הפתעת הבחירות היתה ללא ספק מפלגת רע"ם, התנועה האסלאמית בראשות מנסור עבאס. הצלחתה תפסה את כל הפרשנים פעורי פה, רבים שאלו איך זה שדווקא התנועה האיסלאמית מאמצת מהלך פרגמטי ומבריק שהופך אותה לבעלת כוח ועוצמה רבה ולא אחותה הרשימה המשותפת החילונית. עבאס מספר שהוא למד את דרכו הפוליטית מהמפלגות החרדיות. מי שרוצה להבין למה הרשימה המשותפת החילונית לא מסוגלת לאמץ את הדרך הפרגמטית, צריך להבין לעומק את המקורות והשורשים של הפרגמטיות החרדית.
העמדה היסודית של הפוליטיקה החרדית מקורה בשדלנות הגלותית מימים ימימה, זו המבקשת "תן לי יבנה וחכמיה". השתדלנים של הקהילות היהדית בכל הגלויות המשיכו את דרכו של רבן יוחנן בן זכאי, שסמוך לחורבן הבית פורש מהקנאים והבריונים אלו שעמדו ומרדו ברומאים ונלחמו למען עיר הקודש והמקדש. רבן יוחנן בן זכאי וויתר על חירות ירושלים יצא מהחומת ופנה בחכמה לקיסר הרומאי על מנת להגן על עצמאות התורה של הסנהדרין שגלתה ליבנה. כך נוצרה הקהילה היהודית האוטונומית תחת השלטון הרומאי, ועל פי המודל הזה המשיך הקיום של הקהילות היהודיות בכל אלפי שנות הגלות.
היהדות הגלותית "לא מתגרה ברשע שהשעה משחקת לו" (ברכות ז ב) אלא מבקשת להציל בתבונה פרגמטית את מה שניתן להציל. השתדלנים היהודים היו מקורבים תמיד לחצרות המלכים. הם היו נאמנים למלכות, המלכים בטחו בהם ללא כל חשש שימרדו בהם. וכך השתדלנים פעלו לבטל גזירות רעות ולקיים את ו היהודית ולדאוג לרווחתה תחת כנפי המלכות המקומית. הקהילה היהדית תמיד הקיאה מתוכה 'משיחי שקר' משיחיים הזויים שביקשו למרוד במלכות וחפצו להביא גאולה כאן ועכשיו.
כך התקיימה היהדות מדורי דורות, עד שבעידן המודרני רוח מהפכנית עברה על העולם. העולם המודרני הפרוגרסיבי ביקש לשנות סדרי עולם מהיסוד, להפיל מלכים ומעמדות "לעולם ישן עדי יסוד נחריבה". הציונות הייתה אף היא תנועה מהפכנית מודרנית. היא לעגה ובזה לחכמה היהודית הגלותית, בשיח הציוני הפך הכינוי "גלותי" לשם גנאי. שבתי צבי, גדול משיחי השקר הפך לגיבור תרבות באתוס והמיתוס הציוני.
בפרק שכותרתו "מדיניות הגלות של אבותינו" זועק רבי אלחנן ווסרמן הי"ד מדם ליבו ומתריע כנגד יהודים שחברו לתנועות מודרניות מהפכניות כדוגמת הסוציאליזם והציונות שביקשו לשנות סדרי עולם ולגאול את העולם כאן ועכשיו. רבי אלחנן מסביר את הסכנה שיש בשיטה המהפכנית המודרנית, והוא קורא ליהודי ללמד מהדרך הפרגמטית הגלותית ולפעול ב"מדיניות נבונה" הדורשת "להתחשב בנסיבות" הוא מסביר שהדרכה של התורה "אל תמרדו באומות" משמעותה בזמנינו היא "שהיהודים לא היו מהפכנים".
היסטוריונים רבים מראים איך כל התנועות המהפכניות החילוניות כמו הקומוניזם ותנועת הלאומיות כדוגמת הציונית ואף התנועה הלאומית הפלסטינית, כל אלו במעמקיהן הן תנועות משיחיות דתיות אלא שהן שעברו חילון, אך מתחת לפני השטח מניע אותן דחף משיחי דתי (של משיחיות שקר) יש בהן דחף עצום שמבקש למרד בסדר הקיים ולשנות אותו מהיסוד.
למדים אנו מדברי רבי אלחנן (שסופו נרצח בידי תנועה מודרנית מהפכנית, התנועה הנאצית, הי"ד) שנגד המהפכנות המודרנית דרך התורה מעמידה את "מדיניות הגלות" שסולדת ממהפכות גדולות ומורה על דרך התנהלות מפוקחת פרגמטית.
דרך גלותית זו נובעת מההבנה מעמיקה שהעולם הזה הוא שבור וחלקי, ועד שהעולם יגאל בידי מי שאמר והיה העולם, אין ביד האדם לשנות סדרי עולם. ניתן וצריך לעשות תיקונים נקודתיים פה ושם כמידת האפשר, אך יש לפעול במסגרת הקיים ולהתנהג באופן מחושב בלי לקחת סיכונים מיותרים. אין לנו לבקש להגשים את כל התקוות כאן ועכשיו. זו היא תמצית החכמה הגלותית "שלא ימרדו באומות".
מספרים שפעם בא יהודי קנאי לאחד מגדולי ישראל שהורה להצביע בבחירות, הקנאי התריס כנגדו ואמר הרי אנו מצווים "שלא ימרדו באומות" למה הרב לא מחרים את השותפות בכנסת, ענה לו הרב, "הלאום היהודי שנוצר כאן, גם הוא עם ואין לנו למרוד בו". אנחנו בגלות בארץ הקודש עלינו לנהוג בתבונה ובפרגמטיות ולא לשנות סדרי עולם אלא לדאוג לבני ברק וחכמיה שיהיה קמח ויהיה תורה.
