אאא

"טרור הטיקטוק": לפי נתוני משטרת ישראל, מבין מאות תיקי החקירה שנפתחו בשנתיים האחרונות בגין תלונות על מקרי אלימות גופנית הקשורים לאינטרנט, רק במקרים ספורים נעשה צדק.

סקירה המתפרסמת היום ב'ידיעות אחרונות' מעלה, כי שניים מתוך כל שלושה תיקים שנפתחו בשנת 2019 בעקבות תלונות שעניינן אלימות שנבעה מפעילות באינטרנט - "טרור הטיקטוק" - נסגרו או נגנזו.

כמו כן, כ-39% מתיקים שכאלו שנפתחו ב-2020 נסגרו או נגנזו בידי פרקליטות המדינה או המשטרה, 41 אחוז מהתיקים עודם ממתינים להחלטה, 18 אחוז מהתיקים עדיין בחקירה ופחות משני אחוזים הגיעו להכרעה בבית המשפט.

 תקיפת בחור הישיבה ברכבת הקלה (צילום: מתוך טיקטוק)

"מדובר על תקיפות פיזיות שנגרמו עקב הסתה ברשתות החברתיות", מסביר הכתב גלעד כהן; "תיקים שבהם הגיעה המשטרה למסקנה כי יש לחקור את תלונת הקורבן לאלימות הפיזית גם במרחב הווירטואלי".

לדברי עו"ד נאוה זרנגר, המתמחה בתחום, ששוחחה עם העיתון, "הנתונים האלה מוציאים את האוויר מקריאתו החשובה של מפקד מחוז ירושלים לכל אותם צעירים חרדים שהותקפו, לבוא ולהתלונן".

"אם ממילא רק תיק אחד מכל שלושה שורדים את הליך החקירה של המשטרה והבחינה של הפרקליטות, ורק תיקים בודדים מאוד מסתיימים בהכרעה שיפוטית - למה שמי שגם ככה איבדו מתחושת הביטחון האישית שלהם יבחרו לפנות למשטרה?".

 תקיפת חרדי בעיר העתיקה (צילום: מתוך טיקטוק)

מנגד, במשטרה טוענים כי המספרים סבירים, ש"כל פנייה מטופלת באופן יסודי ומעמיק", ומנסים לספק את ההסבר הבא: "הרשת אלימה, אבל לא בכל מקרה יש אישור למשטרה לחקור בעבירות של הסתה לאלימות".

"כשאפשר להגיע לעבריין, אנחנו מגיעים אליו. חלקם מסתתרים מאחורי כינוי. בשביל להגיע ליוזר, אני צריך להוציא צו לרשת החברתית, ולא כולן מכבדות את בתי המשפט כאן", אומר סגן ניצב זיו שגיב, ראש מפלג חקירות במשטרה.