אאא

פרק א': ביום י"ד באייר עם ישראל מציין את היארצייט של גדול התנאים רבי מאיר בעל הנס.

קברו נמצא דרומית לטבריה על כביש 90. לפני שנים רבות, צומת צמח לא חובר לטבריה על ידי כביש 90, ותושבי טבריה נאלצו לשוט בסירות מטבריה כדי להגיע להילולא שלו. בדרך, היו כשלשה ק"מ של הריסות מרעידות אדמה משנים עברו, שאי אפשר ללכת עליהן, לכך הגיעו לקברו דרך שיט בכינרת.

אחד מגדולי התנאים היה רבי מאיר: "סתם מתניתין רבי מאיר" (בבלי סנהדרין פ"ו). רבי מאיר הוסמך ע"י רבי יהודה בן בבא בין הישובים אושא לשפרעם, ליד מחלף סומך של ימינו. (בבלי עבודה זרה ח')

אחד המדרשים הנוראים והמבהילים המתארים את קדושתו וענוותנותו העצומה, ארע בבית הכנסת של חמת בטבריה. כדי להשכין שלום בין בעל לאשתו רבי מאיר ציוה על אשה לירוק עליו כציווי בעלה (ויקרא רבה פרשת צ"ו פרשה ט').

אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, הייתה 'אשת חבר', היא התערבה והחוותה את דעתה, וחכמים קיבלו את דעתה (תוספתא מסכת כלים -בבא מציעא פרק א ו).

הנס על שמו קרוי רבי מאיר הוא שהציל את אחות אשתו שחטפו אותה הרומאים והושיבוה בבית האסורים. רבי מאיר שכנע את השומר שיעזור לו, ובאם יסתבך בצרה, שיאמר: "אלוהיו של רבי מאיר ענני". (בבלי עבודה זרה י"ח)

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

סיפור נוסף הובא במדרש (משלי פרשה לא) על שני בניו שנפטרו ורבי מאיר קיבל עליו את הדין בעזרת מוסר מאשתו ברוריה.

במדרש[1] מובא סיפור מבהיל  על רבי מאיר שחשש שחטא. מפני שלאחר שהשתכר טענה לו אשה שהיא מכירה סימנים בגופו. רבי מאיר נרעש וביקש תשובה, וציוו לשני גברתנים לקחתו ליער, ואם יטרפוהו חיות רעות ליקח העצמות כדי לקוברו כבעל תשובה. ואכן לקחוהו ליער שלושה ימים ולילות ולבסוף בא אריה ועקר צלע מצלעותיו, ואכל ממנו כזית. כשחזר רבי מאיר לבית, יצאת בל קול ואמרה: "רבי מאיר מזומן לחיי העולם הבא".

בירושלמי כלאיים (פ"ט ה"ג) אמר ר"מ על עצמו "משיחכון דידכון". מבואר במדרש (תלפיות, וזאת הברכה) שבכל דור ישנו צדיק שראוי להיות משיח, ורבי מאיר ידע שהוא היה ראוי, אולם הדור לא היה ראוי. והמקובלים ביארו ברמז: מאי"ר ראשי תיבות: 'משיח אפינו רוח יהוה'.


[1] הובא בבתי מדרשות ב, 28-26; אוצר מדרשים ב, 278-277; בית-המדרש א', 83-81; ספר המעשיות (בגדד), צפונות, קעב-קעג ("בין שיני אריות").

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com