אאא

ברגע אחד, בליל ל"ג בעומר במירון, איבד הרב מאיר נחמן אלחדד, מחשובי חסידי ברסלב בירושלים, את שני בניו, משה מרדכי ויוסף דוד ז"ל, שהשתתפו בהילולת הרשב"י ונקלעו לאסון האזרחי הגדול בתולדות מדינת ישראל.

בריאיון שכולו אמונה, מתייחס הרב אלחדד לשכול והביטחון בבורא עולם, לאמונה החזקה והעובדה שלא שואל שאלות. כך גם לרגעים הקשים בהר מירון והתחנונים לבורא עולם שאמונתו לא תפגע. במהלך הריאיון, מותח הרב אלחדד ביקורת קשה על התנהלות אנשי הרפואה המשפטית שלדבריו התייחסו אל המשפחות השכולות שלא כהוגן. 

בפתח דבריו מסביר הרב אלחדד: "אנחנו יהודים מאמינים שהקב"ה עשה עושה ויעשה לכל המעשים. הקב"ה בחר בקפידה את הנשמות האלה.

"היה פה אתמול אברך שסיפר שהיה מעליו חמישה נפטרים ומעליו עוד חמשה נפטרים. הוא הגיע לכולל לעשות 'תיקון' והודה לה' שניצל. לעומת זאת, היה פה אתמול אברך שבא וביקש, היה לו קשה להתבטא, אבל בסוף הבנתי שהוא בא לבקש כמו סליחה, הוא עמד מעל הבן שלי הצעיר משה מרדכי ז"ל.

"הוא היה באמצע כל הדחיפות, ומשה מרדכי היה במדרגה השנייה. ומישהו ככה מתקשה לנשום... ומישהו אמר לו 'יש ילד מתחת לרגליים שלך', והוא ניסה בכוחות על אנושיים להרים אותו, לא הצליח, מהידיים, מהרגלים... הוא ראה שהוא כבר עם עיניים עצומות, ניסה להרים אותו, הרים אותו, ראה שהוא עם עיניים עצומות והוא לא נושם, הוא מנענע אותו ואומר לו 'תתעורר תתעורר', ואז הוא השליך אותו ככה, ותפסו אותו, וזה הנפטר הראשון.

הרב אלחדד בריאיון לישי כהן (צילום: חיים גולדברג)
הרב אלחדד בריאיון לישי כהן (צילום: חיים גולדברג)
הגדלה

"רואים שהייתה השגחת מיוחדת מי יבחר להיכנס בהיכלה דרשב"י, מי יזכה להיכנס בהיכל של רבי שמעון בר יוחאי. אבל הקב"ה עשה את זה בקול רעש גדול, בקול שופר חזק מאוד לזעזע את הלבבות. הקב"ה מחפש את הלב שלנו. הקב"ה רוצה את הלב שלנו, לעורר אותנו, לכן זה נעשה בצורה כזאת טרגית, בצורה כזאת קשה, באמצע החתונה של רשב"י, באמצע השמחה של רשב"י, כשכל העולמות שמחים, כמו שכתוב ב'אדרא זוטא' וכמובן שרשב"י הסכים על זה, כי אם הוא לא היה מסכים... הוא מרא דאתרא, הוא הסכים, למסור את ההילולא שלו, שיפרו את השמחה שלו על ידי הסתלקות של 45 הנשמות הקדושות האלה. למה? למה הוא הסכים? אנחנו לא יודעים.

"אנחנו יכולים אבל להבין דבר אחד, שהקב"ה דפק לנו בדלת, לא דפיקה עדינה, בבעיטה הוא בעט, הוא פשוט נתן לנו פאץ' כדי שאנחנו נתעורר ונגיד 'אבא אנחנו חוזרים אליך, אנחנו הבנו, הבנו את המסר...', כל אחד מאיתנו, אני הילדים שלי, כל אחד שקרוב אלינו, כל עם ישראל, זה גרם להתעוררות גדולה, אבל צריכים לראות שחלילה לא לחזור לשגרה כמו שהתקשורת אומרת... התשקורת... 'נו עכשיו חוזרים לשגרה', לא חוזרים לשגרה! הקב"ה מדבר אלינו, צועק אלינו.

הרב אלחדד לצד מיטת שני בניו ז''ל (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
הרב אלחדד לצד מיטת שני בניו ז"ל (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
הגדלה

"לא סתם הלכו ה-45 נשמות האלה, כדי שנתעורר ונגיד 'אבא הבנו את הפאץ', הבנו את המסר, אנחנו חוזרים אליך, אנחנו מקבלים על עצמנו להתקרב אליך, לבקש אותך', להתחיל מחדש לרצות בה' יתברך להתחזק בתורה במצוות, באהבת חברים, בנתינה לזולת, שיהיה אכפת לנו אחד מהשני".

