אאא

הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש בית הוראה הכללי ירושלים ורב קהילת אבי עזרי - מרכז פתח תקווה, כתב שורת הוראות הלכה למעשה, של כל הלכות חג הפורים שחל בערב שבת קודש, כמו השנה, בצורה ברורה ובטוב טעם.

"כיכר השבת" מגיש את כל ההלכות:

ערב שבת

משתה וסעודת היום - אע"פ שבערב שבת אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה (שו"ע רמט, א) שונה פורים שזמנו קבוע ליום זה, ולכן מן הדין מותר לאכול סעודת פורים עד השקיעה, אף אם מחמת זה לא יאכל סעודת שבת ליל שבת לתיאבון (בה"ל רמט, ב ד"ה מותר).

אך לכתחילה יש ב' דרגות:
א. קודם חצות (11:54 לאופק פ"ת).
ב. קודם שעה עשירית של היום (14:42) והעיקר "טוב לב משתה תמיד".

פורס מפה ומקדש - אינו רצוי לכתחילה (שו"ת מהרי"ל נו, ח. ציין אליו המ"ב תרצה, י).
החסרונות העיקריים:
א. מפסידים אמירת על הניסים (מ"ב תרצה, טו) ובברכת המזון חמורה יותר מתפילה (מוכח במ"ב תרצה, יד).
ב. אם עיקר הסעודה לאחר הקידוש וכ"ש אם היא לאחר השקיעה פוגם בסעודת פורים "ורוב הסעודה צריכה להיות ביום" (הג"ה תרצה, ב).
ג. נכנס ב'ספק ברכה' על ברכת המוציא (שו"ע או"ח רעא, ד; שו"ע הגר"ז שם יא. ומ"ב שם יח). ועוד חסרונות שאין המקום לפורטם (עיין שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות עמ' רצב).

אם בכל זאת 'פורס מפה ומקדש' , דיניו כדלהלן:

  • מברך המוציא ואוכל מהפת. ולכשיבוא לקדש, לאחר פלג המנחה בסביבות 16:25 או מאוחר יותר, פורס מפה על הלחם הנמצא על השולחן ומקדש.
  • תיכף כשאומר 'בואו ונקדש' נאסר להמשיך לאכול ולשתות עד שיקדש תחילה. כמו כן האשה המדליקה נרות אסורה להמשיך לאכול עד שתשמע קידוש. אם התנתה שאינה מקבלת שבת בהדלקתה מותר לה להמשיך לאכול.
  • כיון שהרגילות בפורים שכבר שתה יין קודם הקידוש, לא יברך שוב בורא פרי הגפן, ויקדש ללא ברכת בורא פרי הגפן.
  • לאחר מכן מביא שתי חלות שלמות ובוצע לחם משנה ללא ברכת המוציא. אם יש לו מי שיוציאנו בברכת המוציא - עדיף. וממשיך הסעודה. יש להקפיד לאכול כביצה לאחר צאת הכוכבים. ברהמ"ז - 'רצה' ללא 'על הנסים'.

נטילת ציפורניים וגילוח לכבוד שבת – מותר בפורים. ואם לא ניכר הבדל כשיקדים - עדיף לפני פורים.

שבת קודש

צבע המרוח על הפנים וכיו"ב – אסור להסיר בשבת (חיי אדם מ, ח). יש מתירים מפני כבוד הבריות (מהרש"ם בדעת תורה שמ, ג). לכן יזדרז להסיר קודם שבת.
הנוסעים לשבת לירושלים – יאמרו בשבת באלוקי נצור "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מרדכי ואסתר..." וכך בברכת המזון.
סעודה ומשלוח מנות - ביום ראשון אף לאחר שחזרו לביתם שבפרזות [ולכתחילה סעודה ומשלוח מנות גם בשבת].

יום ראשון (פורים המשולש)

תחנון – אומרים, מלבד בירושלים עצמה (ציוני הלכה - אבלות עמ' תקנד).