היסטוריה ואקטואליה

האיחוד של החרדים עם הנוצרים שניצח את הרפורמים

מערכת הבחירות בגליציה בשנת תרל"ט (1879) נערך איחוד בין יהודים חרדים לבין נוצרים שגברו יחדיו על המתירנים, והרפורמים; בעקבת הניצחון נכתב שיר פזמון לאירוע (היסטורי)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
המשורר ד"ר ר' יהודה ליב לנדא והגר"ש סופר (צילום: מתוך jbc.bj.uj.edu.pl; מתוך הספר "איגרות סופרים", הוצאת בית המסחר של יוסף שלעזינגר, ווין - בודאפסט , 1929)

פרק ג': במערכת הבחירות בגליציה בשנת תרל"ט (1879) נערך איחוד בין יהודים חרדים שמרנים, לבין נוצרים שמרנים שגברו יחדיו על הנוצרים המתירנים, והיהודים המתחדשים הרפורמים המתבוללים בראשם ד"ר אמיל ביק.

שמחת הניצחון על המועמד ד"ר אמיל ביק נציג 'שומר ישראל' הייתה עצומה. ונכתבו שירי פזמון על האירוע. ר' יהודה לייב לנדא (הילל בן שכ"ר) כתב בעיתון 'מחזיקי הדת':

"לא ינום לא יישן מחזיק בדת/ לא יתן טרף לעמו למתלעות כפירים/ על אמונת ישראל לא ידרכו גת/ מגלחי דת כמו אנשים צעירים קראו האח! מחזיקי הדת הידד צווחו! כי השומרים כפו ראשם לארץ שחו".

המשורר ד"ר ר' יהודה ליב לנדא (הילל בן שכ"ר) (צילום: מתוך jbc.bj.uj.edu.pl)

הגר"ש סופר זכה בסיבוב הראשון ב-931 קולות מתוך 2204 ובסיבוב השני ב-1443 מתוך 2639.

בעיתון 'מחזיקי הדת' נכתב מאמר תחת הכותרת 'קידשנו את השם', וכך לשונו:

"באמת קידשנו את השם, העולם יווכח שגם יהודי הגון בתור אדם המעלה, אז רב מלא בש"ס ופוסקים.. מיט זקן ופאות ציצית ותפילין לשבת בפרלמנט לחוות דעתו גם הוא איך לנהג המלוכה והמדינה אם לשבט ואם לחסד אם לשלום ואם למלחמה וכדומה. וחוץ לזה ירומם קרן התורה והדת ויראו שונאינו ויבושו".

חבר הפרלמנט האוסטרי הגאון רבי שמעון סופר זצוק"ל (מתוך הספר "איגרות סופרים", הוצאת בית המסחר של יוסף שלעזינגר, ווין - בודאפסט , 1929)

התייחס למערכת הבחירות הללו מרנא הסטייפלר, ופסק שמותר להשתתף בבחירות במדינת ישראל, ודלא כשיטת הרה"ק מסאטמר, והביא ראיה מהחתם סופר ששלח את בנו הגר"ש לשבת עם גוים עובדי עבודה זרה כדי להציל את שניתן להציל.

מרנא הסטייפלר: "הגה"ק ר"ש סופר ז"ל בנו של החתם סופר ז"ל היה נבחר בפרלמנט אע"פ שהיה בין גוים עובדי עבודה זרה" (קריינא דאגרתא, אוצר החכמה)

לאחר ניצחוננו המהדהד של הגר"ש סופר כנגד ה'מתחדשים' נכתב מאמר בעיתון 'מחזיקי הדת' אודות קידוש ה' העצום שעשה הגר"ש סופר בפרלמנט, וכך לשונו:

"ובהתאסף ראשי הלאומים בבית הבחירה נתקבל בכבוד גדול מאד, ורבים מהנבחרים, סגנים נסיכים והיושבים ראשונה במלכות נגלו אליו ויושיטו ידם לו באהבה וחבה יתרה וישאלו לשלומו. אף הוא השיב להם אמרי כבוד בטוב טעם לאיש כפי ערכו, זה אדוננו ורבנו יפה לנו אשר בו נתפאר".

ויש לציין כי בארצות גולה כמו גליציה והונגריה מי שנשלח בפועל להתייצב בחזית המאבק בבתי הנבחרים ולשאת נאומים בפני חברי הפרלמנטים היו דווקא גדולי הרבנים עצמם שהיו בקיאים בכל רזי הפוליטיקה הארצית ולא, כנהוג בזמננו, נציגיהם הפוליטיים.

>> לקריאה נוספת:

- שקיעת האורתודוקסיה בגליציה במפנה המאה העשרים בראי העיתונים החרדיים מחזיקי הדת וקול מחזיקי הדת. מנחם קרן־קרץ.
-יהודי גליציה והחוקה האוסטרית - מאת רחל מנקין.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר