אאא

שגריר שוויץ בישראל, מר ג'אן דניאל רוך, הגיע לראיון באולפן 'כיכר השבת' לתכנית 'כיכר גלובל' לראיון אצל אהרן פרוכטמן סמנכ"ל JBH, בו התייחס לציבור החרדי בישראל והעניק הצצה מרתקת לחיי הקהילה החרדית במדינת המוצא שלו.

"הקהילה החרדית חשובה לנו מאוד", פותח השגריר. "יש לנו בערך 21 אלף אזרחי שוויץ שמתגוררים בישראל, והרבה מהם חרדים – לכן הם בוודאי חשובים בעיננו – עלינו לדאוג לצרכים שלהם, עלינו להציע להם כל מני שירותים המגיעים להם בתור אזרחי שוויץ, ולעתים קרובות מאוד – אני פוגש ורואה אנשים חרדים בשגרירות שלנו, ויש לי גם חברים מאוד טובים שהם אנשי עסקים על הקו שבין שוויץ וישראל, מהקהילה החרדית".

"החוויה המעניינת ביותר הייתה לי כשהזמינו אותי לחתונה חרדית בבני ברק – וראיתי עד כמה הקהילה הזאת יודעת להיות דינמית ועד כמה היא יודעת לשמוח".

השגריר מוסיף כי "בשוויץ מתגוררת גם כן קהילה חרדית חזקה, לא הרבה מבחינה מספרית, אבל הם חלק מאוד דינמי של החברה השוויצרית.  בנוסף, חלק הם בנקאים, ובאופן תיאורטי, הם יכולים לשמש כפוליטיקאים ולהיבחר".

מספר מר ג'אן דניאל ברוך, כי "למעשה, הנשיאה הראשונה בהיסטוריה של שוויץ הייתה אישה יהודייה – רות דרייפוס – שהיא, לדעתי, גם המקרה היחיד בעולם כולו שבו אישה יהודייה נבחרה לנשיאות מדינה.  לכן, אתה יודע – החרדים, לדעתי, משולבים היטב בחברה השוויצרית, ומנהלים קשרים רבים והדוקים עם ישראל – ובעיניי, שתי החברות שלנו מרוויחות רבות מהקשרים החזקים בין הקהילות החרדיות בשוויץ ובישראל".

בישראל, יש פעמים רבות חיכוכים בין האוכלוסיות, אך בשווייץ אלו נמנעים בזכות שיטת הממשל הייחודים שלהם, חלוקת המדינה ל-26 קנטונים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מספר השגריר, "הסמכויות של הקנטונים רחבות ביותר: חינוך, משטרה, שרותי בריאות, וגם היחסים בין דת למדינה.  לדוגמא, בחלק מהקנטונים אנשי דת הם עובדי מדינה, שמשלמת להם.  בקנטונים אחרים, אם אתה מסמן בדיווח המס שלך את הדת שלך, אז אוטומטית, חלק מסוים מהמיסים שלך יופנה לקהילה הדתית המתאימה – המדינה תיקח את כספי המס ותעביר אותם לקהילה הדתית.  לעומת זאת, בקנטונים אחרים יש הפרדה מוחלטת בין דת למדינה".

חלק מההסתה האנטי-חרדית בישראל, נובעת מהטענה כביכול החרדים לא משלמים מיסים, בעוד הם נהנים מקיצבאות שונות. בשווייץ, בשל החלוקה לקנטונים, טענה זו לא רלוונטית.

"מערכת המיסוי בשוויץ היא מקומית.  אני משלם 80% מהמיסים שלי ברמה המקומית.  אז אם, למשל, בני ברק הייתה קנטון – הייתי משלם 80% מכלל המיסים שלי לעיר ולקנטון של בני ברק, ורק 20% לממשל הלאומי.  אך בנוסף פועל גם מנגנון של חלוקה מחדש בין הקנטונים העשירים לבין העניים, וזה מתרחש כתוצאה ממשא ומתן בין נציגי הקנטונים השונים".

לסיום הראיון אמר השגריר, "אני חושב שבאמת העתיד של האזור – של ישראל והאזור היותר רחב – באמת תלוי בפיתוח הסובלנות – סובלנות כלפי האחר והשונה ממך.  וסובלנות לא תהיה ללא הבנה: הבנה של איך האחר בנוי, ויחס מכבד לאמונות, הדעות ואורח החיים של כל הקהילות באזור הזה.  מנקודת מבט זו, אני מאמין שדצנטרליזציה, הרחבת סמכויות של הקהילות, ונטישה של מערכת ריכוזית יתר על המידה יכולה רק להועיל ולעזור לתת לכל קבוצה את הכבוד, ולא רק לתת כבוד לכל איש ואישה אלא לתת כבוד לכל אזרח פעיל של המדינה".