מותר לשאול איך אבא שאיבד שני ילדים, יש לו כאלו כוחות, כזו אמונה?

"אני ביקשתי כל הלילה של ליל ל"ג בעומר הייתי תלוי בין שמיים וארץ, בכיתי... קודם כל הקב"ה עשה לי נס, אני מוכרח להזכיר, שהיו לי חמישה ילדים בהר, חמישה ילדים בהדלקה של תולדות אהרון. התחלקו לשתי קבוצות, קבוצה אחת היה אלימלך ויהושע, קבוצה שניה יוסף דוד ומשה מרדכי וחיים שיבדל לחיים ארוכים.

"הם ביקשו ממני רשות, יוסף דוד ומשה מרדכי ביקשו ממני רשות אמרו לי, 'אבא השנה אנחנו רוצים להיות בהדלקה של תולדות אהרון'. הסכמתי, עליתי לשם, אני אין לי כח לדחיפות, הייתי ברחבה של תולדות אברהם יצחק, למטה, החזקתי יד לבן הקטן, שניאור זלמן.

"הייתי באמצע להגיד את התפילה של מהרנ"ת, וה' נתן לי לבכות מה שהרבה זמן לא בכיתי. זה היה לפני שקרה האסון הזה. אמרתי 'עורה למה תישן, איך תוכלו לסבול צרות ישראל'... בכיתי ובכיתי, איזה בערך חצי שעה, משה מרדכי ויוסף דוד וחיים מגיעים אמרתי 'מה קרה?', אמרו לי, היו דחיפות למעלה, חיים הוא מפריע לו הדחיפות, הוא לא רוצה דחיפות, הוא ביקש שנחזיר אותו, אז החזרנו אותו.

"אמרתי, טוב מאוד חיים, החזקתי לו יד גם כן בצד השני. ואז יוסף דוד אמר, 'אבא אני רוצה לעלות עוד הפעם'. אז אמרתי לו 'טוב תעלה'. ואז משה מרדכי אומר לי 'אני גם רוצה לעלות'. נשרך אחריו ועלה. ועשר דקות אחרי זה קרה מה שקרה. לא רוצה להשתמש במילה קרה. זה לא מקרה. ה' יתברך לקח אותם באופן פלא.

הרב אלחדד בריאיון (צילום: חיים גולדברג)
הרב אלחדד בריאיון (צילום: חיים גולדברג)
הגדלה

"היו אנשים ששכבו מתחת לגופות ונשארו בחיים, והיו אנשים שנפטרו בעמידה. שאף אחד לא דרך עליהם. רואה שהקב"ה בחר את הנשמות האלה. אבל האופן, הזעזוע, התקיעת שופר שהייתה פה, זה בשביל שאנחנו נתעורר. אם אנחנו נתעורר ונחזק אחד את השני, ונבקש 'אבא אנחנו יהודים, יש בנו חלק אלוק-ה ממעל, אתה לא סתם בראת אותנו פה. אנחנו מבקשים אותך, אנחנו הבנו, הפנמנו. אנחנו לא רוצים לחזור לשגרה. אנחנו לא רוצים לחזור לגשמיות הזאת שמטמטמת לנו את הלב. שעושה את הלבבות שלנו אטומים, שאנחנו יכולים לראות את האסונות הכי קשים ואנחנו יכולים לחזור לשגרה. התאוות... אנחנו לא רוצים... אנחנו רוצים את הקרבה שלך!'. אז הקב"ה יסכים ויבין, אני הבנתי, הבנתי שאתם מבינים. ואז בעזרת ה', ה' יביא את הגאולה".

ביום חמישי בלילה, מתי הרב מבין ששני הילדים של הרב נמצאים...

"אני עד הבוקר לא הבנתי. כל הלילה אני הייתי בכיליון עיניים עד שקיבלתי טלפון, שעה וחצי אחרי שזה התחיל, ברוך ה' ששני בנים שלי שהיו בהר חזרו לבית של גיסי. המחנה האחד לפליטה. חוץ מחיים שגם כן...

"ואחרי זה אמרתי 'ריבונו של עולם, אני מודה לך על העבר, על אלימלך ויהושע שהצלת, אבל לא שומע שום חדשות לא מיוסף דוד ולא ממשה מרדכי. תבשר אותי טוב. הייתי דואג. ובוכה, ואומר, 'ריבנו של עולם תן לי אמונה זה ניסיון קשה מאוד'. ביקשתי מה' שלא יקח לי את האמונה. פשוט כל הלילה אני מצפה לשמוע בשורות טובות.

"היה בלגן לא היה למי להתקשר, זה התנהל שם מבחינת הרשויות כמו חסדישע קרטמשר... אחד לא יודע מהשני, שום דבר. כלום. עד שקיבלנו מספרים להתקשר למוקד מידע, לבתי חולים... התקשרנו לבתי חולים, הבנו שהם לא נמצאים בין הפצועים. עד שהבן שלי בא ואמר לי שיש משאית עם נפטרים מול הבית מדרש של אור הרשב"י.

