באהבת חינם ננצח // אייל שויקי

כחצי דקה בתוך ההלם הראשוני, לאחר שנפתחו כריות האוויר ועשן אפף את הרכב, הגיחו שש דמויות, מושיטות ידן לעזרה. שלושה מהם היו ערבים מהכפרים הסמוכים, ושלושה היו חרדים, שני גברים ואשה. אותם אנשים הרגיעו, הגישו מים, הזמינו אמבולנס והציעו כל דבר שיכל לסייע. לפעמים כשקורה משהו מאוד רע, מוארות נקודות אור מכיוון אחר ולא צפוי.

לסיוע למשפחות הנפגעים באסון מירון - לחצו כאן

האסון הכבד שאירע בליל חמישי במירון גדע חיים של 45 גברים וילדים בטרם עת. באותו הרגע שבו עם ישראל כולו בארץ ובתפוצות מרכין ראש ואבל על מותם של אחינו , נחשף לעינינו כל הטוב שיש בעם ובמדינה הזו. ערבות הדדית לתפארת מדינת ישראל. יהודים, ערבים, מבוגרים, ילדים, גברים ונשים כאחד הושיטו יד ופתחו את בתיהם ורכושם לטובת משפחות ההרוגים.

בתלמוד מסופר שסיבת מות התלמידים של רבי עקיבא הייתה "מפני שלא נהגו כבוד זה לזה". רבי נחמן מברסלב מסביר שהייתה ביניהם מחלוקת, ולא היה ביניהם שלום.

לפנינו עוד הדרך ארוכה אך אנו למדים שיש דרך אחרת, דרך של שלום ואחווה וגם אהבה. גם כשיש מחלוקות וכאשר הדעות שונות.

גם אם לעתים נראה לנו שאנו מאוד שונים, במצבי קיצון וברגעים חשוכים, אלה הן לא הפנים האמיתיות של החברה הישראלית.

הפנים האמיתיות שלה הן פניהם של האנשים שמושיטים יד לעזרה בצידי הכביש, של אלו המקימים תחנות רענון בכפרים, של אלו המציעים קפה באמצע יום עבודה, של אלו המארגנים תרומות, של החיילים, של עובדי הציבור, של הנערים הנפלאים שלנו ועוד כלכך הרבה. אלה הן הפנים האמיתיות, היפות והמיוחדות כלכך, של החברה הישראלית.

מי ייתן ונדע ונזכור תמיד, כי "מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁך". (ר' ישראל בעל שם טוב).

ונשלח ברכת רפואה שלמה לפצועים, רפואת הנפש למשפחות הנספים ומנוחת עולם לאלו שלא ישובו עוד.

• הכותב משמש כרמ"ט יו"ר הסוכנות היהודית