אאא

בית המשפט דן היום (שלישי) בבקשת חברי עמותת סאדיגורה בירושלים הנאמנים למרותו של האדמו"ר הנוכחי בהתאם לצוואת האדמו"ר זצוק"ל, נגד מה שהם מכנים כניסיון השתלטות על העמותה שלהם בירושלים.

הדיון היום בבית המשפט, אינו על עצם הצוואה בעניין מינוי הבן האדמו"ר הרה"צ יהושע העשיל שליט"א, שכן כפי שניתן לראות בפועל, רוב מוחלט של החסידים מקיימים את הצוואה וחוסים בצל האדמו"ר. כמו כן הדיון המשפטי אינו עוסק בחלק הירושה שהוא עניין פנימי בין בני המשפחה.

המאבק המשפטי עוסק במניעת ההשתלטות על העמותה של החסידות בעיר ירושלים, כפי שמכנים זאת עורכי הדין, כשהמטרה היא מניעת צעדים חד צדדיים בעמותה עד שיוכרע עניין הבעלות.

מדובר בעמותה האחראית על המוסדות בירושלים אשר פועלים מזה עשרות שנים מטעם מרכז החסידות. מי שפתח את המוסדות הוא האדמו"ר בעל הכנסת מרדכי מסאדיגורה זצ"ל, ובהם: בניין בית הכנסת ברחוב שמואל הנביא בירושלים, במקום גם שטיבלאך, מקווה, אולם שמחות ומוסדות חינוך. כמו כן מבנה נוסף המושכר ועוד מבנה ענק של ה'תלמוד תורה'.

על רקע הטענות ל"השתלטות", טוענים באי כוח חברי העמותה כי בשל פעולותיו של הרה"צ מש"י פרידמן והאנשים הנאמנים לו, החסידים המתגוררים בירושלים נדחקים מהמקום.

 טיש בחצה"ק סאדיגורה (צילום: באדיבות המצלם)

חסיד סאדיגורה ששוחח עם 'כיכר השבת' מספר כי לנוכח התנהלות זו, אף נאלצו החסידים לשכור מקום ברחוב בר אילן הסמוך, כדי להתפלל בו בשבתות. "שנים ארוכות התפללתי בקלויז של סאדיגורה, נשארתי חסיד סאדיגורה ונאמן לאדמו"ר זצוק"ל שהורה בצוואתו מי יהיה ממלא מקומו וממשיך דרכו, אך רגלי נדחקו מהמקום ואנחנו נאלצים להתפלל במקום חלופי, כאשר בבית המדרש מתפללים כעת בעיקר סקרנים ותושבים מהאזור".

מנגד, בכתב ההגנה שהוגש על ידי עו"ד מיכל רוזנבוים ויניב בריטשטיין לבית המשפט, הגיבו לטענות כי מדירים את רגלי חסידי סאדיגורה מבניין החסידות בירושלים בכך שחברי עמותה נצפו מספר פעמים במקום.

חלק מטענות כתב ההגנה של הרה"צ מש"י פרידמן ושניים מחסידיו, מבוסס על טענה כביכול בעוד האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א אינו חבר עמותה ואילו אחיו, הרה"צ מש"י, הינו חבר עמותה מאז שנת 2005.

אלא שלידי 'כיכר השבת' הגיעו מסמכים המלמדים על סיפור שונה. אכן, בשנה זו, כחלק ממחלוקת שהייתה באותם שנים בתוך החסידות, חתם מי שהיה במשך שנים יו"ר הנהלת העמותה, איש החסד הרב חיים יצחק כהן, על שינוי בהרכב העמותה.

אלא שבהמשך, בשנת תשס"ו, פנה הרב חיים יצחק כהן אל עו"ד בנימין למקין, מנהל מחלקת בקרה ופיקוח ברשם העמותות בדרישה לבטל את הפרוטוקול של האסיפה שהתקיימה ובה צירפו את הרה"צ מש"י פרידמן לחבר עמותה, שכן האסיפה לא הייתה חוקית. דרישתו זו התקבלה על ידי רשם העמותות, ולכן, הרכב חברי העמותה נותר כשהיה וללא הרב מש"י.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

יתירה מזו, שנה לאחר מכן, נערכה אסיפה אחרת ובה צורפו חברי עמותה אחרים ובראשם האדמו"ר מסאדיגורה זצוק"ל, אך הרה"צ מש"י פרידמן לא צורף כחבר בעמותה.

גורם המעורה בפרטים אומר ל'כיכר השבת' כי הדרישה שהייתה אז לשינוי בהרכב העמותה, הגיעה מהאדמו"ר זצוק"ל, שדרש לצרף את מרבית החברים שניסו למנות כשנתיים קודם לכן, אך צירופם בוטל בשל החלטת הרשם כאמור. עם זאת, האדמו"ר זצוק"ל לא צירף גם את בנו לחבר בעמותה.

פנייתנו למשרד עורכי הדין המייצגים את המשיבים בעתירה על הדרישה למנות כונס נכסים לעמותה בירושלים, לא התקבלה עד לשעת פרסום הידיעה.

כיצד תסתיים הסאגה המשפטית? אין לדעת כמובן, אך לפי גורמים המעורבים בנושא, בהתבסס על הערות בית המשפט, נראה כי בסופו של דבר ההכרעה תהיה כי יש להגיע להבנות מחוץ לבית משפט, על ידי מינוי נציג אחד לכל צד (מה שמזכיר את נוהל זבל"א שדרשו בסאדיגורה כפי שפסקו גדולי הדיינים). אם לא יגיעו להבנות, בית המשפט יפסוק ויכריע עצמאית.