אאא

ברוך השם, כעת זה כבר סופי, למעשה מתחילת השבוע הנוכחי הורדנו מסכות כמעט בצורה מלאה.

וכדרכינו ננסה לחשוב ולהבין לאור פרשת השבוע, מה אנחנו עושים עם זה, ומה אנחנו מפיקים מזה לחיים.

ובכן, מבחינה מעשית, יש לי הצעה מאוד פרקטית, כמה פשוט, להתחיל לחייך... החיוך הוא חיובי ומועיל, בדוק ומנוסה, כמובן מבחינה יהודית. וגם 'נבדק מדעית'...

פרשתנו השבוע מורכבת משתי פרשיות, הפרשה השנייה היא פרשת קדושים, התורה  מצווה אותנו מצוות רבות הקשורות ב'בין אדם לחברו'. זו היא הפרשה בעלת המספר הגדול ביותר של מצוות, אשר חלק גדול מהם עוסק במצוות הללו, כמו "ואהבת לרעך כמוך" ועוד ועוד.

בימים אלו שבין פסח לשבועות, ימי ההכנה למתן תורה, הדברים מקבלים משנה תוקף, כפי שחז"ל מלמדים אותנו במסר הנלמד ממותם של תלמידי רבי עקיבא, שעל פטירתם אנחנו מתאבלים עד היום הזה במנהגי האבלות בימים אלו בהם לא עורכים חתונות, אירועי שמחה ועוד. הלקח אותו אנו מפיקים מכך הוא חשיבותה של הנהגת כבוד זה לזה.

התורה נותנת מקום מרכזי לעשיית טוב עם השני. זו היא זכות, חובה ומצווה.

בין מצוות התורה בפרשה אנו מוצאים את מצוות: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ", ופרשו חכמים שהכוונה היא לדון את הזולת לכף זכות, וכפי שאמרו במשנה במסכת אבות - אותה אנו קוראים בשבתות אלו של ימות הקיץ - "הוי דן את כל האדם לכף זכות". והכוונה שהרואה את חברו עושה דבר שניתן לפרשו באופן חיובי וניתן גם לפרשו באופן שלילי, מצווה לדון אותו באופן חיובי.

ובאמת כשאנו שמים לב רואים כי כמעט לכל מעשה שאדם עושה אפשר להתייחס בהיבטים שונים ומגוונים, והאדם כביכול הוא ה'שופט' שנותן את המבט האישי מצדו למעשה זולתו, וכאן התורה מלמדת אותנו לחפש את הטוב אצל השני בכל עת ובכל מעשה. גם כשלעיתים זה נראה כמו בלתי אפשרי, עדיין, חובה עלינו לחפש אחריו. וכך שמעתי את האדמו"ר מטאלנא מפרש את מילות המשנה "כף זכות", הביטוי 'כף' יכול לרמז לנו על אותה כף נעליים שמטרתה לעזור ולסייע לאדם לתחוב את כפות רגליו לתוך מנעליו, גם אם אלו מדויקות והדבר קשה - כן גם מצווה האדם להשתמש ב'כף זכות' לדון את חברו, גם כשזה קשה, דחוק ולא נוח. ודברי פי חכם חן.

מסופר על החפץ חיים זיע"א שהיה אומר בנושא זה, כי הקב"ה ברא את כל מה שברא עם מטרה מסוימת, ואם כך לכאורה מדוע ברא הקב"ה את המושג של "הגיון עקום" "סברא מעוותת"? וכי איזו מטרה חיובית יכולה לצאת ממחשבה שכזו שאיננה ישרה? והשיב על כך, כי לצורך קיום המשימה של לדון את הזולת לכף זכות, ולפעמים זה נראה כי בשכל ישר ובהגיון בריא אין מקום לדון את הזולת לכף זכות במקרה מסוים, ולצורך כל ברא הקב"ה גם את עיוותי החשיבה הללו, כדי להשתמש בהם ולדון את הזולת לכף זכות, גם כשזה נראה כמעט לא הגיוני ולא מתקבל על הדעת. המעניין הוא, שלפעמים דווקא הכיוון הלא הגיוני הזה, מתבררת דווקא כצודקת...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

*

ומכאן נחזור לאקטואליה שפתחנו בה בנושא המסכות. ישנה עצה מעשית פרקטית, בדוקה ומנוסה, ומהניסיון שלי הוא עובדת במאת האחוזים...

פשוט, לחייך! כשאתה מחייך, תראה מולך כמעט באוטומט – חיוך!

אנו יודעים את דברי שלמה המלך החכם מכל אדם שקבע כי כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם, כאשר אתה אוהב את הזולת, הוא מחזיר לך אהבה.

וכשאתה מחייך, השני מחזיר לך 'במזומן' – חיוך רחב! אפשר להתחיל בבית, ואחר כך לעבור למקום העבודה, ומשם גם במרחב הציבורי – שם כבר לא קיימת חובת עטיית מסכה... אז נסיר גם מעצמינו את ה'מסכות' השונות, ונחייך באופן טבעי ופשוט.

כך ייקל עלינו לראות את הכל באור חיובי, אז סיכמנו? מורידים מסכות, ומתחילים לחייך...