אאא

בחוות דעת שהועברה היום (שלישי) למזכיר הממשלה, קובע היועץ המשפטי לממשלה, כי אי מינוי שר משפטים, לא מאפשר לכנס עוד את הקבינט המדיני-ביטחוני, או את ועדת השרים לענייני קורונה.

על פי מנדלבליט, חוות דעתו מבוססת על סעיף 6(א) לחוק הממשלה, שקובע באופן פרטני את זהותם של השרים שאמורים תמיד להיות חברים ב'ועדת השרים לענייני ביטחון'.

סוגיית מינוי שר המשפטים  קבוע נמצאת, כזכור, במחלוקת בין יו"ר כחול לבן ושר הביטחון בני גנץ - שמינוי במשרד זה פגע - לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עד כה סירב נתניהו להעלות את הנושא להחלטה בממשלה, ובתגובה מונע גנץ את העלאת נושא רכש החיסונים בממשלה, למרות שגם הוא הודה כי שוכנע על ידי משרד הבריאות בנחיצות רכש זה.

בסעיף החוקתי, שלפי היועמ"ש מסכל כעת את דיוני הקבינט, נכתב: "ממשלה תפעיל ועדת שרים שהרכבה: ראש הממשלה – יושב ראש, ממלא מקומו, שר הביטחון, שר החוץ, השר לביטחון הפנים, שר האוצר ושר המשפטים".

 מנדלבליט, בהצגת נימוקי כתב האישום לנתניהו. ארכיון (צילום: לע"מ / חיים גולדברג, כיכר השבת)

יצוין, כי במקרי חירום כן נאות מר מנדלבליט, "בדוחק" כלשונו, להתיר את כינוס הקבינט הביטחוני אף ללא נוכחות של שר משפטים.

מוקדם יותר נחשף, כזכור, כי גורמים בליכוד העלו הצעת הפשרה יוצאת הדופן לפתרון הפלונטר שנוצר סביב אי-המינוי במשרד: למנות החזיר בהקדם לכהונתה את השרה לשעבר, איילת שקד.

לפי הגורמים, בשיחות המשא ומתן ביניהם לבין 'ימינה', עלתה אפשרות זו, שתביא הישג נוסף: קירוב מפלגתו של בנט לנתניהו, וחישוקה כך שלא תחבור לגוש המתנגד לו.