אאא

הבחירות הללו מבררות לא מעט אמיתות חדות. הן מגלות למשל, שהציבור הערבי מאס במשותפת. שנפתלי בנט עושה המון רעש בחוץ ומביא מעט קולות בפנים. שהיושרה של בני גנץ עוד מדברת לחלק מהישראלים.

אבל כל זה פחות מעניין אותנו מנקודת מבט פנים-חרדית.

אחד הנתונים הברורים של הבחירות הללו הוא הירידה הדרמטית בכמות התומכים ביהדות התורה ובש"ס, שאיבדו יחד לפחות שני מנדטים יקרים מפז אם לא יותר. מאה אלף קולות נעלמו, נכון לשעת כתיבת השורות, ביום שלישי השבוע ולא נודע מקום קבורתם.

אלו נתונים עובדתיים שיש צורך לנתח אותם ולהבין איפה טעה מי שטעה, ומה היה אפשר לעשות אחרת.

בצד כל זה יש עוד נתון מובהק שממחיש עד כמה האנרגיה של דגל התורה, היכולת שלה ללכד מצביעים, והמשמעת של בוחרי המפלגה, הצילו את יהדות התורה מחרפה בסדר גודל היסטורי.

מניתוח של התוצאות עולה כי מצביעי דגל התורה שקיימו בהידור את מצוות "ככל אשר יורוך" הם העוגן המרכזי של יהדות התורה, והם אלו שסוחבים על גבם את הטלאים, הקרעים והשסעים של הסיעה החסידית.

גם מבחינה פנים-חרדית, בשנים האחרונות דגל התורה הולכת וממצבת את עצמה כקטר של הפוליטיקה החרדית האשכנזית.

נתחיל מהסוף, מהעובדות.

לראשונה בהיסטוריה, הסיעה הליטאית 'דגל התורה' נהנית מארבעה חברים קבועים בכנסת. לא תחת ערעור משפטי, לא בחסדי הנורבגי, ארבעה חברים קבועים.

הלאה.

יו"ר.

ח"כ גפני, מי שבמשך שניים וחצי עשורים נאלץ לשבת בצילה של אגודת ישראל, עבר לקדמת הבמה. הוא היו"ר של המפלגה, הוא גם יבחר הראשון את התפקיד שהמפלגה תקבל. מנגררת של המפלגה החסידית, דגל התורה הפכה לשחקנית המובילה.

מי מילל ומי פילל.

בימים בהם מדברים על משבר הנהגה בחברה החרדית, אי אפשר לברוח מהעובדה, שמקבלת סימוכין בנתוני הקלפיות, שהציבור הליטאי מאוגד תחת ההנהגה הרוחנית של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי ומרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, וגם מצליח להביא הישגים שלא היו כדוגמתם מעולם.

הכוח של הגר"ח קניבסקי להביא קהלים חדשים ליהדות התורה זוכה שוב ושוב להוכחות בשטח עם מצביעים חדשים במקומות בלתי צפויים, שהגיעו לשם לא בגלל אהדתם לחסידות ויז'ניץ, אלא בגלל הערצתם למרן שר התורה.

וכל זה קורה בזמן שאחיותיה של דגל, אם זה אגודת ישראל, או ש"ס, מפגינות התנהלות שלומיאלית ומוזרה.

בואו נדבר קצת על מה היה כאן בחודשים האחרונים.

הברדק ביהדות התורה היה ידוע לכל דרדק.

החרד"לים שליוו את המפלגה בבחירות האחרונות חזרו למפלגות הבית שלהם, אם זה במסגרת עוצמה יהודית או סיעת "נעם".

אבל גם בתוך הבית היו לא מעט צרות.

אחרי שנה של קורונה הצטברו טענות מכל הסוגים והמינים: עודף אכיפה והיעדר אכיפה. נסיעות לאומן ועליה לציון הרשב"י. שושן פורים ותפילות פסח. כל האירועים האמוציונאליים האלו ישבו כמשקולת על המפלגה שהתקשתה לתת תשובות למצביעיה.

