היסטוריה ואקטואליה

הקרב על כספי "קופת רבי מאיר בעל הנס"

בתחילה השתמשו בכספי קופת רבי מאיר בעל הנס רק קהילת טבריה, עד שאירע והקופה בחו"ל התגלתה כריקה ורבני טבריה יצאו בזעקה: "קודש היא כליל לעיר הקודש טבריה" (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
קבר רבי מאיר בעל הנס בשנת 1970 (צילום: MILNER MOSHE, לע"מ)

פרק ד': בתחילה השתמשו בכספי קופת רבי מאיר בעל הנס רק קהילת טבריה שבמחיצתם הקבר נמצא, אולם גם רבני יתר ערי הקודש ירושלים וחברון ביקשו את הכספים לצורך עניי עירם מכספי הקופה.

באחת הפעמים ששד"ר מגיע לקהילה בחו"ל כדי לקבל את "כספי הקופה" הוא מגלה לתדהמתו את הקופה ריקה.

תושבי המקום אומרים למשולח ההמום שלפני מספר שבועות עבר פה משולח מירושלים ולקח את הכספים לטובת עניי עירו. המשולח חזר לטבריה והקים קול צעקה, ולכן רבני טבריה יצאו בחרי אף על השגת הגבול.

כך הובא בתקיפות בספר 'יצ"ב גבולות' לרבי חיים אלחדיף מרבני טבריה:

"בל יהן איש בנפשו, בין בארץ ובין בחו"ל, לנגוע אף פרוטה מכסף קופת התנא האלקי קדוש ונורא שמו, רבי מאיר בעל הנס זי"ע, ולא בדרך הערמה לשתף הקופה הנ"ל עם שאר הקופות של ערי הקודש בשום צד קדוש כי קודש היא כליל לעיר הקודש טבריה ת"ו דוקא".

מתפללים בקבר רבי מאיר, השבוע (צילום: David Cohen/Flash90)

רבי חיים סתהון מרבני צפת רצה ליזום קופה אשכנזית משותפת לכל הערים. ואילו אצל הספרדים קופת רבי מאיר תהיה מיוחדת רק לעניי טבריה. "קופת אבות העולם" תהיה מיוחדת ליהודי חברון, לירושלים יהיה את "קופת רחל אמנו", ולצפת תהיה את "קופת רשב"י".

ארע מקרה שבקופות הצדקה בחו"ל עניי המקום נטלו את המעות לצורכם. כנגד זה יצאו בחריפות חכמי טבריה, ובספר ''מטה יוסף' לרבי יוסף הנזיר נכתב: "והנוגע בהקדש לשם טבריה ת"ו כנוגע בבת עינו... וגם סנהדריה גדולה וגאוני עולם הקבורים פה במקום הזה יקבוהו... ואם ח"ו יתנו כתף סוררת לבלתי שמוע לדברי הרבנים.. ואנו ברשות השררה... וברשות בית הדין הצדק נלך שם לטבריה על גבי קברי הסנהדרין הגדולה. ועל קברי רבי חייא ובניו ורבי עקיבה ונחרים אותם".

ואכן קברו של רבי מאיר התפרסם בכל העולם, עד שחכמי טבריה החליטו שהגיע הזמן שקברו שהיה מצוין על ידי עמוד סלע גדול וזקוף, יצוין על ידי בית כנסת מרשים, רבי חיים הורביץ מתאר את קברו בשנת תק"צ (1830): "חצר של שלושה כתלים, רצוף באבנים ובאמצע ציון ואבן עגול, מהעמודים הישנים זקוף, באמצע".

- לקריאה נוספת: ספר 'מצבות קודש בארץ ישראל', זאב וילנאי, הוצאת מוסד הרב קוק

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר