקטיקום בתחום בריאות הנפש, ומסמנת לה כיעד את לימודי התואר השני ובהמשך גם דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן.

לפרטים ולהרשמה כנסו לכאן >>

"בהתחלה חששתי, אבל מהר מאוד גיליתי, כי בבר-אילן אתה לומד מקצוע ברמה מאוד גבוהה ובד בבד שומר על אורח חיים חרדי. אף אחד לא מבקש לשנות אותך".

''בבר-אילן אתה לומד מקצוע ברמה מאוד גבוהה ובד בבד שומר על אורח חיים חרדי. אף אחד לא מבקש לשנות אותך'' (שיווק בר-אילן )
"בבר-אילן אתה לומד מקצוע ברמה מאוד גבוהה ובד בבד שומר על אורח חיים חרדי. אף אחד לא מבקש לשנות אותך" (צילום: שיווק בר-אילן)
הגדלה

ליוסף (בן 29, נשוי), בוגר מוסדות ליטאיים ותושב העיר בני ברק, ההחלטה לעזוב את עולם התורה לטובת לימוד משפטים לא הייתה קלה. הוא מעריץ את לומדי התורה ואלו הם גם הערכים שהוא מנחיל לילדיו, אבל, עבורו, לימודי משפטים היו הדרך למיצוי הכישרונות והיכולות:

"בהתחלה חששתי, אבל מהר מאוד גיליתי, כי בבר-אילן אתה לומד מקצוע ברמה מאוד גבוהה ובד בבד שומר על אורח חיים חרדי. אף אחד לא מבקש לשנות אותך". 

יוסף בחר ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, הממוקמת במקום השני בארץ, עם מעל 90% אחוזי מעבר בבחינות ההסמכה של לשכת עוה"ד, וגילה כי זכה גם להיות שגריר של המגזר: "בעיני זו שליחות, קידוש השם ממש", צוחק יוסף, ומספר: "אני הכתובת לכל השאלות ביהדות. הפכו אותי לרב". 

"במהלך השנים  הראשונות באוניברסיטה", משתף אותנו יוסף, "למדתי לימודי הלכה בנוסף ללימודי המשפטים, והרגשתי במעטפת רוחנית בדמות המכון הגבוה לתורה, המשמש כבית מדרש בתוך האוניברסיטה".

"הגעתי לפקולטה אחרי מכינה, כשהיעדר לימודי האנגלית היה קשה בהתחלה, אבל באוניברסיטה נרתמו לעזור לי עם שיעורי תגבור שסייעו להשלים את הפערים".

יוסף מרגיע ואומר, כי בניגוד לקושי באנגלית, לחרדים בוגרי ישיבות יש יתרון מובהק במשפטים, וזאת בשל דרך החשיבה והניתוח הדומים לשיטת הלימוד החרדית. כמו כן, באוניברסיטת בר-אילן יש קורסים ומיקוד במשפט עברי, שם הסטודנט החרדי מצטיין באופן טבעי.

יוסף זכה לקצור את פירות עמלו, והתקבל להתמחות בקליניקה של הסנגוריה הציבורית בפקולטה למשפטים. קליניקה יוקרתית המקבלת רק 15 מתמחים מבין 120 מועמדים.

ד"ר דקלה שר, ראש מדור אקדמיה וקהילה באוניברסיטת בר-אילן, מציגה בפנינו את המעטפת האקדמית הייחודית שיצרה האוניברסיטה עבור סטודנטים חרדים, הלומדים בקמפוס הכללי:

 "במדור שלנו ישנה רכזת ייעודית והיא הכתובת לכל שאלה ועניין לאורך כל שנות הלימודים, החל מהבירור הראשוני על מסלולי הלימוד, המלגות ותנאי הקבלה, וכלה בסיוע בכלים לחיפוש ולהשתלבות בשוק העבודה".

"בנוסף לכך, במהלך הלימודים יש סיוע אקדמאי בדמות שיעורים פרטיים, הארכת זמן במבחנים, שיעורי אנגלית, ליווי בכתיבת עבודות סמינריוניות ועוד". 

ד"ר שר מדגישה: "גם הפעילות התרבותית מותאמת לסטודנטים החרדיים, באופן המאפשר להם לשמור על אורח חיים חרדי בקמפוס".

"המקצועות המדעיים מתאימים מאוד לחשיבה האנליטית, ליכולת הלמידה והריכוז ולעבודה בחברותא, המאפיינים את שיטות הלימוד בחינוך החרדי".

לפרטים ולהרשמה כנסו לכאן >>

פרופ' רחלה פופובצר (בת 47, אמא וסבתא) סגנית דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, היא חוקרת דתייה, הרואה שליחות בשילוב סטודנטים חרדים בפקולטה: 

"אנו יוצרים מעטפת עבור נשים וגברים מהמגזר החרדי, ברמה התורנית. קיימת האפשרות לשלב לימודים במכון הגבוה לתורה: לגברים  בבית המדרש ולנשים במדרשה. כמובן, יש בית כנסת וכן מניינים בבניינים ברחבי הקמפוס עם שלוש תפילות ביום. ברמה הכלכלית אנו מציעים מלגות לסטודנטים מצטיינים הבוחרים לשלב תורה ומדע".

מעבדת הננו-רפואה, שבראשה עומדת פרופ' פופובצר, מפתחת ננו-חלקיקים, המושתלים בגוף האדם ומשמשים כחיישנים לאבחון וטיפול במחלות קשות כגון: אלצהיימר, סכרת, סרטן ודיכאון. במעבדה עובדים רופאים, מהנדסים ואנשי מחקר מתחומי הפיזיקה, הביולוגיה והכימיה.

 פרופ' פופובצר מציינת, כי המקצועות המדעיים מתאימים מאוד לחשיבה האנליטית, ליכולת הלמידה והריכוז ולעבודה בחברותא, המאפיינים את שיטות הלימוד בחינוך החרדי.

"החוקרים אצלנו זוכים להשפיע באופן ישיר על קידום הרפואה ועל הצלת החיים; החל מפיתוחים ושיטות להשתלת עור לאנשים שנכוו בתאונות דרכים, בפיגועים או במלחמות, וכלה בניטור מדדים ביולוגיים מרחוק, כמו אבחון מהיר של חולי קורונה במקומות הומי אדם, כגון: תחנות רכבת או נמלי תעופה", אומרת פרופ' פופובצר, ומוסיפה: "כחוקרת דתיה, אני מאמינה שד' נתן לנו את היכולת והשכל כדי שנעשה ונשפיע טוב בבחינת -לא בשמיים היא".

אוניברסיטת בר-אילן היא הבית האקדמי לסטודנטים מהמגזר החרדי המעוניינים בלימודים לתואר ראשון, לתואר שני ולדוקטורט. 

בואו לפגוש אותנו, להכיר את כל תחומי הלימוד, לשמוע הרצאות מפי טובי החוקרים ולקבל תשובות לכל השאלות ביום פתוח מקוון  שיתקיים ביום חמישי, כט' בשבט, וביום שישי,  ל' בשבט (11-12.2) 

לפרטים ולהרשמה כנסו לכאן >>