חשוון תשל"ח, נשיא מצרים אנואר סאדאת עולה לנאום במועצת העם המצרית, ומודיע הודעה דרמטית לגבי המשך הסכסוך עם ישראל. "אני נכון ללכת אליהם לביתם, לכנסת עצמה ולהתווכח איתם". הנאום עורר תגובות מעורבות במצרים ובעולם הערבי כולו. הנאום עורר את זעמן של מדינות אויב לישראל כמו סוריה, עיראק ואחרות. בנוסף, בתוך מצרים, שר החוץ המצרי, איסמעיל פהמי זעם על ההכרזה.
יממה לאחר הודעתו הדרמטית של סאדאת, ברך ראש ממשלת ישראל מנחם בגין את סאדאת על נכונותו להתקדם לשלום, אך הדגיש כי בשום אופן לא יסכים לנסיגה לקווי 67. יממה נוספת לאחר מכן, הזמין בגין רשמית את סאדאת לביקור בישראל, והלה השיב בחיוב.
לאחר שהזמין רשמית את סאדאת, פנה בגין גם לתושבי מצרים והבהיר להם כי פניו לשלום. בדיווח שהופיע בעיתון מעריב (13.11.77), אמר בגין כי "...שיחררנו את הארץ מהשלטון הבריטי, וכי אנחנו אלח שייסדנו את עצמאותנו בארצנו למען כל חדורות אשר יבואו. אנו מאחלים לכם כל טוב. למעשה, אין כל סיבה שהיא לאיבה בין עמינו. בימי קדם, מצרם וארץ ישראל היו בנות־ברית, ידידות אמיתיות ובנות-ברית, כנגד האויב המשותף מן הצפון". דברי בגין. "...אנו הישראלים מושיטים את ידינו אליכם. זו אינה יד חלשה, כפי שאתם יודעים. אם נותקף — תמיד נגן על עצמנו, כפי שעשו אבותינו המכבים, וניצחו. אך איננו מבקשים להתנגש עמכם. הבה נאמר איש לרעהו, והבה תהיה זו שבועה אילמת בין שני העמים, של מצרים ושל ישראל : לא עוד מלחמות, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד איומים..."
ואכן, כעבור מספר ימים הגיע סאדאת לביקור היסטורי בישראל, ביקור שלדעת רבים הראה לראשונה, ואו גרם לכך את נכונותה של ישראל לסגת מסיני ללא מלחמה.
המגעים שנוהלו בין ישראל למצרים שהביאו לביקורו ההיסטורי של סאדאת היו חשאיים ביותר. עד כדי כך חשאיים, שאפילו הרמטכ"ל, מוטה גור, לא עודכן בהם, והוא הופתע כמו שאר אזרחי ישראל והעולם כולו, על כך שסאדאת רוצה לבוא לארץ. העובדה כי המגעים בין המדינות הוסתרו ממנו, גרמו לכך שגור ואחרים חשבו כי אולי מדובר בתרמית, וכשינחת המטוס ייצאו ממנו אנשי קומנדו מצריים ויחסלו את כל בכירי המדינה המחכים לבואו של סאדאת.
גור שיתף את חששותיו עם עיתון 'ידיעות אחרונות', ובעקבות הריאיון גם ננזף בידי שר הביטחון עזר וייצמן. המסמכים בעניין החששות של גור ואחרים נותרו חסויים, ורק בשנת תשע"ב הותר פרסום המסמכים.
לאחר הביקור
בד' בטבת תשל"ח נפגשו שוב בגין וסאדאת במלון 'מינה האוס' שבקהיר, בה התקיימה ועידת שלום יחד עם משקיף מהאו"ם ונציגות אמריקאית.
אחרי הוועידה, ביקר בגין בעיר איסמעיליה שבמצרים, כגמול לסאדאת על ביקורו בישראל. המגזין הנחשב 'טיים' הקדיש את שער המגזין לכבוד סאדאת על ביקורו בישראל. לאחר ביקורו של בגין החלו שיחות בתיווך ארה"ב שסופם היו חתימת הסכם שלום היסטורי בקמפ דיוויד.
לאחר הביקור נפתחו שיחות השלום בין ישראל למצרים, שהביאו לחתימת הסכמי 'קמפ דיווויד'. עובדתית, הסכם השלום בין ישראל למצרים מחזיקה כבר 42 שנים, אך יש הטוענים, כי למצרים יהיה רק מה להפסיד מביטול ההסכם, ושמירתם על ההסכם לא נובעת מרצון ליונה עם עלה של זית.