"עליתי למעלה, בכוחות, באמת היה קשה לי לעלות. עליתי למעלה, ודיברתי שם עם האנשים, אנשים של זק"א, זיהוי פלילי וכל מיני אנשים, חלקם היו בעלי מידות טובות, וחלקם כנראה שהגשמיות של העולם הזה החייתה אצלם את החושים. עד כדי כך שכשאני מבקש מהם, הבן שלי שלח להם, אני מבקש מהם, מראה להם תמונות של הבנים שלי, שיצליבו מידע, זיהוי פלילי. תסתכלו אם הבנים שלי נמצאים פה בין הנפטרים. אטימות מוחלטת.

"קרה אסון, הורים שכולים... הם הבעלים על הגופות שלהם? זה פשע! הם מכניסים אותם לשקיות ואומרים לי 'לא אי אפשר, תסע לאבו כביר'. ככה מדברים? אמרתי לה', קיבלתי את ה'פאקטץ' דיל פה, גם את ההסתלקות של הבנים, וגם את ההתנהלות ואת החוסר התחשבות הזאת, וגם את הכיליון עיניים.

"ה' יתברך נתן לי מתנה עטופה בכל מיני בונוסים, ופשוט חיזקתי את עצמי במקום להתרגז עליהם. בהתחלה הייתה לי מחשבה לעשות מלחמה...".

הרב ידע אז שהם כבר לא בין החיים בתוך המשאית?

"אני לא ידעתי. אני לא אמרתי קדיש. מי שאמר קדיש זה אנשיל פרידמן. אני עמדתי ליד המשאית ודיברתי ואמרתי 'בניי, אם אתם נמצאים פה, במשאית... אני לא יודע אם אתם נמצאים פה, אבל אם אתם נמצאים פה, אני מבקש מכם תדעו לכם שאתם נפטרתם באמצע ההילולא של רשב"י, ואתם הייתם אצל רבינו, אצל רבי נחמן בראש השנה. ותדעו לכם שאתם נפטרים, ותלכו ותפללו לפני השם, ביקשתי והתנצלתי בפניהם שאני לא יכול לעשות כלום.

"לוקחים אותם במשאית לאבו כביר. אמרתי להם שאם זה היה תלוי בי הייתי לוקח אותם ושם אותם על הציון ואומר 'רבי שמעון בר יוחאי, באתי לפה עם ילדים חיים ובריאים, אני רוצה אותם חזרה ובריאים. זה חילול ה'. אני לא יכול לחזור חזרה לבית ככה. זה חילול שם הצדיק'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מנחמים את הרב אלחדד, השבוע בביתו (צילום: חיים גולדברג)
מנחמים את הרב אלחדד, השבוע בביתו (צילום: חיים גולדברג)
הגדלה

"אבל מה אני אעשה שאנחנו בגלות הערב רב, והם החליטו ועשו כאלו חוקים שמי שנפטר לו באופן טראגי, לא רק... צריכים להשלים לו את הצער. צריכים להכניס את היקירים שלו לשקיות, לצלם אותם, להכניס אותם למשאית, וגם אם האבא מתחנן לאיזו פיסת מידע, אסור לתת לו, צריכים עד הסוף, למשול בו, ולשלוט עליו ולשלוח אותו לאבו כביר, ושם שש וחצי שעות עינוי דין, ואז בסוף בסוף בסוף, הכל עושה ה' יתברך. גם את העינוי דין ה' יתברך עושה. אני לא מתרגז עליהם כי ה' יתברך עושה את זה. כואב לי שה' יתברך מגלגל את זה שעל ידי יהודים יקרה כזה צער, חוסר התחשבות".

אחרי שנה של פילוג, שהינו על סף מלחמת אחים, כשיצאנו ראיתי את מרים פרץ יוצאת מכאן...

"אנחנו צריכים להבין שהקב"ה שונא מחלוקת, הקב"ה לא רוצה מחלוקת. יש לנו אבא אחד, אב אחד לכולנו. הקב"ה רוצה שנתאחד. יש דברים שמאחדים ביננו. אם אנחנו נבין את המסר הזה אנחנו נפסיק לרדוף אחד את השני, נפסיק לחפש, נפסיק לרדוף.

"אנחנו נרצה לעשות טוב אחד לשני. ונזכה להיבדל מכוחות הרע והרשע, שהם מנסים להיבדל ביננו. על כל המחלוקת הם שופכים אש במדורה ומבעירים אותה. נברח מהמחלוקת הזאת, ונגיד ה' שלחת לנו תקיעת שופר כזו אנחנו מצטערים שזה מה שמאחד אותנו, אבל הבנו את המסר".