אאא

פרק ה': אנו עסוקים ביסודה של העיר חדרה על ידי הגרמ"מ אפשטיין ראש ישיבת חברון בשנת תרנ"א (1891).

ארבעת המייסדים, ביניהם האברך הצעיר הגרמ"מ אפשטיין, רכשו שלושים אלף דונם מאת ערבי-נוצרי בשם סלים חורי. עזר להם הפעיל הציוני הנודע: יהושע חנקין הנודע כמתווך לרכישת קרקעות, משום שהוא ידע היטב את השפה הערבית.

תחנת אגד עתיקה בעיר חדרה, כיום מוצגת במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
תחנת אגד עתיקה בעיר חדרה, כיום מוצגת במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)

יהושע חנקין הביא את החבורה מנמל יפו לאדמות חדרה, שבאותם ימים, הייתה משטחי ביצות המלריה הגרועים ביותר בארץ ישראל.

יש לציין שר' יחיאל מיכל פינס, חבר באגודת "חובבי ציון" ביפו, ניסה לטרפד את העסקה בין חנקין לגרמ"מ אפשטיין וחבריו. היו שטענו שהיה כך מפני שהוא עצמו חפץ לרכוש את קרקעות חדרה (גם את קניית רחובות באותן שנים פינס ניסה לטרפד).

למרות ניסיונו של הרב פינס לטרפד את העסקה, הגרמ"מ אפשטיין וחבריו השתכנעו מזאב טיומקין, שליח "חובבי ציון" מרוסיה, והם קנו חלק מאדמות חדרה. מסתבר שגם בשל שפעיל האגודה בשם אהרון אייזנברג טען לגרמ"מ אפשטיין וחבריו שאדמות חדרה טובות יותר מאדמות רחובות.

לאחר הקניה נסע אחר מהמייסדים לעיר ביירות, וחזר עם המחאה בנקאית שמיועדת לזאב טיומקין. לא ידוע מי מהארבעה נסע לביירות, האם הגרמ"מ אפשטיין, או אחד מחבריו.

לא קלה הייתה דרכם של המתיישבים, רובם חלו במחלת המלריה הקשה. אנשים נפלו אז כזבובים ממחלה זו. יהושע חנקין המתרגם בין הרוכשים לערביי הסביבה, שיקר במצח נחושה על ארבעת האירופאים, ולאחר שערבי מקומי פגש אותם במהלך הביקור ושאל את יהושע חנקין: "האם אתה מתכוון להביא את האירופאים הללו לגור כאן? - דע לך שכאן השער למחלת המלריה".

לאחר שהלך אותו ערבי, שאלו ארבעת המייסדים את חנקין, "מה אמר אותו פלאח??", ועל כך ענה חנקין: "הבדואים משבחים את הנחלה הזו". לימים הסתכסכו אתו המתיישבים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הנצחתו של הגרמ''מ אפשטיין במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
הנצחתו של הגרמ"מ אפשטיין במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
הנצחתו של הגרמ''מ אפשטיין במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)
הנצחתו של הגרמ"מ אפשטיין במוזאון החאן בחדרה (צילום: ישראל שפירא)

רבי משה מרדכי אפשטיין האמין בשעתו לחנקין, וכתב לשולחיו חברי "חובבי ציון" בליטא, אגרת בה הוא מתפייט שהוא לא יכול להפסיק להתרשם מהיופי של הטבע בחדרה שבעתיד. האדמה של המקום כתב, יש לה צבע של קפה, שהוא הסוג הטוב ביותר בארץ ישראל. האדמה מתאימה לנטיעת פרדסים.

זכה אותו צדיק וקדוש הגרמ"מ אפשטיין, ולא יצא מכשול מתחת ידו, ובימינו העיר חדרה פורחת ומשגשגת, כולל מטעים ופרדסים סביבה.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com