ניסים התפלל בכל ליבו שהמפקד שלו יקבל את בקשתו. אחרי שבועיים של עמידה מפהקת בצומת הכניסה לקיבוץ שדות ים מדרום לקיסריה, שם יצאו שתי מכוניות בשבוע - אחת היתה משאית המספקת מוצרי חלב לבני הקיבוץ והשניה אמבולנס עם נהג חיוני, התחשק לו מאוד מאוד להיות בצומת מרתקת קצת יותר. כמו זו בכניסה לביתר.
בדיוק הודיעו עכשיו שמהדקים עוד יותר את הסגר. מהערב לא תינתן אפשרות לנסוע מעבר ל500 מטר בכפוף לאישור חתום ותג מיוחד שהונפק לעובדי רפואה וחברי כנסת בלבד. המשטרה, כך טענו, הציבה עוד 26 מחסומים בכל הארץ בכבישי כורכר ללא מוצא ובכניסה לבתי עלמין בין השעות 5 בבוקר ועד 6 וחצי. ובין השעות 7 בערב עד 7 ועשרה, המחסומים יהיו נושמים ומשתעלים לסירוגין.
בשאר שעות היממה המשטרה סומכת על שיקול דעתו של האזרח שישמור על ההנחיות המסודרות בקפידא באתר משרד התרבות, שפנוי לאחרונה (אתר משרד הבריאות קרס מטבלאות ותרשימי זרימה ונדבק במוטציה).
חבר שלו מורדי סיפר לו אתמול בלילה שמהבוקר עברו אצלו 32 מאומתים, 149 מבודדים ומספר בלתי נתפס של חתנים וכלות מאושרים. כל אלו מלבד כמובן מאות רבות של מכוניות שפנו לארבעה כיווני אוויר עם אלפי תירוצים משכנעים הסותרים זה את זה שהשאירו אותו תוהה ומבולבל, אך לא עומד בקצב הדוחות.
המפקד הזהיר אותו שזה לא פשוט. מראות קשות לצפיה. אך ניסים התעקש. הוא איש של עשיה, ובכל ליבו חפץ לתרום למדינה בפרט בתקופה מאתגרת כזו.
הנסיעה ארכה 4 שעות. הסגר קשה מאוד הפעם. עמוס נורא. חבל שלא מדברים יותר ברור שם במשרד הבריאות אנשים הבינו שצריך להסתגר באוטו ולנסוע לטייל ולשחות בים. ולעשות מנגל. ההוראות לא מחודדות. חבל.
'אולי כולם נוסעים להתחסן במנה השניה'? הרהר ניסים. או שזו עדיין תופעת לוואי של המנה הראשונה שנוסעים את כביש 6 הלוך חזור. מצחיק ההוא עם הגרנדיס. נוסע עם כל הילדים להתחסן, לא שמע שהגיל כרגע הוא מ40 ומעלה? וגם למה עם אופניים על הגג??
בחדשות בפקק הארוך נחרד לשמוע שהקבינט החליט להאריך את הסגר בעוד עשרה ימים! "זה מטורף" צעק לעצמו "חייבים להרפות קצת. כמה אפשר להדק ולהדק. ניחנק בסוף. אנשים לא נושמים, העסקים קורסים". כמה אפשר להיכנס לחנות ספרים מהדלת האחורית ולקרוא בחושך? נמאס כבר להיות בזום ולטוס לדובאי. האוכל במלוניות גורם לקלקול קיבה ולקורונה, נס שיש את ה750 ₪ של ביבי מפסח זה מחזיק אותנו שלא נתמוטט.
מעניין. הפליג ניסים במחשבות נוגות על המצב הסבוך. שאנשים מאבדים את חוש הריח מיד אחרי הבדיקת קורונה. יש מצב שהמטוש פוגע בסיבי הריח??... צריך לחקור את זה. יהיה מעניין גם לעשות סקר מי מבין המחסנים לא שמע ממי מהמתחסנים "תכניס לי G5, ו "לא את כל הבקבוק. אוקי"?
הוא ספר בדרך מהצפון לביתר שלושה מחסומים. שתיים בלתי מאויישים והשלישי עם שוטר דחליל שמהרוחות נפל על הכביש.
בכניסה לביתר כבר שמע מוזיקה רועשת. "זה מואזין?" שאל את השוטר התורן. "לא. זה מצווה טאנץ של קרקובסקא". הוא רצה לשאול מה זה טאנץ, אבל בדיוק הגיע המאזדה הראשונה. "לאן זה אחי?". אחיו חייך וענה בפשטות וכזוקין ורוגיל "בדיקת קורונה". ניסים רצה לברר יותר אך לא הספיק כי הצדיק לא הרבה לדבר והיה נראה קצת ממהר.
הרכב הבא היה של אבא ש"מעביר את הילד לאמא שגרה בבית שמש". ולאחריו בחור עם תוכי בדרך לוטרינר. השלישי מחלק אוכל למבודדים, והרביעי לא זכר לאן. מסכן. מהצרות אנשים שוכחים את היעד.
כשהגיע האוטובוס עם 30 אברכים נחמדים הוא החל לחשוש שהסגר מתפורר. עצוב לו שדווקא במשמרת שלו.
ניסים החליט שהוא עושה לזה סוף, שוטר קשוח הוא יהיה. "לאן זה"? שאל את העבדקן הראשון. "נו או נו נו..." סימן לו האברך בידיו לכיוון מעלה. הוא לא הבין אם התכוון שרק ה' יודע לאיפה באמת הוא נוסע. או שעם ההתנהגות הפושעת הזאת נגיע די מהר ללמעלה. "ואתה לאן"? הקשה על ישיש עם 2 נינים על הברכיים. "לכויתל". "מה השם של האמא? נתפלל עליך ועל כל עם ישרואיל שינצלו מהקורונה".
הרכבים מאחור צפרו אז ניסים ירד מהאוטובוס. הוא השתעל והרגיש מחנק בגרון.
"אני חוזר הביתה" - הוא פנה לחברו השוטר. "יש מצב שנדבקתי עכשיו"!! הוא נכנס לפאניקה.
"אתה לא יכול לצאת זו עיר אדומה. יש סגר. הדוק".