אאא

בניית בית הכנסת אור המערב, השוכן כיום ברחוב המייסדים 14, היוותה אבן דרך משמעותית בהיסטוריה של קרית אתא והיא עדות למורשת עתיקה של מתפללים יוצאי ארצות ערב, אשר ממשיכים להגיע ולהתפלל במקום.

תהליך בנייתו לווה במאבקים משפטיים שהוביל הרב האשכנזי הראשי של העיר דאז, כנגד קהילת מתפללי בית הכנסת, השייכים לממסד הדתי הספרדי.

במהלך שנות ה-80 של המאה הקודמת, קהילת יוצאי ספרד באזור זה גדלה וציבור דתי של למעלה מאלף וחמש מאות תושבים, ביקש לבנות בית הכנסת המתאים למנהגיו ולסגנון תפילתו.

המבנה הישן בו התפללו הפך צר מלהכיל את הקהל שפקד את בית הכנסת בשבתות, במועדים ובימים טובים ולמתפללים רבים נותר רק לשמוע את התפילות מהמבואה ומחצר המבנה. הקהילה חלמה על בניית בית כנסת חדש ובחרה ועד להוביל את הקמתו. 

מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)
מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא, כיום (צילום:יריב אלדד)

קהילת המתפללים חפצה בבית כנסת אשר יבטא את האופי התרבותי של מדינות צפון אפריקה וישלב סגנון אמנותי מרוקאי עם אופי ירושלמי עתיק. מובילי הקהילה יצאו למשימה והחלו במסע חיפושים אחר האדריכל המתאים ביותר, בעל הידע והכישורים הדרושים למשימה.

מרבית האדריכלים שפעלו בשנים אלו בישראל היו יוצאי אירופה או אמריקה ואופי תכנון הפרויקטים שלהם התבטא באלמנטים מערביים שלא תאמו את המאווים והזיכרונות של מתפללי בית הכנסת מארצות מוצאם. קהילת אור המערב, שמרביתה הם יוצאי ארצות ערב וצפון אפריקה, ביקשה בית כנסת בעל מאפיינים מרוקאים, שישקף את רוח התפילה והאווירה אותה זכרו מילדותם. 

את ועד בית הכנסת הוביל רו"ח איציק טולדנו וחבריו היו דוד פרץ, יעקב טולדנו, דוד אלקובי, ברוך כלפון ויוסף סלם ז"ל, סבא שלי. בית הכנסת היה במרכז חיי הקהילה ובנוסף לתפילות שבשגרה התקיימו בו אירועים והוקם כולל ללימודי תורה. סבא שלי שהיה ממייסדי בית הכנסת היה מחובר אליו בכל רמ"ח אבריו.

מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)
מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)

הוא נהג להתפלל בבית הכנסת בכל ימות השבוע, למד תורה בכולל, לקח חלק בתפעול השוטף והיה חלק מהשדרה הניהולית שהובילה את פרויקט הבניה. כילדה, נהגנו להגיע אל בית הכנסת של סבא בשבתות ובחגים.

חקוקים בי זכרונות מתפילות יום הכיפורים עם קהל רב של מתפללים וציפיות הצמים לשמוע את תקיעת השופר. משפחתינו המורחבת נהגה לפקוד את בית הכנסת וכשהועד הכריז על הקמת בית כנסת חדש, חברי הקהילה הציגו את המועמדות של אדריכל ניסים פורטל, להיות אדריכל בית הכנסת החדש. 

ניסים, אבא שלי, הוא בוגר הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים של הטכניון, והתמחה לאורך השנים  באדריכלות ספרדית ומרוקאית. למתפללים היה חשוב לבחור אדריכל מתוך הקהילה, שיוכל להנציח את המסורת הצפון אפריקאית וידגיש את העושר התרבותי של יוצאי ארצות ערב.

מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)
מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)

בזמנו, אבי היה בין האדריכלים הבודדים בארץ שנשאו את המטען הגנטי המתאים אותו דרשו מתפללי בית הכנסת שידעו לשלב ידע אקדמי, אהבה לתורה, מורשת תרבותית וניסיון פרקטי לכדי תוצאה מושלמת. ועל כן בחרו בו ברוב קולות לתכנן את בית הכנסת החדש. 

אבא שלי נולד במרקש, מרוקו ועלה עם משפחתו לישראל בהיותו בן שש. סבא חיים וסבתא זוהרה פורטל התיישבו בקריית אתא, שהייתה אז בראשית ימיה, עם אחד-עשר ילדיהם.

משפחתנו שייכת לוותיקי העיר קרית אתא ורבים מבני המשפחה הם אמנים מובילים בתחום האדריכלות, הציור, הגרפיקה, העיצוב והמוזיקה. השמירה על המסורת היהודית עוד בבית הוריהם במרוקו, האהבה לתורה, עושרם התרבותי והצמא לידע כללי, הפך את שבט הפורטלים לאנשי שיח אהודים והם צמחו להיות דמויות מובילות בקהילה.

מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)
מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)

אבי, תכנן עשרות בתי כנסת המשלבים אלמנטים אוריינטליים המאפיינים את תרבות ארצות ערב. האדריכלות המרוקאית מאופיינת בקשתות המרשימות, בחומרי הבניה המבודדים בין חום לקור, באקוסטיקה שבחלל אולם התפילה ובצבעים חמים היוצרים אווירת שייכות למקום. 

אף אחד מהמתפללים כולל ראש העיר דאז, דוד ראם, לא שיער בדעתו את מסכת התלאות אותה נאלצה הקהילה לעבור במהלך תקופת בניית בית הכנסת אור המערב. הרישיון המקורי לבניה ניתן על ידי העירייה והוא יועד להיבנות על גג המקווה העירוני הנמצא בסמוך.

מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)
מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)
הגדלה

הרבנים האשכנזים התנגדו להקמת בית הכנסת הספרדי שם ולבסוף הגיעו לפשרה עליה חתמו, לבניית בית הכנסת במקומו הנוכחי. יו"ר הועד דאז, איציק טולדנו, הוביל מאבק הירואי ונאלץ לספוג איומים על חייו ועל חיי משפחתו.

"לראשונה בישראל - רב מונע הקמת בית כנסת בעירו", צרחו שלטי מחאות שהובילו מתפללי בית הכנסת אור המערב כדי לקדם דיון ציבורי בנושא. הרב האשכנזי של העיר דאז, הוביל התנגדות עיקשת, עתר לבית המשפט, התנגד לתוכניות הבניה והערים קשיים חדשות לבקרים במטרה ברורה "לנקות את קרית אתא ממרוקאים". 

הרב האשכנזי של העיר פרש את תוכניתו על גבי העיתונים המקומיים, ובה ניכס לעצמו שלטון יחיד בשטח גאוגרפי השייך למתחם בתי הכנסת בעיר. הנרקיסיזם ושכרון הכח שהיו נכסיו, גרמו לו להוביל ציבור שלם בעיוורון מוחלט למאבק אישי כנגד הממסד הדתי הספרדי אותו נהג לכנות פרימיטיבי.

בית הכנסת "עץ החיים" הסמוך, הוא היחיד מבין שאר בתי הכנסת יוצאי הממסד הדתי האשכנזי ברחוב, שלא הסכים להיות שותף לפארסה, ולא לקח חלק במסע ההתנגדות למנוע את הקמת בית הכנסת החדש.

למעלה ממאה אלף שקלים שבמקור גויסו עבור הקמת בית הכנסת, שולמו עבור הוצאות משפטיות מיותרות כנגד ההתנגדויות שהובילו להוצאת צווי הפסקת בניה. התוכנית המקורית של בית הכנסת כללה אולם אירועים תת קרקעי עבור 400 מוזמנים, אולם מתפללים גדול יותר ועזרת נשים גדולה יותר.

למרות המכשולים קהילת מתפללי אור המערב לא נכנעה והובילה דיאלוג פתוח בין כתלי בית המשפט עד שהושגה פשרה. תכנית הבניה המעודכנת כללה אולם מתפללים קטן יותר, עזרת נשים קטנה יותר והאולם התת קרקעי בוטל. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)
מתוך בית הכנסת הספרדי בקרית אתא (צילום:יריב אלדד)

כיום, יותר מעשרים שנים אחרי, השלום שוכן ברחוב המייסדים. בית הכנסת אור המערב נחשב לאחד מבתי הכנסת החשובים בקרית אתא הפך להיות נכס ומקור גאווה לממסד הדתי הספרדי.

הניצחון של קהילת אור המערב הוא חלק ממורשת המקום ומבקרים רבים פוקדים את בית הכנסת כדי לשמוע את תולדות בנייתו ממקור ראשון ומהאנשים שלקחו חלק בתהליך הקמתו.

כבת דור שני ושלישי למייסדי בית הכנסת, אני גאה בדור הבוגר שבחר בדיאלוג, בהידברות ושמר על חוקי מדינת ישראל לאורך כל התקופה.

מייסדי אור המערב הראו שזרמים שונים ביהדות יכולים לחיות בשכנות בשלום, ויחד ניתן לפתור בעיות בדרך חיובית ומועילה. הדרך בה בחרה קהילה אור המערב להתמודד עם האתגרים שניצבו בדרכה ראויה לשבח והיא מעידה על סובלנות ואורך רוח. הפתיחות המחשבתית שהפגינו המייסדים לשלטון החוק, היא דוגמא ממנה ניתן ללמוד על השלום שמתחיל בתוכנו. 

וכל המרבה לספר את סיפור בניית בית הכנסת אור המערב, הרי זה משובח.