גם חוסר ההומוגניות בתוך המפלגה והעובדה שיש בה נישואי אי-נוחות בין החסידים לליטאים לא תרמה הרבה.

הליטאים כעסו על החסידים שכעסו עליהם בחזרה, המתחים הפוליטיים בתוך אגודת ישראל, בין ליצמן, אייכלר פרוש וטסלר, כולם יחד וכל אחד לחוד, לא הוסיפו דבר. במקום לבנות קמפיין שטח אמיתי, להרגיע כעסים וללכד את הציבור, הסיעה החסידית הייתה עסוקה בבוררויות שנמשכו עד הרגע האחרון ואחריו.

ההתנהלות הזו, פלוס מירמור שהולך ומצטבר בשנים האחרונות בקרב החסידויות המרכיבות את אגודת ישראל בעקבות ניוון בעסקונה, גרמו לך שלא מעט אנשים בבית, וגרוע מכך, הצביעו לסמוטריץ'.

בחלק מהערים החסידיות נראו אברכים בלבוש מלא שפועלים באופן גלוי למען הציונות הדתית. מראות כאלו, לא היו יכולים לעבור לולא המתחים הפנימיים ותשתית המרמור ברחוב החסידי.

בזמן שאגו"י דיממה מצביעים, תחושת ההזדהות של הציבור הליטאי הפגינה עמידות יוצאת דופן והתכנסה סביב מדורת השבט.

נכון, דגל התורה לא שלטה בכל ציוץ שעלה בטוויטר ולא העלתה לקבוצות הווטסאפ ישיבות בורקס של ישיבות צוות-היגוי-באנרים. לא כל סגן מנהל מטה דלקנים, זכה ללשכה ויח"צ סביב השעון.

דווקא ש"ס שאמורה הייתה להביא אקזיט משמעותי בבחירות האלה, כשהיא משחקת מול שער ריק, בלי מתנגדים, בלי מרמור של הציבור שלה, בלי שנתניהו שותה את קולותיה – מסיימת את הבחירות האלה בירידה דומה ליהדות התורה.

נראה שמישהו שם סגר חוזה שנתי להפקת תכני ווידיאו, ומנסה לחזור על התעלול השחוק הזה שוב ושוב. כמה פעמים בשנה אפשר להתרגש מקשישה שמדליקה נרות, וכמה מזוזות בקלוז-אפ אפשר לצלם בקמפיין בחירות אחד?

המפלגה סיפקה תכני שעשועים שאיש לא מבין למי ולמה הם נוצרו, ומי לכל הרוחות מרוויח מהם חוץ מהסטודיו שהפיק אותם.

והתוצאות, בקלפי.

במקום להדהד כל אמירה בנאלית של מנהל מטה או חבר מועצה, במקום לפרוט על נימי הרגש ולייצר גרסות כיסוי לקלאסיקות מזרחיות ישנות, דגל התורה יצאה לשטח ועבדה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הציבור הליטאי, ואת זה כבר אפשר לומר בביטחון לאור התוצאות, הוא הציבור הכי מגובש וצייתן במרחב החרדי.

בלי הגוש הליטאי שנתן מאה אחוזי תפוקה, בלי טריקים ובלי שטיקים, יהדות התורה הייתה עכשיו מקימה מטה לספירת קולות מחדש יחד עם ירון זליכה בעל החלומות.

לא רק שהוא יוצא להצביע בהמוניו – הוא מתגייס במסירות למען ההצלחה.

מדברים הרבה על קמפיינים.

חוצן שהיה מביט אתמול באולפנים היה משוכנע שדרעי נבחר להרכיב את הממשלה. היה צריך לעצור את הפאנליסטים שלא יעלו על השולחן ויפצחו בריקוד קאדצ'קה. מהעבר השני היו מי שקוננו על הקמפיין של יהדות התורה ועל הירידה בכמות המצביעים.

מכיוון שאת הכסף סופרים במדרגות, קצת צניעות לא תזיק לאף אחד.