אאא

פרק ג': הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן כותב שהשם 'בעל הנס' הופץ ב-400 שנים האחרונות, ואין לכך שמץ של בסיס בספרים קדמונים. לטענתו, השם נפוץ לאחר שבעליית הרמב"ן לארץ ישראל, הוא הראשון שיסד קופות צדקה, וקראום בראשי תיבות: קופת רמב"ן, לימים שונה שמם לקופת "רבי מאיר בעל הנס" (ספר המקומות הקדושים).

אכן ב-400 השנים האחרונות, בעקבות פסיקתו של המקובל רבי חיים ויטאל בשמו של האר"י הקדוש על קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ובעקבות פריחת ארץ ישראל בידי לומדי הכוללים, ואיסוף הצדקה ברחבי העולם למען מטרה נעלה זו, קברו החל להתפרסם בעולם הגדול, שהרי לירושלים יש את הכותל, לחברון יש את האבות הקדושים, לצפת יש את רבי שמעון בר יוחאי, ולטבריה לא נשאר כלום. זה גרם לקבר רבי מאיר (וכן לבארה של מרים) לחולל ישועות ולהתפרסם בכל העולם כולו ברפואת חולים, ומציאת אבדה וכו'.

שערים. 5 מאי 1958
שערים. 5 במאי 1958

הדיין רבי אליהו הכהן מאיזמיר כותב בשנת תנ"ה (1695): "מי שמאבד איזה דבר... אם ינדור שמן למאור לנשמתו של רבי מאיר, מיד מוצא האבידה".

בעת חידוש הישוב היהודי בטבריה, הגאון רבי חיים אבועלפיה בשנת תק"ב (1742) גזר שכל הנודר לשם רבי מאיר בעל הנס, ישלם את נדרו רק לעניי העיר טבריה: "וכל הספרדים בני חו"ל קיימו לקבלו עליהן הסכמה זאת".

משמו של הבעש"ט אמרו: "אם אדם בא לידי סכנה וצריך לנס, אזי יתן ח"י גדולים בשביל נרות לבית הכנסת, ויאמר בפה מלא אני מנדר ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רבנו מאיר בעל הנס, אלהא דמאי ענני! ויחזור ע"כ שלושה פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך... כשם ששמעת את תפילת עבדיך מאיר ועשית לו ניסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל עמך, הצריכים לניסים נסתרים ונגלים. אמן, כי יהי רצון".

קברי רבי מאיר בעל הנס (צילום: David Cohen/FLASH90)
קברי רבי מאיר בעל הנס (צילום: David Cohen/FLASH90)

רבי חיים הורביץ בספר 'חיבת ירושלים' כתב: "וישראל קדושים נוהגים בכל תפוצות ישראל אם יארע חלילה וחס איזה גניבה ואבידה ובכל עת צרה וחולי ומכאוב רחמנה ליצלן, נודרים שמן או מעות על קברו של רבי מאיר ואומרים "אלהה דמאיר ענני בזכותו" והוא יענם ויעזרם ויפלטם".

שמע הסגולות התפרסם, ואבותינו בכל ארצות הגולה תרמו לעילוי נשמת יקיריהם לקופה הקדושה רבי מאיר בעל הנס, הנשים נהגו טרם הדלקת נרות בערב שבת לתרום כמה פרוטות לקופה, גם בהפרשת חלה הנשים הפרישו בשביל רבי מאיר, מסתבר שהדבר עורר אהבה וכיסופים לארץ הקודש.

- לקריאה נוספת: ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל', זאב וילנאי, הוצאת מוסד הרב קוק

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com