הלאומיים והקומוניסטים הפלסטינים שבראש הרשימה המשותפת הם חילונים-משיחים כמו כל התנועות החילונים-פרוגרסיבים. הם מבקשים לשנות את מדינת ישראל מהיסוד ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה, ולכפות עליה בעל כורחה הסדר של 'שלום עכשיו' משיחי. מנסור עבאס למד את הפרגמטיות הגלותית מהחרדים וקיבל על עצמו 'לא למרד בלאום היהודי' אלא לפעול בשתדלנות פרגמטית על מנת לדאוג לציבור ששלח אותו.
בשונה מהיהודים שיש לנו מסורת של אלפי שנים של חיים בגלות תחת שלטון זר, למוסלמים אין ניסיון כזה, ברוב שנות היסטוריה מוסלמים חיו תחת שלטון האסלאם, רק בתקופה המודרנית נוצר מצב כזה שמוסלמים חיים תחת שלטון זר. בתנועת האחים המוסלמים יש זרמים וגוונים שונים, בכל מדינה ומדינה ברחבי העולם היא קיבלה צביון שונה. לרוב היא התקשתה לחיות תחת שלטון שאינו איסלמי ופנתה להפיל את השלטונות הקיימים ופעמים גם באמצעי טרור נוראים. אבל לאחרונה כאן בארץ הקודש התרחש לפתע דבר נפלא, מנהיגה של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית למד מהיהודים את חכמת הגלותיות, איך לפעול ביעילות ובפרגמטיות מתוך נאמנות לשלטון הקיים. נסתרות דרכי ה'.
בשעה שהגויים לומדים מחכמי ישראל דרכי חיים, לצערנו הרב ראינו במערכת בחירות זו שצעירים רבים בשולי מחנינו מאמצים את התפיסה המודרנית הרואה ב"גלותית" מידה מגונה, צעירים אלו עברו להצביע לציונות דתית משיחית אנטי גלותית. יתרה מכך בשנים האחרונות בכל ערב פסח צצים קולות בשולי היהדות החרדית שמבקשים למרוד באומות ולעלות להר הבית ולהקריב בזרוע קורבן פסח.
היחס של היהדות החרדית לעליה להר הבית נובע בעיקר מ'מדיניות הגלות' המפוכחת של חכמי התורה. תנו לבכם לזאת, הרי ידוע שיש מחלוקת רש"י ורמב"ם אם בית המקדש השלישי יבנה בידי שמים או בידי אדם. אם תשאל אדם כיום איך יבנה המקדש? כמעט כל חרדי מהשורה יאמר לך בפשטות שבית המקדש ירד באש מן השמים כדברי רש"י, מנגד כמעט כל ציוני דתי ישיב לך שהוא יבנה בידי אדם כדברי הרמב"ם. וכי יעלה על הלב שאבותינו ורבותינו לא הכירו את דעת הרמב"ם? הם ידעו גם ידעו! אלא שהם רצו לחנך אותנו בחינוך הפשוט והחכם של "מדיניות הגלות", להשריש בליבנו כי אין יכולת בידי אדם לתקן את העולם מהיסוד ואין בכוחותיו לבנות לה' בית דירה בתחתונים. הקמת בית מקדש שיעמוד לנצח נצחים ולא יחרב לעולם, דבר זה הוא למעלה מכוחו של בשר ודם. כמו שלמדנו חז"ל "עשינו לך מנורה בימי משה וכבתה, בימי שלמה וכבתה, מכאן ואילך אין אנו ממתינין אלא לאורך". הגאולה השלמה היא דבר כל כך גדול ורם, היא גאולת כל העולמות ותיקונם, לא בידי אדם היא אלא בידי שמים. אין לנו ללכת אחרי משיחיות של שקר המציעים לנו גאולה חלקית וקוראים לנו למרוד ולשנות סדרי עולם. עלנו לצפות למשיח אמת ולגאולה שלמה ואף על פי שיתמהמה בכל זאת אחכה לו בכל יום שיבוא.
יש משיחיות של שקר אבל גם יש משיחיות של אמת. כמו שאומרים בשם אחד מתלמידי הבעש"ט זי"ע שדרש את מאמר האגדה "כל ימי חייך להביא לימות המשיח" ואמר כך- כל יהודי מצווה ש"כל ימי חייו" הוא יפעל ויעסוק רק בדבר אחד "להביא לימות המשיח". כל מצווה, כל מעשה טוב, כל תיקון המידות, כל תיקון תקנה וקבלה טובה, הכל מצטרף יחד לישר דרך למלך המשיח ולתיקון עולם במלכות ש-ד-י. זו היא משיחיות של אמת הנבדלת ממשיחיות של שקר. כל יהודי ויהודי שזוכה ורוחו של משיח אמת שורה עליו, הוא משיחי וגלותי בו זמנית, הוא מצפה לרגלו של משיח בכל מאורע ומקרה והוא פועל לתיקון העולמות העליונים והתחתונים לקרב את הגאולה. אבל הוא יודע טוב טוב שהעולם והיהודי הם בגלות עמוקה ומרה, ו"ארץ נתנה ביד רשע" (איוב ט כד). בעולם הזה אין צדק ואין תיקון השלם עד שיגלה עלינו מלך מלכי המלכים ויגאלנו ובמורא גדול וגילוי שכינה ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
• הכותב הינו ראש מכון חכמת התורה, מייסד 'אספקלריה - מרכז החינוך וההגות מבית המכלול' ומחבר ספר 'השקפת היחוד והאמונה'.