פרויקט מיוחד

לשורר, במילים או בשתיקה; מחווה חרדית ליום הזיכרון

שלושה משוררים חרדים מעניקים הצצה מרתקת לסצנת השירה החרדית המתפתחת, ומביעים במילים או בשתיקה את רחשי הלב • ב'ספירת העומר' מקשיבים לניגון שבמילה (חרדי)

אלי דן | כיכר השבת |
עדן אביטבול, צביקה בוטרמן ובנצי גולדשטיין (צילום: (עדן אביטבול - ינאי יחיאל))

בחברה הישראלית הכללית, משתמשים בכינויים שונים לימים הללו שבין יום השואה ליום העצמאות, יש המכנים אותם "הימים הנוראים" יש המכנים אותם "עשרת ימי תודה", עבור המגזר החרדי ימים אלו הם ימי 'ספירת העומר' בהם רבים נוהגים שלא לשמוע מוזיקה.

לא ניתן להשוות את תחושת החיבור לימים הללו בין המגזרים השונים, אך השנה התבשרנו על יוזמה מעניינת של משוררים חרדים המבטאים באמנות את תחושותיהם אל מול הזיכרון והכאב הקרוב-רחוק כל כך.

בשונה מיצירות אמנות פופולרית כמו ציור, פיסול, או מוזיקה, קריאת שירה בדרך כלל מצריכה מאמץ אינטלקטואלי, וקשב נפשי מיוחד. שיר איננו יכול להיקרא ב'נשימה אחת' וברפרוף מהיר כדרכם של צרכני תקשורת רגילים.

יתכן כי דווקא בימי ספירת העומר בהם האזנה למוסיקה 'רגילה' איננה מצויה, יהיה יותר קל להתחבר לסוג האמנות הייחודי הזה.

בן ציון גולדשטיין שיר ליום זיכרון - עבודה אומנותית

משורר ופעיל בשדה השירה במגזר החרדי, שיריו פורסמו בבמות שונות, ספרו הראשון בשלבי עריכה.

גולדשטיין על השיר: "בשנים האחרונות, מתעורר השיח סביב יום הזיכרון, נדמה שצעירי המגזר מבקשים להבין את חלקם או מקומם מול היום הזה. כשניגשתי לכתיבה, מצאתי את עצמי כותב כמה מילים ופסוקים, ומבין שאני מחדש זיכרון סביב נושא שבו בתכלס', יש לי וואקום ואין לי זיכרון ומסורת של זיכרון.

"בהבלחה של רגע, אני מוצא עצמי גורע את כל מילות השיר ומשאיר רק פסיק ונקודה. מה שנותר הוא דף כהה ובו ורק נקודה לבנה שמבקשת להתקיים ולהיוולד מחדש".

שיר ליום הזיכרון (בן ציון גולדשטיין)

צביקה בוטרמן - נושא בעול

מוסמך לרבנות עובד סוציאלי ומטפל רגשי.

צביקה על השיר: "קו השבר שהחרדי חווה בימים אלו הוא אמיתי. הלב יוצא למשפחות הנפגעות אך המרחק וה"עבר" נוכח ומקשה. בלי לוותר על מי שאנחנו אנחנו בוחרים להרכין ראש ולהיות "נושא בעול".

נוֹשֵׂא בְּעֹל
עִם חֲבֵרוֹ,
זֶה שֶׁאַף פַּעַם
לֹא הָיָה רֵעוֹ,
וּלְהֶפֶךְ.

עֵת נִלְחַם הוּא
בַּגְּבָעוֹת הַנְּטוּשׁוֹת,
עֵינֶיךָ נִלְחֲמוּ
בָּאוֹתִיּוֹת הַמְּרַצְּדוֹת,
וְרַסָ"רְךָ הַמַּשְׁגִּיחַ
הִשְׁאִיר אוֹתְךָ
לְכָרִית מְרוּטָה,
לְשַׁבָּת שֶׁל יִסּוּרִים,
וְחָשַׁבְתָּ שֶׁלִּכְלוּם

גּוֹרָלְךָ
וַעֲתִידְךָ
עֲרָפֶל קְרָב,
מָלֵא נִיצוֹצוֹת,
וּלְעִתִּים מוֹתְךָ
הַפְּנִימִי הַלֹּא מְרַגֵּשׁ,
מִזְדַּהֶה
עִם נְפִילוֹת מֻקְדָּמוֹת.

וּבְיוֹם זֶה,
לִבְּךָ יוֹצֵא
אֶל כְּאֵבָם הַחוֹדֵר,
מַשְׁאִיר אוֹתְךָ זָר,
וְתִרְצֶה לִשְׁלֹחַ זֵר
אוֹ חִבּוּק,
אַךְ דָּם בְּנָם
הוּא נָהָר
וְאַתָּה בָּעֵבֶר.

עדן אביטבול - קוצים סגולים

משורר, אברך, תסריטאי ובעל טור במקור ראשון.

עדן על השיר: "זהו שיר זיכרון או שיר תזכורת. זיכרון לחללים ותזכורת לנו על שלא נוכל להתעלם".

קֻפָּאִית בְּשֵׂעָר צָבוּעַ חוֹמֶלֶת
בַּחֲנוּת הַמַּתָּנוֹת עַל אֲגַרְטָל
עוֹטֶפֶת לִי אוֹתוֹ בְּעַמּוּד שַׁעַר
שֶׁל עִתּוֹן מַהֲדוּרַת אָסוֹן.
מִבַּעַד לַזְּכוּכִית אֲנִי קוֹרֵא
בֵּין הַקְּמָטִים כּוֹתֶרֶת רָאשִׁית:
לְאָן הָלַכְתָּ יֶלֶד שֶׁלִּי?
תַּדְלִיקוּ אֶת הָאוֹר
תַּדְלִיקוּ אֶת הָאוֹר
מְבַקֶּשֶׁת אֵם בְּמִסְדְּרוֹן
הַמָּוֶת הַחִוֵּר.
אָמָּנִית רוּחַ מְהַדֶּסֶת עַל עֲקֵבִים
מוֹחָה לָהּ דִּמְעָה-מוֹרַחַת-אִפּוּר
וּמְלַטֶּפֶת: יַדְלִיקוּ יָפָה שֶׁלִּי
יַדְלִיקוּ
הָאָנַרְכִיסְט שֶׁרִסֵּס בִּתְעָלַת הַיַּרְקוֹן
אֲרוֹנוֹת קְבוּרָה עֲטוּפִים בַּדֶּגֶל הַפַלַסְטִינִי
הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בְּיוֹם כִּפּוּר
לִמְחֹק עֲווֹנוֹת יְצִירָה.
בְּמַעֲלֵה הָהָר הַמִּתְעַטֵּף קַיִץ
חוֹתְכִים אוֹתִי קוֹצִים סְגֻלִּים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר