אאא

הממשלה החליטה לסגור את השמיים ולאסור את הכניסה לישראל, אך מתברר שיש סיפורים קשים ומצמררים, על כאלו שנמצאים בגבול טאבה ולא נותנים להם להיכנס - רק עם טיסה לפרנקפורט - שתיקח להם יום שלם.

זה סיפורו של בחור חרדי, שיצא לצורכי פרנסה לחו"ל ומאז הוא תקוע ולא יכול לשוב לישראל - ללידת ביתו, האמורה להתרחש כל רגע. לדבריו, אם הוא לא יתנו להגיע ללידת אשתו - המשמעות היא שהורגים אותה והוא קורא למי שיכול לסייע לו - לעשות עבורו כל מה שיכול.

בשיחה עם 'כיכר השבת', הוא מתאר את הסיטואציה הקשה אליה הוא נקלע והוא מתחנן לעזרה: "אישתי בשבוע ה-40 להריונה, יש לי בת בגיל 3, חמי וחמותי מעל לגיל 70 ואני היחיד שיכול להיות עם אשתי בלידה".

"אני יצאתי לאוקראינה - לפני שידעתי על הסגר - לצורכי פרנסה ומצאתי את עצמי כששערי ישראל נעולים, רציתי להספיק את המעבר שהיה עדיין פתוח - מירדן וסגרתי 3 כרטיסי טיסה (קונקשן) לירדן, בדרך לשדה תעופה קיבלתי הודעה שנסגר המעבר, אמרתי למונית שיעשה פרסה ויחזור למקום לינה שבו הייתי."

"מכיוון שיצאה טיסת חילוץ מפרנקפורט, ניסיתי בכל דרך להגיע לשם, אך מכירת הכרטיסים החלה רק 10 שעות לפני הטיסה, עשיתי הכל כדי להספיק את הטיסה - טסתי בחזרה לאוקראינה ומיד בצאת השבת רצתי לשדה התעופה, כדי להספיק להגיע לפרנקפורט בטיסת קונקשן דרך טורקיה (!), אך כשכבר הגעתי לטורקיה נאמר לי שהטיסה בוטלה".

הבחור ממשיך לתאר את התלאות הרבות שעבר ואת הטיסות שעשה ואומר: "בסוף החלטתי להגיע לסיני, בטיסה ונסיעה ארוכה וזאת, כי נאמר לי שמשרד הפנים, השאיר את המעבר בטאבה פתוח עד ל-31, אך כשכבר הגעתי לסיני - האמת טפחה על פניי והבנתי ששוב נדפקתי - שוב סגרו את הגבול מוקדם מהצפוי".

"כרגע", מסביר הבחור, "אני תקוע במעבר טאבה שבסיני ואישתי עם ילדה בת 3 בבית, כמה שעות לפני לידה, לאחר החלטת הממשלה מחייבים אותנו כרגע לחזור לפרנקפורט ומתעקשים שלא לפתוח את המעבר טאבה - כלומר אני צריך להטלטל שוב בדרכים למעלה מ-30 שעות, במקום שיבינו שאני מכירה הומינטרי ויתנו לי לעבור את הגבול".

"בנוסף", מוסיף הבחור, "אין לי אוכל בכלל, אני ושאר החבורה שנמצאת פה במלונות בטאבה לא הכנסנו כמעט כולם לפה - כי אנחנו שומרי כשרות".

 יצוין, כי עו"ד אריה רביץ ועו"ד רועי אברהם שלחו מכתב התראה בגין המקרה לרשויות הרלוונטיות - טרם הליכה לבג"ץ, בו נכתב: "נוצר מצב בו אזרחים רבים שרויים וכלואים מחוץ לגבולות המדינה על אף הבטחת הרשויות כי ינתן מענה במקרים המאושרים, אמנם, בחרה הוועדה להתנהל בעצלתיים ובסחבת בירוקרטית מיותרת, בהתאם לעדויות נראה כי אין מענה הולם וראוי, וכי הוא מבחינת 'אין הקומץ משביע את הארי'"..